צעירים לנצח – סיפור על וואן דיירקשן – פרק 24

הגענו לבית של הבנים והארי ורותם ישבו בסלון וראו סרט, בזמן שזאיין הכין מרק לדני במטבח..
בר עדיין בבית חולים ונייל נשאר איתה ללילה..
"היי.." אמרתי והתיישבתי ליד רותם, מניחה את ראשי על ברכיה..
"היי.. מה-" היא התחילה להגיד ועצרה את עצמה..
"מה זה על האצבע שלך??" היא אמרה וגם הארי הסתכל..
"את ולואי-" הארי התחיל ולא סיים בגלל שרותם קפצה עליי בחיבוק ענקי והוא אחריה..
"אני בשוק!! את ולואי מאורסים!!! אתם כל כך מושלמים ביחד!!" רותם אמרה וחייכה אליי חיוך ענק..
"לואי בוא הנה עכשיו!!!" הארי צעק בבית..
"הארי אולי תסתום??" זאיין ודני צעקו לו מהמטבח..
"דני חברה שלך מאורסת ואת לא אומרת כלום??" הוא נכנס למטבח והוציא לעצמו כוס מים..
"מה??" היא אמרה קמה כמה מהר שהיא יכולה, הולכת לכיווני.. היא עדיין חלשה מידיי בשביל לרוץ..
"שחף אני לא מאמינה!!! מזל טוב!!" היא אמרה והתבאסה שהיא לא יכולה לחבק אותי..
"תודה!!" אמרתי ולואי בא לסלון מתיישב לידי וליד הארי..
"החבר הכי טוב שלי הציע נישואים, ואפילו לא סיפר לי קודם.." הארי אמר ועשה פרצוף *כאילו* עצוב…
"אתה יודע שאתה לא שומר סודות.." לואי אמר לו..
"לואי שיחקת אותה עם הטבעת היא מושלמת!! כמה היא עלתה לך??" דני אמרה והתיישבה איתנו, זאיין בא והתיישב ליד הארי..
"הרבה.. אבל הכל בשביל הנסיכה שלי!!" הוא אמר ונשען עם ראשו לכיווני, מסמיק קצת..
נישקתי אותו ארוכות עד שהארי החליט להיות הארי ולהפריע..
"היי תשמרו קצת ללילה.. יש דברים שאנחנו לא צריכים לראות.." הוא אמר וצחק..
"הארי תרגע ומהר… אשמתי שיש לי ארוס סקסי כזה??" אמרתי, מתרגלת למילה ארוס..
"כן.. זה באמת לא אשמתך שאני כזה חתיך.. זה אשמתם של ההורים שלי.." הוא אמר וחזר לנשק אותי..
"טוב אני עולה לישון.." אמרתי ועליתי למעלה.. נכנסתי לחדר של לואי והחלפתי לפיג'מה..
נכנסתי למיטה של לואי, מתכרבלת בשמיכה ונרדמת..
בבוקר התעוררתי כשלואי לידי מחבק אותי..
התארגנתי ולבשתי את זה:http://www.polyvore.com/casual_look/set?id=60655983
זה די חגיגי ליום יום אבל אחרי שאני אאסוף את בר ונייל מבית החולים אני הולכת עם לואי להורים שלו..
התאפרתי במהירות ירדתי למטה.. כולם עוד היו ישנים אז לקחתי לי שקית שוקי מהמקרר ויצאתי..
כשהגעתי לבית החולים נכנסתי מהר לחדר של בר, היא כבר היתה מאורגנת ונייל איתה..
"בוקר טוב.. את מרגישה יותר טוב??" אמרתי לה מחבקת אותה..
"הרבה יותר טוב.. איך היה אתמול??" היא אמרה וחייכה אליי..
"אממ לא משהו גדול.. אני מאורסת.." אמרתי כאילו בדרך אגב..
"מה??" נייל ובר קפצו ביחד בחיבוקים עליי..
"מזל טוב מאמי!!" בר אמרה לי..
"מזל טוב.. אתם באמת נשמות תאומות.." נייל אמר וחיבק אותי..
"תודה.. עכשיו בואו נצא מהמקום המדכא הזה.. " אמרתי להם וסימנתי להם ללכת לכיוון הדלת..
יצאנו מבית החולים ונכנסנו למכונית..
הגענו לבית של הבנים ובר ישר עלתה לישון..
נייל אכל משהו וגם הוא עלה לישון..
ישבתי בסלון, מחכה שכולם יתעוררו ורואה טלויזיה עם זאיין שקם כבר..
"את ולואי ביחד רק חודש.. את לא חושבת שזה קצת מוקדם??" זאיין זרק משום מקום..
"אממ זה מוקדם אבל הוא הנשמה התאומה שלי, אני לא חשבתי בחיים שאני אדבר איתו, אבל עכשיו אני עומדת להתחתן איתו.. כמה שהחיים יכולים להפתיע אותך.." אמרתי ונתתי לו חיוך..
"האמת, אתם ממש מושלמים ביחד.. רק חסר שתשלימו את המשפטים אחד של השני.." הוא אמר וצחקק..
"בוקר טוב!!" הארי צעק מניח את רותם על הספה כי הוא עשה לה שק קמח…
"אתה במצב רוח טוב היום אה??" זאיין אמר לו..
"כן!!, הארי אמר והתיישב ליד רותם, מחייך חיוך גדול..
"רותם שיחת בנות עכשיו!!" צעקתי עליה ומשכתי אותה..
"תירגעי זה לא מה שאת חושבת… אמא שלי באה לבקר היום!!" הארי אמר והתיישבתי בחזרה בספה..
"חבל שאני לא אהיה פה לפגוש אותה.."אמרתי לו..
"למה??" הוא שאל..
"כי אני ולואי הולכים להודיע להורים שלו על האירוסים.." אמרתי וחייכתי..
"ובדיוק לפני שלוש שבועות היית שם בפעם הראשונה.. מי היה מאמין??" הארי וזאיין אמרו ביחד..
"ממתי שניכם אומרים אותו דבר באותו זמן??" ליאם ודניאל ירדו במדרגות והתיישבו לידנו בזמן שדניאל שאלה אותם..
"במקרה.." הם שוב אמרו ביחד..
"עוד פעם.." אמרתי וחייכתי..
"זה רק פוקס.." הם אמרו ביחד..
"אורית פוקס!!" הם המשיכו להגיד אותו אותו דבר..
"טוב אוליי דיי!!" הם צעקו אחד על השני..
"תפסיק לחקות אותי!!"
"דיי!!"
"נו באמת!!"
"טוב עכשיו אני ישתוק.." הם אמרו ביחד ואז שאלתי את הארי אם הוא רוצה לשתות משהו..
"לא.." הוא סוף סוף אמר לבד..
"אתה ראית שהוצאתי אותך מהמרתון הזה בשניה?? אם היית מקשיב לי אתם לא הייתם אומרים חצי שעה את אותו דבר!!"
"צודקת.." הוא אמר..
"טוב ברור.. אני תמיד צודקת.." אמרתי וחייכתי חיוך של ניצחון..