קווים אדומים פרק 4

"מה אתה רוצה ברייס?" שאלתי עצבנית "למה ככה?" הוא שאל, עוד פעם האדישות שלו "אתה שולח את אחותי למשימות לא בשבילה, היא יכולה להיתפס, אני לא יסכים שהיא תשב בכלא!" צעקתי. "תירגעי, לא על זה רציתי לדבר איתך". הוא אמר "אז על מה?" הוא סימן לי להתקרב אליו "אנחנו מקבלים אחד חדש לצוות". הוא אמר והתרחק ממני . "מה?!" התפלאתי "רק את יודעת את זה, לכל השאר אני יגיד עוד מעט, אנחנו חייבים עוד כח היום והוא הבחור המתאים, תאמיני לי אני יודע"!
***
"היי, את!" נשמע קול, הסתובבתי, אף אחד לא היה שם. "מה קרה טיילור?" שאלה אותי בריאנה "סתם, חשבתי ששמעתי מישהו קורא לי". המשכנו ללכת "את שם! עם השיער החום והחולצה הכחולה" עוד פעם אותו קול, הסתובבתי "כן,כן, את!" מפינת סמטה יכולתי לראות פרצוף הוא סימן לי לבוא. "קדימה ברי, בואי נרוץ" אמרתי התחלנו לרוץ "חכי, את חייבת לעזור לי" הקול אמר, עצרתי "לכי להמבורגריה שם ותקני לך אוכל, אני כבר באה" אמרתי לה, היא הלכה, צעדתי לעבר הקול. "מי אתה?" שאלתי "בואי לסמטה פה" הלכתי כפי שהנחה אותי, לפני נגלה בחור צעיר, בן חמש עשרה בערך, שיער שחור מפוזר על ראשו ועיניים כחולות נצצו בחושך "שלום, אני ברייס" הוא אמר והושיט את ידו, נבהלתי, לא ידעתי מה לעשות, אך לבסוף נתתי לו את ידי, "אני טיילור, למה קראת לי?" שאלתי "תגידי, טיילור, יש לך משפחה?" הוא שאל "מה זה עניינך?" התרחקתי "די טיילור, אני מרגיש את זה, תני לי לנחש האבא מת ואז האמא ו…" "טוב די!" הפסקתי אותו באמצע "עלית עליי, אבא שלי מת ואמא שלי פצועה קשה בבית החולים, ועכשיו נשארה לי רק אחותי הקטנה." הוא חייך "ההורים שלי נהרגו בתאונת דרכים יחד עם כל האחים שלי, אני נשארתי לבד" הוא אמר "אני מצטערת" עניתי למשפטו הכואב "זה בסדר אחרי הכל לא את התנגשת בהם, מאז נשבעתי לנקום בכל מי שעושה רע בעולם, אבל הייתה לי בעיה". הוא אמר "מה הבעיה?" שאלתי "התמכרתי לפשע!" לקח לי שניה או שתיים לקלוט את המצב, התחלתי לרוץ "חכי" הוא צעק "עזוב אותי עניתי "אני רוצה להציע לך מקום לחיות, את לא רוצה שיהיה לך ולאחותך טוב?" נעצרתי, חזרתי אליו "מה אתה מציע?" שאלתי "תמיד רציתי חברה, מישהו שיהיה איתי, אני מבקש, שני רחובות מפה יש לי דירה, עם עוד ידיד, קוראים לו שיין ואחיו הקטן, רובין, תבואו אלינו, נעשה פשעים ביחד, וכך גם לאחותך תהיה חברה." הוא אמר "אני לא אדרדר את אחותי לפשע, לא מגיעים לה חיים כאלה!" אמרתי "אלו חיים?" הוא שאל "מי אמר לך שאלו חיים רעים, בואי תנסי, יהיה בסדר, ואם תרצי תוכלי לפרוש". הלכתי משם "חבל" הוא צעק לעברי "למה חבל?" צעקתי "אני הולכת להביא את אחותי, תכין את הדירה!"