צעירים לנצח – סיפור על וואן דיירקשן – פרק 18

"אני לא מאמינה שהוא חזר.." אמרתי לבר תוך כדי בכי..
"אל תדאגי.. הוא לא יעשה לך כלום הפעם.." בר אמרה..
"ומה אם הוא ינסה שוב פעם??" אמרתי..
"אז אני פה והבנים פה והבנות פה!! כולנו נשמור עלייך.." היא אמרה וחיבקה אותי חזק יותר..
"תודה.. את תמיד פה בשבילי.." אמרתי לה וחיבקתי אותה ממש חזק, מתרפקת על צווארה..
"שחף את פה??" הבנות ושר נכנסו לשירותים..
"מה קרה??" דני ורותם רצו אל קצה השירותים וחיבקו אותי..
"זה בן.. לפני שנתיים הוא ניסה-" התחלתי להגיד אבל נשברתי באמצע והתחלתי לבכות שוב..
"הוא ניסה מה??" שר שאלה..
"יצאנו למועדון עם כמה חברים והוא היה שם.. הוא ניסה לאנוס אותה אבל השומר של הבר ראה שהוא לוקח אותה בכוח לסמטה חשוכה אז הוא עקב אחריו ועזר לשחף לברוח.." בר אמרה מחבקת אותי חזק..
"אני לא חשבתי שאת עברת דבר כזה.. את נראית כל כך חזקה נפשית.." דניאל אמרה..
"בבקשה אל תתנו לו להתקרב אליי.." אמרתי רועדת..
"אל תדאגי.. הוא הולך מפה עכשיו.." שר אמרה ויצאה מהשירותים..
"אני חושבת שכדאי שגם אנחנו נצא מהשירותים.. ובבקשה אל תספרו לאף אחד.." אמרתי לבנות..
"בחיים לא.. אבל כדאי שתדברי עם לואי.." דני אמרה וחיבקה אותי חזק..
שטפתי את הפנים מעט וחזרתי על האיפור..
יצאנו מהשירותים כשבר אוחזת בידי ורותם ביד השניים..
"הוא הלך.. ונפרדתי ממנו.." שר אמרה וחיבקה אותי..
"אני לא מאמינה ששכחתי שלמדנו ביחד.." אמרתי וחיבקתי אותה בחזרה..
"מה קרה??" הבנים רצו אלינו כשהם ראו שיצאנו מהשירותים..
"כלום.. לשחף היתה סחרחורת חזקה.. זה כלום.." בר אמרה..
לואי ניגש אליי ונישק אותי..
"את בסדר??" הוא לחש לי באוזן..
"כן אבל אני צריכה לדבר איתך.." אמרתי לו..
"אין בעיה נסיכה.. העיקר שאת בסדר.." הוא אמר ונישק אותי שוב..
"טוב אני צריכה לעלות לבמה.." שר אמרה..
"בהצלחה!!" כולם אמרו לה והיא עלתה לשיר..
היא פתחה עם השיר GROW UP..
רקדנו ונהנינו עד השעה 3 לפנות בוקר בערך..
חזרנו לבית של הבנים ונכנסתי לישון עם לואי..
התעוררתי בערך ב11:30 למחרת והערתי איתי את לואי..
"בוקר טוב בייב.." אמרתי לו..
"בוקר טוב נסיכה.." הוא אמר מנסה לפתוח את עינייו..
קמתי להתארגן ולבשתי את זה: http://www.polyvore.com/casual_look/set?id=59893151
ירדתי למטה ולואי כבר היה שם.. עם כולם..
"בוקר טוב היפייפיה הנרדמת.." בר ורותם אמרו וחיבקותאותי כשהתיישבתי ליד לואי..
"בוקר טוב.." אמרתי מתרפקת על לואי.. עייפה ועם האנגאובר מטורף..
"תודה מאמי.." אמרתי ופיהוק גדול סיים את דבריי..
היא הביאה לי את הנס המוכן ולגמתי ממנו..
"את בטוחה שאת בסדר?? מאתמול את מתנהגת ממש משונה.." הארי אמר..
"זה כלום!!" בר קפצה והגנה עליי.. הבינה שאני ממש עייפה ואין מצב שאני ידבר..
"אוקיי עכשיו מתחיל להיות פה מוזר.. אתן מסתירות משהו!!" זאיין וליאם אמרו..
"לא הן לא!!" דני ודניאל אמרו והשתיקו אותם..
"גם אתן?? כל הלילה התנהגתן מוזר!!" נייל אמר והסתכל במבט לא מבין על בר..
"אוליי די?? עשיתם לי כאב ראש!!" אמרתי וקברתי את הראש שלי בתוך צווארו של לואי..
