קאיה פרק 6! מממ…דניאל…

התקרבתי אל ליזה וליטפתי את שערה הזהוב שהאפיר מהפעם האחרונה שראיתי אותה, היו לה קווצת שיער בצבע אפרפר-שחרחר. נגעתי בה, היא הייתה קרה. רציתי להחזיק את ידה ולהיפרד ממנה בפעם האחרונה; אך השומר הדף אותי לאחור.
"אל תתקרבי אליה." הוא פקד בקול מעצבן.
"מותר לי," קראתי בכעס, "היא חברה שלי."
"היא הייתה חברה שלך!" הוא קרא וצחק, זה שבר אותי סופית.
פלטתי כמה קללות אבל הוא המשיך בשלו, צחק כמו מטורף, רק כדי לשגע אותי, וזה הצליח.
"די כבר! אני אכסח לך את הצורה!" דניאל כמעט ששברה משהו מרוב עצבנות.
השומר השני הלך. רק השומר ההוא היה בחדר. מחכה לאיום של דניאל במצב אדיש לחלוטין.
"יופי." הוא חייך "לי יש רובה, אקדח, רימון, ועוד כמה כלי נשק ואת תנצחי אותי עם…הידיים שלך?"
"דוד וגוליית." סאלי העירה בקול צפצפני, בזמן אחר הייתי מעירה לה, אבל זה דווקא קלע בול למקום.
השומר ההוא חייך.
"אז טוב, שולם?" שאל בציניות "אנחנו בסדר?"
הוא התקרב אל דניאל ובעט בה בחוזקה כשלא ציפתה לכך.
היא עפה לצד השני וכשחזרה התחילה להרביץ לו. הוא שלף את האקדח שלו וכיוון לעברה.
הוא ירה כמה כדורים בו זמנית. דניאל התקשתה להתחמק והוא משך אותה לפינה.
"מילים אחרונות?" שאל והיא לא ניסתה אפילו לברוח, היא לא יכלה.
"לא רוצה מילים אחרונות!" יבבה ובחיים לא שמעתי אותה ככה, מיד היא התאפסה וחזרה אל עצמה.
הוא כיוון את האקדח השחור והמאיים שלו אליה, וירה.