צל הגורל- פרק ח'
~פרק ח': כלא החידות~
פלאש!
הכל כל כך מטושטש.. אני לא יכול לראות כלום..
"לאט לאט הראייה ססלך תתבהר.. אינך ססריך לדאוג..", זה היה קולה של מדוזה.
"זה סיוט! זה סיוט!", צעק תום, אך צד אחד בלבו אמר לו שזה לא..
וכפי שאמרה המדוזה, אט אט, ראייתו השתפרה.
הוא לא זיהה את המקום שבו היה, זה היה מעין תא של בית כלא, כמו שראה בסרטים, שלושה קירות אפורים שמישהו חרט עליהם דברים במתמטיקה, והיכן שהיה אמור להיות הקיר הרביעי ניצבו סורגים עבים שמבעד להם ראה את ההכלאה בין אישה לנחש, מדוזה.
"זו מתיחה או משהו?!", אמר בזעם, "תשחררו אותי מיד! אני אתלונן על כך במשטרה! בטח המון אנשים מחפשים אותי עכשיו!".
-"אתה צודק, אבל חלקית.. הרבה אנשים מחפשששים אותך ברגע זה.. אבל הבעיה היא שאתה נמצא בצד השני של עולם בני האנוש, הנקרא גם: "השאול". אתה תישאר פה במשששך כמה זמן.. ויש גם חוקים פה: חוק מסספר אחד: אססור לצעוק.", אמרה המדוזה.
מה שעשתה לאחר מכן היה מפתיע ומפחיד בו זמנית:
היא לחשה משהו בשפה זרה, עיניה זהרו, וכמה מכם יודעים מה קרה על פי הסיפורים-
עיניה זהרו בכחול עמוק, וגופו של תום החל לקפוא ולהתאבן- מהרגליים ומעלה, לאט לאט.
במקום לצעוק ולקרוא לעזרה, מה שתום אמר היה:
"את יודעת.. את כל כך יפה פתאום.. עיניך זוהרות.. אילו נחשים חמודים..", אמר בטון מהופנט.
"וואו, אתה אחד מהקרבנות הקלים ביותר שהיו לי אם כבר בשששניות הראשונות אתה נופל קרבן להיפנוזה..".
לאחר שכל גופו של תום הפך אבן, משכה אותו מדוזה הכי צמוד שאפשר, כלומר, הוא נגע בסורגים, היא לחשה עוד משהו בשפה זרה, ואחד מהנחשים שעל ראשה נעשה ארוך יותר, עד שעבר את הסורגים ונגע, צבט, נשך והכיש את פיו המאובן של תום.
"כמו שששאמרתי, חוק מספר אחד: אסססור לצעוק.".
בהינף יד, עורו של תום חזר לצבעו הטבעי, אך פיו היה משותק.
"לך לישון, יקירי. ססס…", ובמילים אלו נפל תום על הרצפה והחל לנחור..
***
תום התעורר בבהלה.
"איזה סיוט חלמתי", אמר חצי רדום,"אני הולך להכין לי שוקו", הוא קם וצעד קדימה, ולאחר כמה שניות נתקל ראשו החצי ישן בקיר אבן.
'לא, זה לא היה סיוט.. זו המציאות.. המדוזה, הכלא, העיניים שלה..', חשב.
"היי! בחורצ'יק!", הקול נשמע מהקיר המזרחי שבתא.
'יש כאן עוד אנשים?', חשב.
"אתה שומע? או שאתה עדיין ישן?", המשיך הקול.
תום ניסה להשיב בצעקה, אך ברגע שניסה, הלשון שלו צבטה, ואז נזכר בחוק מספר אחד, ולמה הוא לא יוכל להפר אותו.
"טוב- ישן או לא ישן- תקשיב לי! זרקו אותך בתא מספר 999! התא היחיד שיש בו דרך בריחה!", המשיך, "כתובים לך כל מיני שטויות מתמטיות על הקיר, נכון? מצא את המקום שכתוב בו X=999 ותדפוק עליו עם ידיך עד שתיפתח דלת, ושם תופיע חידה, פתור אותה, וצא לחופשי- וזכור אותי- מרציוס- האיש שהציל אותך- אז תחזור לפה והצל אותי ביום מן הימים! בהצלחה!", צעק מרציוס.
***********************************************************************************************
המשך בפרק ט'!
תגובות (4)
להגיב!
להמשיך!
כבר שלחתי את הפרקים הבאים, הם מחכים לאישור.
ממש אהבתי את הסיפור שלך =)