צעירים לנצח – סיפור על וואן דיירקשן – פרק 40

ליאם התעכב קצת בדלת אז ניחשתי שהוא הכיר את דייזי, שדי ביקשתי ממנה לבוא כדי לשדך אותה לליאם..
"אני אלך לבדוק למה ליאם מתעכב.." אמרתי וקמתי וראיתי את ליאם ודייזי נכנסים מחייכים..
"היי גולם.. תחשוב מהר!!" היא קראה להארי וזרקה לו כדור שהיא החזיקה..
"דייז??? התגעגעתי אלייך כל כך!!!" הוא רץ מהקצה השני של המטבח וחיבק אותה..
"גם אני התגעגעתי שניצלון.." היא אמרה וחיבקה אותו..
"את לא תשכחי את זה בחיים נכון?? למה השארתי את הפייסבוק שלי פתוח אצלך בבית?? אני עד היום סובל מהטעות הקטנה הזאת!!" הארי אמר..
הבנים והבנות בדיוק נכנסו למטבח ונייל התיישב לידי, לוקח את הצלחת עם הוופל בלגי, הקצפת, והשוקולד שהוגשה אליי..
"נייל זה בשביל שחף!! אתה כבר אכלת!!" לואי צעק עליו..
"זה בסדר.. אני יכין לי עוד אחד.." אמרתי וקמתי מהשולחן..
"לא, אני יכין לך.." הארי אמר ומיד ניגש להכין עוד אחד..
"טוב לפחות תביא ביס ישמן!!" אמרתי לנייל והוא הושיט לי כפית מלאה בוופל,קצפת וגלידה..
"טוב זה ממש טעים תביא עוד ביס.." אמרתי לו אחרי שסיימתי לבלוע..
"את לא צריכה, שלך כבר מוכן.." הארי אמר והושיט לי צלחת מלאה באותו דבר..
"תודה האז.." אמרתי והתיישבתי לאכול, מידיי פעם מורידה ביס או שניים מהצלחת שלי לשל נייל..
"שחף, אם את לא אוכלת את זה עדיף שפשוט תתני לנייל.. את רק מפתחת לו ציפיות כשאת מורידה חצי מהמנה שלך לצלחת שלו..
"טוב.. קח נייל.." אמרתי ונתתי לנייל את הצלחת..
"תודה!!" הוא אמר ונשק לי על הלחי, מלכלך אותי בקצפת, ומתחיל לאכול…
"אתה כל כך שמן נייל!!" אמרתי לו מנגבת את הקצפת מהלחי שלי ומורחת אותה על האף שלו..
"מה האף המסכן שלי עשה לך??" הוא שאל…
"בדוק מה שהלחי היפה שלי עשתה לך.." עניתי בחזרה..
אני ונייל ממש כמו אחים, האמת, כל הבנים הם ממש כמו אחים שלי..
"דייזי את אוליי יכולה להסביר לי מאיפה את מכירה את הארי??" שאלתי אותה..
"אממ אני והארי היינו החברים הכי טובים לפני שהוא הלך לאקס פקטור.." היא ענתה..
"רגע, את גם דיאטנית נכון??" לואי שאל..
"כן.." היא ענתה..
"אז אולי תעשי לשחף איזה תפריט או משהו כזה כי היא חושבת שהיא שמנה שהיא בכלל לא והיא לא אוכלת, אפילו שהיא בהריון עם תאומים.." זאיין אמר כשדני יושבת עליו, חצי רדומה..
"אבל אני כן שמנה!!!!!" צעקתי על זאיין..
"לא את לא.. את מרגישה שאת שמנה אבל יש לי תחושה שאת יותר רזה משהיית לפני ההריון, אם זה בכלל אפשרי.." רותם אמרה..
"כן, שחף את לא אוכלת כלום וזה משגע אותנו!!" בר אמרה..
"איך אני אהיה יותר רזה אם עליתי שלוש קילו!!! אני שמנה!!!" אמרתי ודמעות זלגו מעיניי..
"שחף, את לא שמנה… וגם אם תהיי שמנה, את מושלמת…" לואי אמר..
"טוב תעזבו אותה בשקט!!! שתחשוב מה שהיא רוצה!! גם אם זה לא נכון!!" ליאם צעק והשתיק את כולם..
"ליאם תודה, סופסוף מישהו שמבין אותי!!! אני יחשוב מה שאני רוצה ויעשה מה שאני רוצה!!!" צעקתי..
"שחף, תירגעי.. הכול בסדר.. את לא חייבת לאכול.. אנחנו פשוט דואגים לך.." לואי אמר וחיבק אותי..
לא יכולתי יותר והדמעות ירדו בלי שיכולתי להפסיק..
במהרה מצאתי את עצמי עוברת בין הידיים של כולם שניסו לנחם אותי, עד שליאם לקח את ידי, והעלה אותי לחדרו…
"שחף, את מבטיח לא לצחוק עליי??" הוא שאל..
"בטח.. מה קרה??" שאלתי..
"אני ממש מחבב את…….."
מתח!!!!!