צעירים לנצח – סיפור על וואן דיירקשן – פרק 6

"אמא- תכירי זאת שחף.. החברה שלי" הוא אמר והסתכל עליי במבט מאוהב.. החזרתי לו חיוך וניגשתי לכיוון אימו ..
"נעים לי מאוד להכיר אותך מיס טומלינסון.." אמרתי בחיוך והושטתי ידי ללחיצת יד אך היא חיבקה אותי.. חיבקתי בחזרה ולאחר מספר שניות היא הוסיפה בזמן התנתקות מהחיבוק
"נעים מאוד להכיר אותך שחף.." וחייכה אליי..
היה לה את החיוך והעיניים של לואי, כחולות ויפות שגורמות לך לטבוע בהן..
"בואו תיכנסו" היא אמרה ונכנסנו לתך בית מאוד מעוצב אך לא יותר מידי.. הוא היה צבוע בצבע שמנת והרהיטים היו בצבע חום כהה..
"אבא!!" לואי צעק וקפץ על גבר בסביבות גיל ה50 עם שיער לבן ועיניים כחולות שישב וקרא עיתון על הספה…
"טוב לראות אותך לואי יקירי" אמר הגבר שמסתבר שהוא אביו של לואי..
"איזה מן נימוסים יש לך לואי??? למה אתה לא מציג את הבחורה היפה שאיתך??? לא ככה חינכתי אותך!!" הוא אמר חצי ברצינות וחצי בציניות..
"אבא אני רוצה שתכיר את שחף היא החברה שלי" לואי אמר לו ושוב הסתכל עליי באותו המבט..
החזרתי לו חיוך גדול ומעט הסמקתי ומיד ניגשתי ללחוץ לאביו את היד..
"נעים מאוד להכיר אותך מר טומלינסון…" אמרתי בחיוך…
"גם אותך שחף.." אמר וחייך אליי..
"לואי בוא לעזור לי עם הסלט" קראה אמו שמסתבר ששמה ג'והנה
"תישאר פה תשלים פערים – אני אלך לעזור לה.." אמרתי לו ולפני שהלכתי הוא נישק אותי בלחי..
"לואי אמרתי שת-" ג'והנה התחילה לקרוא ללואי ונעצרה כשנכנסתי למטבח..
"אוי חמודה לואי שלח אותך?? החצוף הזה איפה הוא???" היא אמרה.
"לא לואי לא שלח אותי.. אני באתי כדי לעזור.. הוא ממש התגעגע אליכם.. שישלים קצת פערים.." אמרתי בחיוך..
"את ממש מלאך.. איפה לואי מצא אותך??" היא אמרה וחייכה אליי..
סיפרתי לה איך נפגשנו בזמן שחתכתי את הסלט..
"איזה בן רומנטיקן יש לי.. הוא ירש את זה מאבא שלו.." היא אמרה..
"מארק באמת היה רומנטיקן דגול.. בדייט הראשון שלנו הוא לקח אותי לחוף הים לפיקניק.."
"אוו זה ממש נחמד… האמת שזה הפעם הראשונה שאנחנו יוצאים לבד והייתי ממש שמחה שהוא אמר לי שאנחנו נפגשים איתכם.." אמרתי בחיוך..
אחר כך דיברנו על עוד כמה דברים שטותיים עד שסיימנו לארגן את האוכל..
"צריך עזרה בעוד משהו?" שאלתי
"לא חמודה.. לכי תכירי את המשפחה.. הם בטח כבר ירדו.."
"אין בעיה.. תקראי לי אם את צריכה עוד משהו.." אמרתי בזמן שרחצתי את ידיי ויבשתי במגבת.
חזרתי לסלון והתישבתי בין לואי לאחותו פליסטה בת ה10..
"התגעגעתי.." הוא לחש לי באוזן
"גם אני אליך.." לחשתי לו עם חיוך על הפרצוף..
"היי אני דייזי" "ואני פיבי" אמרו שתי בנות תאומות..
"היי אני שחף" החזרתי להם עם חיוך על הפרצוף..
"בנות כמה אתם חמודות??" שאלתי בלי להוריד את החיוך מהפרצוף..
"שש" הן ענו ביחד..
"וואו איזה ילדות גדולות אתן!!" אמרתי להן ודייזי באה וחיבקה אותי..
