קאיה פרק 7 :)

הוא לחץ על ההדק שוב ושוב אבל רק אוושה חרישית למדי נשמעה מתוך האקדח.
"זה לא טעון!" הוא סינן בכעס.
"שלוש, שתיים, אחת ו…" סאלי קראה והתנפלנו עליו.
אני חושבת שהוא התעלף.
מיד יצאנו בריצה אל החדר הסמוך.
לא היה שם אף אחד.
הצצתי למקרה שיש שם איזה רמז וקראתי לחבורה לשוב, "הם כאן." אמרתי.
התכוונתי לביל, בת' וג'ון. לא ראינו אותם הרבה זמן, הם נעלמו ועכשיו גיליתי שהם פה בחדר.
"ליזה מתה," פתחתי. הם פערו את פיהם בתדהמה מוחלטת "אני מצטערת."
"הם מרושעים." ג'ון חנק בכי "בא לי להרוג אותם."
"שכחתי לספר לך עוד משהו," אמרתי בטון מהוסס "אודי עובד איתם."
הם קראו בכעס למשמע דבריי, "ככה זה." אמרתי בטון מאוכזב.
"חייבים לברוח." סאלי הכריזה.
"נתכנן תוכנית פעולה," אמרתי "נביס את המטומטמים האלו. ואת אודי."
"כן." נשמעו קריאות עידוד ואז מלמולים חלשים לגעגוע העז שלהם לאודי, "זה הוא שבגד בנו." סאלי אמרה בעצבנות.
התחלנו לשרטט על גביי הלוח את תוכנית הפעולה.
הכל השתבש ברגע האחרון.

יצאנו והתחלנו להתנפל על השומרים. להגיע למשרדים ושם חיכתה לנו הפתעה לא נעימה.
ליזה ישבה על הכיסא, לצידו של אודי, עינייה אפורות וריקות, ושיער לבן בוהק.
"זאת ליזה?" בת' מלמלה.
"כן." אודי הנהן וחייך חיוך מרושע.
"הפנטתי אותה, והיא הייתה מעולפת עם עוד כמה שכלולים שעושים אותה כאילו מתה." הוא אמר ולא האמנתי שזה האודי שהכרתי.
"עכשיו הגיע תורכם." הוא קרא וצחק.
"זה לא אתה!" סאלי צעקה בבכי "אני אוהבת את אודי, לא אותך!"
"היה לך צ'אנס לאהוב אותי, את לא רצית." הוא אמר צלול "ואת תהיי הראשונה להרדמה."

****

ישבתי מחוץ לחדר וחיכיתי לסאלי שתצא משם. לצידי ישבו כל שאר חברי החבורה חוץ מליזה, שהייתי נוכחת בטיפול. ניסיתי לקום מהכיסא אבל הייתי קשורה ממש חזק.
כשסאלי יצאה משם היא הייתה מעולפת. ליזה הדוממה החזיקה אותה.
עשו את זה לכולם, וכולם חזרו מעולפים, חוץ ממני. אותי לא הכניסו לשם.
"הגיע תורך," ליזה הכריזה חלולה מכל רגש, יבשה כזאת.
היא הידקה את הקשר שלי וגררה אותי לחדר.
"אז הנה את," אודי אמר "לך יהיה משהו מעט שונה."
הוא השכיב אותי על המיטה והשקה אותי במין כוס שקופה עם נוזל בצבע אדום.
"וזה לא יהיה טוב." שמעתי אותו אומר מצחקק, וקולו הדהד בראשי עד שהתעוררתי.