צעד אחד קרוב יותר- פרק 10

פרק 10 ~שרלוט~
׳ הי הולד׳ שלחתי לו הודעה בשיעור אלגברה.
׳ הי שאר׳ הוא ענה מיד, זה משהו שאני אוהבת בהולדן, הוא לא מתמהמה.
׳ תגיד,הולדן, אתה יכול לצאת מהשיעור?׳
׳ כן, בטח, ניפגש ליד הפסל של סנט. ג׳ודס?׳ הוא ענה כעבור מספר שניות.
׳מעולה׳
״ גברת מארין, אוכל לצאת להתפנות?״ שאלתי.
״ בטח, רק בזריזות״ היא ענתה.
יצאתי מהכיתה בצעדים מהירים ונחושים, וחציתי את החצר בדרך לאיזור הבנים, סנט. ג׳ודס, הולדן כבר היה שם .
נשען על הפסל. הוא סוג של יפה, חשבתי לעצמי, עם השיער החום המסודר בקוצים, העיניים הירוקות, ובתלבושת בית הספר, שאיכשהו, בעוד רוב הבנים נראו בה כמו תלמידי פנימייה בריטית לחסרי יופי, הולדן, ועוד מעטים, כמו החברים של אודרי, מייקל ואיידן, נראו כמו תלמידי פנימייה בריטית לחסרי דופי.
״ הי ג׳ינג׳ית!״ הוא קרא לי. השיער שלי היה נושא לבדיחות רבות מצד הולדן וברנדון, הם טענו שהשיער שלי מעיד על האופי שלי.
״הי הולד, איך אתה מחזיק?״ שאלתי.
״בסדר, אני מתאר לעצמי, כבר הרגשתי טוב יותר, אבל את יודעת, בהתחשב בנסיבות, אני ממש בסדר״ הוא ענה בחצי חיוך.
יופי, אני לא יודעת מה הייתי עושה אם לא, הולדן הוא הסלע האיתן שלי, כשאני מתרגזת וצועקת, או כשאני שבורה ובוכה, הוא תמיד שם, יציב כמו סלע, תומך, אני כל- כך שמחה שהוא בחיים שלי.
״ אני שמחה לשמוע״.
״ אז בשביל מה קראת לי לכאן? לראות שלא עשיתי קעקוע או פירסינג, כמרד?״ הוא שאל בחיוך.
״ גם, אבל יש עוד סיבה״ עניתי בקול מסתורי.
״ מה, את רוצה להבריז מכל השיעורים היום? כי זה כבר אבוד״ הוא אמר בבדיחות הדעת.
״ לא, בשביל זה…״ התרוממתי על קצות אצבעותיי, אחזתי במותניו וקירבתי את שפתי לשלו, לא האמנתי שזה קורה, רק סנטימטר מפריד בין שפתותינו, הוא התחיל להתקרב ו…
״ שרלוט אולסן, מה את עושה פה?״ שמעתי את קולה של גברת ויילנקורט, מנהלת קונסטנס, מתחם הבנות.
״ והולדן סינדריק, מה איתך?״ שאל מר קוואנסטרום, מנהל סנט. ג׳ודס.
התנתקתנו במהירות והסמקנו כל כך, הלחיים של הולדן היו אדומות כמו התפוח של שלגייה.