צל הגורל- פרק ט"ז

~פרק ט"ז: בגידות ועוד בגידות שווה..~

"אל תדאג, גבר, גם אני מושתל כאן, אז איך נחבל בתכנית הצל?", הגיב המינוטאור שנכנס, ובהינף יד, נעשו פניו כשל איכר תמים.
-"התכנית היא כזו: אנחנו נשפוך על כל יחידת חיילים אבקת 'שינוי דעה', ואז הם ייעזרו לנער, לא יהרגו אותו.".
"ומאיפה נשיג פה כל כך הרבה אבקה? מדובר פה על אלפי חיילים!".
את המשפט הבא אמרו שניהם, כפה אחד:
"כמובן! מדבר החולות!", ואז רק האיכר: "יש שם מזרקה של אבקת 'שינוי דעה'!".
"משימתך היא פשוט ללכת לשם, לאסף כמות של שני טון אבקה, ולחזור לכאן מיד!, עלינו לעשות זאת בפחות משעה, כי בעוד שעה, יגיע הצבא".

***

בעוד שניהם רצים, שם לב תום שאביגיל קצת מבוישת ועצובה.
"אביגיל..", אמר, והיא הגיבה: "אין לי זמן לשטויות האלה, שוטה, נדבר על זה אחר כך, אם בכלל", אמרה בכעס.
תום שתק והמשיך לרוץ, עד שבסוף ראו בטווח ראייתם את ג'ון, יושב בחוסר סבלנות, מזיז את רגליו וידיו, ואז מחייך, כאשר ראה את שניהם, תום ואביגיל, רצים לעברו.
"סוף סוף!", אמר.
"עבר כל כך הרבה זמן, שחשבתי שהתנשקתם שם!", אמר וצחק מהבדיחה של עצמו.
"הא הא", צחקה אביגיל צחוק מאולץ.
תום לא הגיב.
"טוב, אנו חייבים לצאת מכאן במהירות המיידית", אמר ג'ון וחיפש את שער היציאה.
עברו כמה דקות של שתיקה. שלושתיהם היו מוקפים בסורגים, לא נראתה יציאה באופק.
ואז תום קלט את מה שיכל לעשות, ולמה: כל הסורגים עשויים קרח! אולי זה איכשהו קשור לנסיכה קרוניליה!, ובלבו אמר: 'תודה'.
"בואו אחריי", אמר, ורץ אל קבוצת סורגים.
'איך הנסיכה עשתה את זה? היא אמרה: אקווה- מוצק כדי להפוך מים למוצק, ואני רוצה להפוך קרח לנוזל, אז.. אני יודע!', חשב.
הוא הניף את ידיו באותן תנועות שעשה כאשר הנסיכה קרוניליה שלטה בו, וצעק:
"אקווה- נוזל!".
לא קרה כלום, חוץ משהקהל כולו הסתובב לכיוונו.
"מה ניסית לעשות עכשיו? הם באים אלינו!", אמר ג'ון, בעוד שהקהל יוצא ממושביו ומתקרב אלינו.
תום צעק עוד כמה פעמים: "אקווה- נוזל! אקווה- נוזל!!! נו! בבקשה!", והפעם, קרח הסורגים החל לנמוס, והיה פתח מספיק גדול כדי שיעבור בו.
"מהר! זו הזדמנותך האחרונה! האנשים ייהרגו אותך אם לא תברח!", צעקה אביגיל.
תום הסכים, ובלהט הרגע אמר: "אבל את. באה. איתי!".
הוא קפץ דרך הפתח, משך את ידה של אביגיל, ג'ון ניסה לעבור גם, אך תום כבר צעק:
"אקווה- מוצק!", ולמרות שזה היה רק הניסיון הראשון, המים חזרו על התהליך והפכו לקרח מוצק.
"מנוול!", צעק ג'ון בכעס ודפק על הסורגים, כמו הקהל.
אביגיל התנגדה, אך אחיזתו של תום הייתה חזקה כקרח שלפני רגע המס.
וכך תום רץ בעודו אוחז את אהובתו.

***
באותו זמן, בממלכת השאול…

"החיילים מוכנים! שלחו אותם אל ממלכת אוסטריון- ומצאו את הנער!", צעק צל הגורל.
"האבקה מחכה לך בחדרם של החיילים. אמרתי להם שזה סוכר שיכין אותם, ויחזק אותם לקרב", לחש האיכר-מינוטאור למינוטאור הגם-מחופש.
מה שנכון נכון: בגידות ועוד בגידות שווה.. מרד.
***********************************************************************************************

המשך בפרק י"ז!