קַיו פרק שלישי

חיכיתי שיגיד 'תןצירו אותה להורג' או משהו בסגנון אך הוא רק אמר
"לך למראפת סלסטינו וכך איתך את הנערה" לא התנגתי רק אמרתי"למה?"
"מכוון שהוא מצוע ויש סיכוי שגם את" אמר ברוך "אתה יודע? מעולם לא הבנתי אנשים כמוך"
אמרתי לו ויצאתי בעיקבות סלסטינו, אשר חיכה לי מחוץ לביקתה, ברגע שראיתי
שרוב אנשי השבט עומדים צחוץ לבקתה משחתי את כובעי אפילו יותר למטה
וכיוון עינייורק מילמלתי"מה שאיני רואה אינו יכול לפגוע בי" אך ידעתי שזה שקר
גם דברים שאיני רואה יכולים לפגוע בי, למשל שקר, הוא שקוף ודהרך היחידה
לראות אותי היא בשמיעתו "היי, את בסדר?" שאל טינו(קיצור של של סלסטינו)
"אתה יודע, אתה ממש מקשה עליי, אני מנסה לשכנע את עצמי שהגיע לך להידקר
אבל אתה ממש מקשה עליי בכך שאתה כול כך דואג לי" אמרתי והזעפתי את פני
או מה שנשאר מהם לאחר שכיסיתי אותן בכובע שלי "הגענו" אמר כשהגענו לסוג של מערה
"אני לא אוהבת מערות" אמרתי אליו "אין מה לעשות" אמר ונכנס כשאני הולכת אחריו מובסת
"היי אלווה, את פה?"שאל כשנכנס המערה היתה מוערת ומסודרת כמוכנה להכול אפילו למקרא
של רגל כרותה "היי סלסטינו, מה קורה?" שאלה אישה צעירה שיצאה מתוך חדר צדדי
"הכול בסדר, אלווה תכירי זאת מישהי, מישהי אלווה" אמר והצביעה על האישה"נעים מאוד"
אמרתי לה בדיכדוך"נעים מאוד, השם שלך הוא באמת מישהי?" שאלה אותי"לא שמי הוא
קיו" אמרתי, מכוון שידעתי ששמי יתגלה באיזשהו שלב"שם יפה" אמרה אלווה וחייכה אליי
"רגע אז לה את מוכנה להגיד את השם שלך ולי לא? גם אחרי מה שעשית לי?"
שאל אותי טינו "אתה מעולם לא שאלת לשמי" אמרתי ועל פני הופיע חיוך זאבי
"חכמולוגית" מלמל בינו לבין עצמו"מה עשית לו?" שאלה אלווה"שברתי את גאוותו,
וגם נעצתי לו סכין בכתף" אמרתי לה בתגובה "תביע לבדוק את הכתף" אמרה
אלווה אל טינו"אל תידאגי צריך רק לחטא את המקום ולחבוש אותו, לא פגעתי בעצמות
וגם לא נעצתי את הסכין עמוק מידי"אמרתי לאלווה"בסדר" אמרה אך בכול זאת בדקה
"את צדקת" אמרה לאחר מכן"עכשיו תבדקי את קיו" אמר טינו "לא צריך" אמרתי לאלווה
"אני בסדר גמור" אמרתי לה"מה עם הנפילה מקודם?" שאל אותי "זה קורה לי לפעמים"
עיניתי לו והתקרבתי אל פתח המערה "אתה בא?" שאלתי אותו"באיזו דרך יש פחות בני אדם?"
שאלתי אותו כשהשיג אותי "בהיא ששם, למה?" שאל אותי ומלוא כובד משקלו נח עלי"מכון
שבני אדם רבים מלחיצים אותי" אמרתי לו את האמת"טוב אז בואי" אמר, תפס בכף ידי
והוליך אותי אל תוך סבך עצים