צל הגורל- פרק ב'
~פרק ב': הסרטון~
"קליק".
'או-או..", חשב תום וניסה ללחוץ על כל מקש במקלדת כדי לסגור, ואפילו לסגור את המחשב הנייד, אך נדמה כאילו למחשב היו רעיונות אחרים בנוגע לזה… כפתור הPlay הגדול התמוסס מול עיניו ויצר את צורות של דמויות: אחת נמוכה ובעלת שיער ארוך, כנראה ילדה, והשנייה גבוהה ועל ראשה כובע מצנפת מיושן, אך לא היה אפשר להבדיל אם זו נקבה או זכר. לאחר חצי דקה התחילו הדמויות לדבר ובכל אחת מהפעמים שדיברו עיניהם זרחו בירוק: הדמות הקטנה התחילה לדבר וכל מה שאמרה נכתב על המסך בכתב אדום כדם: "תום ווילסון. ובכן, אני- אנחנו רוצות לבשר לך על משהו חיוני מאד לקיומך…", הפסיקה, והדמות הגבוהה המשיכה: "הקשב לנו טוב- זוהי לא מתיחה- גורל ה-", נשמעו רעשים מוזרים שקטעו את השיחה, "הכל תלוי בך! אני חוז- חוז-חוזרת- ז-ז-זו לא מתיחה– הק-ק-שר מתנתק! אנא! השעון הוא הפתרון! הנח אותו במקום המתאים! במקום המתאים! אם לא תעשה זאת- הכל ייעלם!", השיחה נקטעה והמסך נכבה.
"מה. זה. היה. תוכל לענות לי על זה- תום ווילסון?!" צעקה אמו, שהייתה מאחוריו.
**************************************************************************************************
המשך בפרק ג'!
תגובות (1)
תגיבו תגיבו אני רוצה כבר להמשיך!…