"את רוצה לחזור לישון??" לואי שאל..
"לא אני בסדר.." אמרתי לו ונישקתי אותו על הלחי..
כשהרמתי את הראש בחזרה לשולחן הארי דפק לי מבט של 'זה מה שאני חושב שזה??' וסימנתי לו עם הראש שלא..
ראיתי איך הוא נאנח אנחת רווחה אבל עדיין היה מודאג..
"טוב אנחנו הולכות לשופינג!!" רותם הכריזה ותפסה בידי ובידה של דניאל ומשכה אותנו אחריה..
"דני ובר גם אתן!!" היא צעקה עליהן והלכנו איתה לדלת..
נסענו לקניון ונכנסנו לסטארבקס לאכול ארוחת בוקר..
"הם מתחילים לחשוב שאנחנו מסתירות משהו.." רותם אמרה בזמן שהתישבנו..
"חבר שלך חושב שאני בהריון.." אמרתי לה והבנות הסתכלו עליי בצורה קצת מוזרה..
"מה הריון?? הוא שפוי??" דניאל אמרה וצחקה..
"בגלל שהוא יודע שאני ולו עשינו אז הוא כנראה חושב על זה.." אמרתי..
"אבל שתית מלא אתמול!!" בר אמרה והסתכלה עליי במבט טיפה כועס..
"מה את רוצה?? הייתי חייבת להעביר את ההרגשה החרא שהייתי בה.." אמרתי לה..
"את חייבת לספר ללואי.." דני אמרה..
"כן.. ונראה לי שכדאי שתספרי גם לבנים.. הם חושבים על דברים לא הגיוניים.." רותם אמרה..
"הם חברים טובים שלי.. אני יכולה לסמוך עליהם.. אני יספר להם.." אמרתי ובר חיבקה אותי..
הזמנו ואז אכלנו.. היה די טעים..
הלכנו ל FOREVER21, H&M, ADIDAS, NIKE, VANS, ועוד מלא חנויות מעצבים יפות ויצאנו עם 4 שקיות של נעליים לכל אחת שבכל שקית 3 זוגות, שש שקיות של בגדים לכל אחת ושתי שקיות של אקססוריז לכל אחת..
חזרנו לבית לקראת הערב ונכנסנו ישר למקלחות..
יצאתי מהמקלחת ולבשתי את זה : http://www.polyvore.com/cgi/set?id=59916391
ירדתי למטה וראיתי את הבנים יושבים בסלון ורואים טלויזיה..
"היי" אמרתי והתיישבתי ליד לואי..
"שחף?" הארי אמר..
"כן האז?" אמרתי..
"לקחת לי את הכובע??" הוא אמר..
"כן.. למה??" אמרתי..
"כי עכשיו את צריכה להחזיר אותו!!" הוא אמר ולקח לי את הכובע..
"נו תחזיר לי אותו!!" אמרתי לו מתחילה לרוץ אחריו..
"את תצטרכי לתפוס אותו!!" הוא אמר ועלה במדרגות..
"טוב אני חוזרת לסלון אין לי כוח לרדוף אחריך!!" צעקתי והלכתי לשבת ליד לואי..
"אני כל כך עייפה.." אמרתי והנחתי את הראש שלי על הצוואר של לואי..
"שחף זה לא כיף ככה!!" הארי אמר וזרק עליי את הכובע..
"ידעתי שתחזיר אותו!!" אמרתי לו והוצאתי לו לשון..
שמתי את הכובע על הראש ורותם דני ובר ירדו למטה..
"היי" הם אמרו והתיישבו על הספה..
"היי" כולנו החזרנו להן..
"איפה דניאל??" ליאם שאל..
"היא הלכה לישון.. היא לא מרגישה טוב.." בר אמרה ואז היא זזה קצת לכיווני ולחשה לי באוזן..
"מתי את מתכוונת לספר להם??" היא לחשה אבל טיפה יותר מידי חזק..
"לספר לנו מה??" לואי אמר וכולם הפנו את תשומת הלב אליי..
"את לא-" הארי התחיל להגיד אבל קטעתי אותו..
"לא אני לא בהריון הארי ותפסיק לשאול אותי את זה!!"
"סליחה.." הוא אמר והשתתק..
"זה בסדר.. סליחה שאני עצבנית.." אמרתי..
"אז מה יש לך לספר לנו??" נייל אמר..
"אתם זוכרים את בן מאתמול בלילה??" אמרתי..
"אז אני מכירה אותו לפניכם.. לפני שנתיים הוא-" התחלתי להגיד ושוב נכנסתי להיסטריה של דמעות..