"לואי אומר שאנחנו קטנות.."הם אמרו וגם פיבי ניגשה אליי.
הושבתי את שניהן על ברכיי וגערתי *בכאילו* בלואי..
"לואי הם ילדות מאוד גדולות!! אני כועסת עליך!!אמרתי וקרצתי לו..
"אל תכעסי על לו.." הן אמרו במבט מתחנן..
"טוב בנות.. אני סולחת לו רק אם הוא יגיד שאתן גדולות" אמרתי להן והן חייכו אליי חיוך ענקי..
"בנות- אתן מאוד גדולות!!!" אמר לואי והן קפצו עליו בחיבוק…
"אויי איך התגעגתי אליכן" הוא אמר וחיבק אותן חזק..
"גם אנחנו.." הן אמרו באותו הזמן..
מהקומה השנייה ירדו שתי בנות בנות בערך 12 והתיישבו בספה שלידנו..
"היי בנות.."לואי קרא להן..
"מה עכשיו לואי??" הן שאלו ביחד..
"רגע, לואי???" הן צעקו..
"הם קפצו עליו בחיבוק ענקי ולואי חיבק אותן בחזרה.. הם התנתקו מהחיבוק והתיישבו בחזרה בספה ואז הן הסתכלו עליי מדברת עם דייזי..
"היי אני לוטי" ניגשה אליי הקטנה יותר וחיבקה אותי..
"היי אני שחף" חיבקתי אותה בחזרה..
"ואת בטח ג'ורג'יה.." אמרתי והסתכלתי אל הילדה השנייה..
"לואי לא מפסיק לדבר על כולכן..אמרתי והסתכלתי אל כל הבנות.. וואו הן ממש דומות ללואי.. חשבתי לעצמי..
"באמת??" כולן שאלו ביחד..
"כן באמת.." לואי פתח את הפה סןף סוף..
"מה אתן כל כך בשוק??? אתן יודעות שאני אוהב אתכן מאוד!!" הוא אמר וכולם בייחד קפצו עליו בחיבוק..
"היי אני פליסיטה, אבל את יכולה לקרוא לי פיז.." הילדה שישבה לידי אמרה..
"היי אני שחף.." אמרתי וחיבקתי אותה..
לכולן היו עיניים כחולות ושיער חום חלק..
אחרי מספר דקות נשמעה דפיקה בדלת ולואי מיד רץ להתחבא..
פיז קמה לפתוח את הדלת וראיתי מספר גברים, בערך בגילו של לואי נכנסים ומחבקים אותה
"היי פיז.." שמעתי אותם אומרים..
גם ג'ורגיה ולוטי קמו אליהם וחיבקו אותם..
"היי ג'ו, לוטי.. מה קורה בנות?? יש לכם מושג למה ג'והנה הזמינה אותנו??" הם שאלו ובנות שיחקו אותה לא מבינות..
ניגשתי לעבר המטבח בלי שיראו אותי ושאלתי את ג'והנה מי הבנים האלו..
"הם חברים של לואי מלפני הX פקטור.." היא השיבה..
"להתחבא??" שאלתי אותה..
"לא חמודה.. תלכי תציגי את עצמך אבל בתור מישהי שמיועדת לשידוך ללואי.. לא החברה שלו.." היא אמרה וצחקה מעט..
"אוקיי..,אמרתי וחייכתי חיוך ערמומי..
נכנסתי אל הסלון וראיתי את לואי יושב עם אותם הבנים ועם הבנות..
"היי" אמרתי כשלואי קם וניגש אליי.. אוף, לא הצלחתי לעבוד עליהם.. חשבתי לעצמי..
"היי מאמי" הוא אמר וחיבק אותי
"אני רוצה שתכירי את חברים שלי- בן, אדם ומייק.."
"היי" החזרתי להם
"בנים- זאת שחף..היא החברה שלי.." הוא אמר והציג אותי לבנים..
"היי" אמר הגבוה בעל השיער השחר והעיניים החומות ששמו בראד..
"היי אני אדם.."אמר הנמוך השמנמנן..
ובן רק שתק..
"מה קורה אחי.. למה אתה לא אומר שלום??" שאל אותו לואי..
"אני מחכה שהיא תיזכר בי.." אמר בן ואני הייתי היחידה שהבינה..