"צרור המפתחות של השטן " פרק 1(,סיפורים בהמשכים )

"את לא תרביצי לי יותר !!! , נמאס לי ממך , נמאס לי מהבית ונמאס לי מהמשפחה הזאת . למה מכל האמהות בעולם דווקא אותך קיבלתי ? "
כך התעוררה אנייה , כששמעה את אחיה הקטן ואמא שלה רבים וצועקים , ואמרה בליבה "דיי ,בבקשה….לא שוב… "
ובמהירות רצה לעצור את הוויכוח הלוהט ,לפני שאמה תרביץ שוב לאחיה .
"תפסיקו כבר לריב , דיי , לא נמאס לכם ? " שאלה אנייה והמשיכה
"אלכס , היא שוב הרביצה לך ? " כן , אמר..
"לא דיברנו על זה כבר? שאת מפסיקה להרביץ לו ? סיכמנו שאת לוקחת את הכדורים שלך כמתוכנן , למה את חייבת לעשות לי רע כל הזמן ? אמרה אנייה
וממבט חטוף לשעון , הבינה שהיא באיחור לבית הספר , ברחה בלהט הוויכוח ורצה אל בית הספר , או איך שהיא קוראת לו "הסיוט בן 7 השעות " .
"נו , תראו מי הגיעה ,הגברת שננקוב אנייה ,שחושבת שהיא יכולה להגיע לשיעור מתי שמתחשק לה " אמרה רכזת השכבה ….
אנייה פשוט שתקה ,היא הייתה עדיין המומה ממה שקרה חצי שעה קודם בבית , מהריב ומהבוקר הנוראי שעברה , היא בהתה בשולחן הרכזת עד שנשמע מהכיתה קול שאמר
"אני יודעת למה אנייה איחרה ,מרוב שיש לה כל כך הרבה בגדים בארון , היא לא ידעה מה לבחור ובטח היא התעקבה " .
ופתאום נשמע צחוק מכל ילדי הכיתה , זה לא היה סתם צחוק של אושר ושמחה אמתית
אלא צחוק פוגע, צחוק שחודר אל תוך הלב… כמו סכין , מסתובב , יוצא , ונכנס שוב ושוב ….
צחוק שעובר בין ארבעת קירות הכיתה , ולא נכנע לרגע ,הוא לא פוחד לפגוע …
אנייה לא רצתה שכולם יראו אותה בוכה , היא רצה וברחה מבית הספר והלכה לשבת בים שממול … בודדה כמו תמיד , היא חשבה לעצמה " אולי אני אהיה כמו איזה מישהי מהסרטים , שבורחת לים ויושבת ובוכה ואז מישהו זר ישב לידי ויראה לי שאני לא לבד , ואז נתאהב ואז …בלה בלה בלה " , והתחילה לצחוק רק מהמחשבה על מקרה כזה ,כי היא ידעה שזה לא יקרה, ושזה קורה רק בסרטים .. ושהיא ממש לא חלק מסרט ,אלא חלק פשוט ועלוב מתוך "תרשים הזרימה של החיים" ושהיא חלק מיותר בתרשים הזה , חלק שאפשר להחליף , ושגם אפשר בלעדיו .
עברו 7 השעות שבהן הייתה אנייה אמורה להיות ב " גיהינום בן 7 השעות " והיא החליטה לחזור הביתה .
כשלפתע ראתה את אחיה הקטן,אלכס, מטייל מתחת לבית
"אלכס, מה אתה שוב עושה בחוץ ? " שאלה אנייה .
"אמא ואבא שוב רבים על כסף, אבא ביקש ממני להישאר בחוץ וכשאת מגיעה אז להגיד לך לקחת אותי לטיול של שעתיים , אבל רק שעתיים " אמר .
אנייה תהתה לעצמה , למה אבא אמר רק שעתיים ? מה כבר עלול לקרות ?
והחליטה להישאר מתחת לבית ולהמתין שיקרה משהו , הרי אבא לא ביקש סתם שנצא לטיול בן שעתיים , הוא מעולם לא ביקש שנצא לטיול .
עברה חצי שעה וכלום לא קרה , ועוד חצי שעה , ועוד אחת , אנייה ואלכס כבר השתעממו והחליטו לשים שירים באוזניות , שירים ממש חזקים , בשביל לא לשמוע את צעקות הריב של הוריהם ..
כשלפתע נשמעה צרחה ,להפתעתם זו לא הייתה צרחה של ריב , אלא צרחה של כאב , צרחה שמשדרת הרבה יותר מסתם קול …. צרחה ש….