צעירים לנצח – סיפור על וואן דיירקשן – פרק 21

התנפלתי על בר בחיבוק ענקי..
"איך את יודעת??" בר אמרה וחיבקה אותי חזק..
"חברה הכי טובה יודעת הכל!!" אמרתי וחזרתי לשבת ליד הבנות שלאט הבינו מה קרה וקפצו עליה בחיבוקים..
"מתי אבל?? את ונייל כל הזמן עם עוד אנשים!!" דניאל צעקה וחיבקה אותה..
"מה זה כל הצעקות האלה??" נייל נכנס לחדר ואמר..
"כל הכבוד נייל!!!" כל הבנות צעקו וקפצו עליו בחיבוקים..
"מה הולך פה??" הארי וליאם נכנסו לחדר צוחקים על נייל שנפל על הרצפה מהחיבוקים שלנו..
"אז לא סיפרת להם??" בר אמרה מחייכת..
"האמת שעדיין לא יצא לי.." נייל אמר מסמיק..
"לספר מה??" לואי וזאיין נכנסו לחדר..
"מזל טוב אחי!!" ליאם טפח של גבו של נייל.. הבנים הבינו..
"מזל טוב!!" לואי קפץ עליו בחיבוק..
"כן אחי עכשיו אתה גבר!!" הארי אמר לו וחייך..
"כנראה שהאח הקטן שלי כבר לא כך כך קטן!!" זאיין אמר עם חיוך שובב..
אחרי שעתיים של חיבוקים וצחוקים בחדר של נייל כל אחד פרש לחדר שלו..
התעוררתי באמצע הלילה ולואי לא היה לידי..
קמתי לשירותים וראיתי את הבנים סוחבים את נייל במדרגות..
"מה אתם עושים??" אמרתי בשקט אבל שעדיין ישמעו אותי..
"מה את עושה??" לואי אמר לי מחייך כשהוא שם לב שאני רק בגופייה ותחתונים..
"תלבשי על עצמך משהו ותרדי למטה.." הארי אמר מגחח..
"כן.. זה קצת מביך.." אמרתי והלכתי לחדר…
לבשתי שורט בד שחור וצמוד וירדתי למטה..
ראיתי את הבנים מחזיקים את נייל ליד הבריכה..
"מה לעזא-" נייל התחיל להגיד כשהוא התעורר אבל בשניה שהוא פתח את הפה הבנים העיפו אותו לתוך המים..
"אתם לא נורמלים!!" צעקתי רצה אליהם..
"זה טקס של הלהקה.. איך לא התעוררת כשעשינו את זה ללואי ולזאיין??" הארי אמר נקרע מצחוק למראה של נייל שמנסה לצאת מהבריכה..
"כל מי ש-" זאיין התחיל להגיד אבל עצרתי אותו..
"כן כן הבנתי את זה.." אמרתי וצחקתי..
"רגע זאיין, אתה ודני-" התחלתי להגיד..
"כן, מה היא לא סיפרה לך??" הוא אמר עם מבט מבולבל.
"לא.. כנראה שהיא אוהבת לשמור על הפרטיות שלה.." אמרתי לו והסתובבתי ללואי..
"לפחות הבאתם לו מגבת לואי??" שאלתי את לואי..
"לא.." לואי אמר קצת מאוכזב מעצמו.. כשעשו לו את זה נייל דאג להביא לו מגבת..
"אני ילך להביא לו, תעזרו לו לצאת.." אמרתי ורצתי פנימה, עולה במדרגות ומביאה מגבת גדולה ולבנה ורצה בחזרה לגינה, עוטפת את נייל במגבת..
"מה את עושה פה שחף??" נייל אמר לא מבין..
"דואגת שלא תהייה חולה.. עכשיו תיכנס לבית.." אמרתי מייבשת את השיער שלו במגבת קטנה נוספת..
"תודה.." הוא אמר ונכנס לבית..
העברתי לבנים מבט כועס ונכנסתי איתו לבית..
"אין בעד מה.. " אמרתי והושבתי אותו במטבח..
"תה??" שאלתי..
"כן.. תודה.." הוא אמר מוריד את החולצה ועולה לחדר שלו להחליף את הבגדים הרטובים…
הוא ירד אחרי חמש דקות, לבוש בבגדים יבשים והתה כבר היה על השולחן..
"יש עוגיות?? אני קצת רעב.." הוא אמר מחייך..
"בטח.." אמרתי וניגשתי אל המזווה, מוציאה ממנו חבילת ביסקוויטים..
"בבקשה.." אמרתי ושמתי את החבילה על השולחן לידו, מוציאה ממנה שתי בסקוויטים וטובלת בתה שלי..
התיישבתי לידו הוא הסתכל עליי במבט לא מבין..
"למה את עוזרת לי??" הוא שאל..
"כי אתה החבר של החברה הכי טובה שלי.. וחבר טוב שלי!!" אמרתי לו מחבקת אותו..
"תודה על הכל!!" הוא אמר לוגם מהתה שלו..
" אין בעד מה נייל.." אמרתי קמה מהשולחן ושמה את כוס התה שלי בכיור..
"אבל יש לי שאלה.." אמרתי וחזרתי לשבת לידו..
"אתה יודע שבר היא כמו אחותי התאומה, ושגם ממך אכפת לי מאוד, נכון??" שאלתי..
"כן.."
"ואתה יודע שאני רוצה רק טוב בשביל שניכם נכון??" שאלתי..
"כן.."
"אז יש לי שאלה אחת חשובה.."
"תשאלי.."
אתה ובר הגנתם על עצמכם?? אתה יודע למה אני מתכוונת.." אמרתי ומבט מודאג עלה על פניו של נייל..