צעירים לנצח – סיפור על וואן דיירקשן – פרק 1

"לואי!!" צעקתי בעודי מנסה שהזמר האהוב עליי ישים לב אליי.
פתאום הוא הסתכל לכיווני וקרא לי, "הבחורה המתולתלת עם הג'קט האדום – בואי בבקשה לבמה" הוא אמר ואני, כמעט התעלפתי באותו הרגע..

רק שנייה.. עדיין לא הצגתי את עצמי..
קוראים לי שחף, אני בת 19, יש לי שיער חום מתולתל ארוך, עיניים חומות ושפתיים מלאות.. אני לא הכי רזה (אבל ממש לא שמנה..) אני די גבוהה (1.75).
אז נחזור לסיפור..

עליתי לבמה וכל חברי הלהקה חיבקו אותי ואמרו לי שלום.
החזרתי להם שלום וחיבוקים ואז הייתה ההפתעה הגדולה ביותר בחיי, "איזה שיר את רוצה לשיר איתנו?" שאל אותי הארי, ואני אמרתי בלי להתבלבל "one thing".
כשנגמרה ההופעה הייתי מאחורי הקלעים כי לואי ביקש שאני אשאר.. דיברתי איתו קצת, הצטלמתי עם הבנים ואז לואי ביקש ממני לבוא איתו לצד… שמתי לב שזאין והארי גיחחו והתלחששו כשהלכנו ולואי זרק לי "אל תתיחסי" קטן..
"היה לי ממש כיף בשעתיים האלו.." הוא אמר והסמיק מעט..
"גם לי" השבתי וחייכתי חיוך קטן..
"אמרו לך פעם שהחיוך שלך מהמם? כי מי שאמר צדק" הוא אמר ואני הסמקתי..
"אממ, תודה" אמרתי עם חיוך קטן ומבוייש..
"אז את רוצה שניפגש עוד פעם?" הוא שאל וחייך אליי
"כן, אני אשמח" אמרתי לו וראיתי את החיוך נמרח לו על השפתיים ולא יורד..
" יש מצב לקבל את הטלפון שלך?"
"בטח, תרשום: 050XXXXXXX"
"טוב אז אני אתקשר אלייך מחר"
"לילה טוב"
"לילה טוב" הוא החזיר לי ונתן לי חיבוק..
הלכתי הביתה מאושרת עד השמיים..

למי שקורא.. אני חשבתי לעשות המשך אבל אם אין לי קוראים אני אוותר..