צעד אחד קרוב יותר- פרק 7

פרק 7~אודרי~
רצתי משערי בית הספר. איפה מוצאים מונית בניו-יורק בצהריים? שמעתי צפירה. הסתובבתי כדי לראות מאיפה היא באה. זאת היתה הלימוזינה של איידן. רצתי ונכנסתי אליה. ״ הי בנג׳מין, למה אתה כאן? לא משנה, אתה יכול ליסוע ל…״ נקטעתי. ״ טרייבקה? בטח, אדון מייקל התקשר אלי כדי שאקח אותך, את יודעת מה מצבו של אדון איידן?״ הוא שאל בחשש. ״ אני לא יודעת, פחדתי לשאול את מייקל״ עניתי. בנג׳מין החל לרעוד ״ גברת אודרי, את תוכלי להגיד לי שתדעי?״ הוא שאל. ״ בטח״. ״יהיה בסדר, גברת אודרי?״. ״ הלוואי שהייתי יודעת״.
שאר הנסיעה עברה עלינו בשתיקה.
כשהגענו לבית החולים לחשתי ׳תודה׳ מהירה לבנג׳מין ורצתי החוצה מהמכונית. מייקל חיכה לי בכניסה. רצתי אליו, הוא חיבק אותי והתחלתי לבכות, גם הוא החל לבכות. ״ מייק, מה מצבו?״לחשתי. ״קומה, הם עושים בדיקות״ הוא ענה. נכנסנו לבית החולים.
התיישבנו מול חדר הטיפול הנמרץ, ובכינו, יצא אלינו רופא, קראתי על התגית ׳ד״ר סמית׳ ׳ ״דוקטור, מה שלומו?״ שאל מייקל בחשש. ״ מי אתם בשבילו?״ שאל הרופא. ״חברים טובים״ ענה מייקל.
״ מצטער, אבל האפוטרופוס צריך לראות אותו קודם״. מייקל לא ידע מה לעשות. הרגשתי את זה. הוא לחץ על הכתף שלי, כתמיד שלא ידע מה לעשות, למזלנו, אני ידעתי, שלמרבה הפלא, האמת תעזור לנו עכשיו. ״ אתה מכיר את החברה ׳קולדפילד נכסים׳?״ שאלתי. ״ כן, בטח, אשתי ואני קנינו…״ קטעתי אותו ״ מסקרן, אבא שלו הבעלים, והוא לא יגיע, גם בעוד מיליון שנה, והרי לכל כלל יש יוצא מו הכלל, נכון?״
״ כמובן, לא ידעתי שזה המצב״ הוא ענה.
״ אז תוכל לעדכן אותנו במצבו של איידן?״ שאלתי.
״ כן, אז הוא בקומה, במצב יציב, הוא יתעורר, אבל אנחנו לא יודעים אם עכשיו, היום, השבוע, או בעוד חמש שנים.
״ אלוהים.״ הגבתי. מייקל התעשת ״ נוכל לראות אותו, דוקטור?״
״ בטח, אבל זה לא ישנה כלום״.
״עדיין…״ מייקל התחיל .
״ אין בעיה, רק נעביר אותו למחלקה אחרת ואז תוכלו לבקרו״ הדוקטור ענה.
״ איזו מחלקה?״ שאל מייקל.
״ אתם לא רוצים לדעת״.
״ אנחנו כן״ התעקשתי.
״ מחלקת אשפוז ממושך״ הוא ענה. ונשברנו, שנינו, אנחנו גמורים בלעדיו.