צעירים לנצח – סיפור על וואן דיירקשן – פרק 22 חלק ב'

"הלו" שמעתי את הקול של נייל מהצד השני..
"נייל זאת שחף.." ניסיתי לא להישמע מודאגת מידיי..
"מה קרה?? את נשמעת כאילו קרה משהו.." הוא אמר..
"באמת קרה משהו… אתה יכול להגיע לבית חולים?? זה לא לטלפון.." אמרתי..
"אני כבר יוצא.." הוא אמר וניתק..
"מה הוא אמר??" בר שאלה כשהיא יצאה מהשירותים, היא הקיאה שוב..
"לא סיפרתי לו עדיין.. אבל הוא בדרך לפה.." אמרתי לה והיא חיבקה אותי..
פשות חיבקתי אותה ונתתי לה לבכות, בלי לדבר…
"היי.." זאיין נכנס לחדר שבר היתה בו..
"היי.. דני לא פה.. היא למטה היא צריכה להשתחרר עוד היום.." אמרתי לו..
"אני יודע.. באתי להגיד לך תודה.. אני יודע מה חשבת בהתחלה אבל אני שומר עליה.." הוא אמר וחיבק אותי ואת בר שעדיין בכתה לתוך כתפי..
"מה קרה בר??" הוא שאל כששם לב שבר בוכה..
"כלום, כואב לה הבטן, אצלה הקלקול קיבה חמור יותר.." אמרתי ועזרתי לבר לגשת לכיוון המיטה, לתת לה לנוח קצת..
"אוקיי, אני הלכתי לקחת את דני הביתה.. ביי, תרגישי טוב בר.."
"ביי.." אמרתי..
"תודה.." בר מלמלה חלושות..
זאיין יצא מהחדר ותוך בערך חמש דקות נייל נכנס..
"מה קרה??" הוא נראה כולו לחוץ ואדום..
"תירגע ותשב.." אמרתי לו..
"טוב.." הוא נשם עמוק כמה פעמים וישב על כיסא ליד בר..
"אז מה קרה??" הוא שאל, הפעם רגוע יותר..
"אתה בטח לא שחכת מה היה לפני שבועיים בערך נכון??" אמרתי והתיישבתי על כיסא מולו..
"זה לא מה שאני חוש-" הוא התחיל להגיד..
"כן זה כן.. אני בהריון.." בר קטעה אותו..
"אוקיי.." הוא אמר לוקח נשימה עמוקה..
"מה עושים עם זה??" הוא המשיך ונשמע רגוע ומחושב, צד שעדיין לא ראיתי אצל נייל..
"אני חשבתי להפיל, אבל רק בהסכמה שלך.." היא אמרה מנסה להבין מה הוא חושב..
"אם את רוצה להפיל זה החלטה שלך.. הדבר היחיד שאני יכול להגיד לך הוא שאני עדיין לא מוכן להיות אבא, למרות שאני בטוח שאת תהיי אשתי ואם ילדיי יום אחד, רק לא עכשיו.." הוא אמר וחיבק אותה..
"אז אני מפילה.. שחף את יכולה לקרוא לאחות??" בר אמרה והסתכלה עליי במבט של 'אני כל כך שמחה שזה מה שהוא אמר..'
יצאתי החוצה וקראתי לד"ר ברוק, שהייתה ליד חדר האחיות..
"אז היא החליטה עם החבר??" היא שאלה..
"כן, הם באמת זוג מדהים ביחד.. אבל הם רוצים להפיל כי הם ביחד רק חודש.." אמרתי לה..
"אין בעיה.. בואי איתי לחדר שלה.. זה לא הליך מסוכן או משהו.. רק כמה כדורים וכוס מים.. וכמה ימים של כאבי בטן והקאות.. היא תצטרך הרבה מנוחה בשבוע הקרוב.." היא אמרה ונכנסה לחדר קטן ולאחר דקה בערך יצאה ממנו עם שלושה כדורים בינוניים וכוס מים גדולה..
נכנסנו לחדר של בר ונייל ישב לידה על המיטה שלה, מחבק אותה חזק..
"אוקיי אז הבנתי שהחלטתם להפיל.. את צריכה לקחת עכשיו את הכדורים האלה .. בימים הקרובים יהיה לך מחזור ממש חזק, אחר כך הוא יחלש, יהיו לך גם הקאות וכאבי בטן.. את תצטרכי לנוח הרבה.." היא אמרה והסתכלה על בר..
"ואתם שניכם תצטרכו לעזור לה.." היא אמרה והסתכלה על נייל ואחר כך עליי..
בר לקחה את הכדורים והלכה לישון.. אני ונייל ישבנו לידה ודיברנו..
"שחף תודה.."נייל אמר..
"אני תמיד פה בשביל לעזור.." אמרתי וחיבקתי אותו, הוא באמת חבר טוב שלי..
"אני יודע.. אבל איך ידעת שהיא היתה בהריון??" הוא שאל מרפה מהחיבוק..
"היו לה הרבה תסמינים… ואני ידעתי שלא הייתם מוגנים כי נזכרתי באותו יום עם הבריכה.. זה היה ממש ברור על הפנים שלך.. איך יכולת לא לשמור עליה??" אמרתי עם טון טיפה כועס..
"האמת שהיינו מוגנים.. אבל כשהורדתי את ההגנה (אם אני ירשום את זה לא יתנו לי לפרסם.. אתם יודעות למה אני מתכוונת..) חשבתי שראיתי חור.. בגלל זה לא ידעתי אם זה ככה או שזה נקרע.. זאת היתה גם הפעם הראשונה שלי.." הוא אמר מתנצל..
"אל תדאג.. הכל יהיה בסדר.. וכמו שאמרת.. עוד תתחתנו ויהיו לכם ילדים ביחד.. אתם באמת זוג מושלם.." אמרתי לו ושוב חיבקתי אותו..
"אני חושב שכדאי שתלכי.. שמעתי שליאם ולואי מתכננים לך ולדניאל משהו ענק.." הוא אמר ושלח לי חיוך קטן..
"תודה.. תשמור עליה.." אמרתי לו ויצאתי מהחדר..