צל הגורל- פרק י"א

~פרק י"א: ממלכת אוסטריון~

באותו זמן שבו תום ווילסון פתר את חידת הדממה…
בממלכת אוסטריון, הממוקמת במחבוא סודי שנמצא במדינת אוסטריה, התפשטו שמועות שעל פיהן אביר נועז פתר את החידה שמשחררת את הנסיכה קרוניליה, מכלא השאול הנורא.
שמועות אלה היו כתובות בעיתונים, צהובונים, בחדשות, על לוחי המודעות ובכל כלי תקשורת אחר שיוכל להעביר את השמועה החלקית נכונה- מכיוון שמי אמר שזה היה אביר נועז ששחרר את הנסיכה..

***
מעיניה של הנסיכה קרוניליה הנמצאת בכלא השאול..

כבר שלוש מאות וחמישים שנים אנכי כלואה כאן. למזלי הטילו בתא הזה לחש מונע הזדקנות, אחרת כבר מזמן כל מה שנשאר כאן היה רק אפר עצמותיי, בספק אפילו אם גם האפר היה נעלם דרך הסורגים הקשים הללו..
מצד שני, אולי, אילו הייתי כבר מתה, נתיניי לא היו מתאמצים לשחרר אותי מהכלא הזה, אם הם כבר מנסים בכלל.. על פי השמש שבחלון הקטן למעלה, שאגב, גם הוא ממולכד בסורגים, בשעה הזו הייתי שותה מהתה הטבעי שדודי נהג להכין..
הו, הימים הטובים..
הארוחות הממלכתיות, שפה הן סתם זבל ושאריות שבטח המנקים אכלו..
המשחקים, החברים שלי, החדר שלי, שפה במקום חדר זהו תא מתכתי ומיובש, אפילו לא השקיעו בחדר לשירותים, הכל באותו החדר המסכן..
מה הם בעצם סיכויי להשתחרר? רק גאונים יכולים לפתור את החידה שתוציא אותי מהמקום המסריח הזה..
לפתע, נשמע המילה "דממה" באוויר המזוהם של התא. היה זה קול של נער, בן 14, לכל היותר. למרות התדהמה שהנסיכה חוותה, כי היא חשדה שהיא יודעת מה קורה, היא התמקדה במה שקרה- נוצר חשמל באוויר, לא הביטוי. חשמל ממשי. חשמל בצבע סגול כהה, שלפקודת המילה "דממה" , החשמל נשלח אל הסורגים בתקיפות, והסורגים נפתחו בחריקה.
'הייתכן? לאחר 350 שנה? הייתכן שזה זמני להשתחרר? איני מדמיינת זאת? לא! זה אמיתי!', חשבה, ורצה אל מחוץ לסורגים (שכבר לא היו שם).
באותה השנייה שיצאה, עורה התקמט. עיניה שינו צבען מירוק כהה מדהים, לשחור עמוק אפל. עיניה נעשו כצימוקים קטנים ושחורים שמישהו לעס לפני שנים. ורידי גופה בלטו מחוץ לעורה, ושערה האפיר, ולאחר מכן הלבין. "אני מחוץ- מחוץ לטווח הלחש- הלחש מונע ההזדקנות.. אני משלמת- משלמת על 350 השנים שבהם לא- לא- לא הזדקנתי..", אמרה הנסיכה בקול גבוה, מבוגר ומפוחד.
מילותיה האחרונות של הנסיכה קרוניליה, לפני שנשמתה ייצאה מגופה, היו:
"ארור תהיה, נערי היקר", והנסיכה הלכה לעולמה, בעצב, אך בידיעה שמישהו עוד זכר אותה.
***********************************************************************************************

המשך בפרק י"ב!