צמאים לדם||פרק 6

פרק 6
האוטובוס עצר בתחנה אחת,וילדה אחת גבוהה נכנסה והתנפלה על הזוג הבוכה והמסכן.
היא הייתה מלאה בדמעות,בני אנוש הם כאלה מעוררי רחמים,אפשר לחשוב אז חבר אחד מת,אני איבדתי יותר ממאות אנשים שהיו קרובים אליי.
אפריל אמרה "אני לא מאמינה שהוא נאבד לנו ככה,זה כזה לא הוגן! היא בכתה ובעטה מספר פעמים במושב.
אמה אמרה "זה היה אמור להיות היום הכי חלק וחדש,הכי נקי מצרות,הכי מרגש
ובמקום זה,זה היום הכי עצוב."
לא שמעתי מהנער שהיה איתן,אפילו מילה אחת,אני תיארתי לעצמי שהוא המום מהבשורה שהג'ורג' הזה מת.
ואז הוא אמר,"אני לא מאמין,רק מלפני כמה ימים דיברתי איתו,אמרתי לו שנתראה באוטובוס,והיום,היום הוא לא הגיע.
והוא גם לא יגיע."
שמעתי ממנו קולות עדינים של בכי.
עברנו עוד תחנה וילד אחד התיישב לידי,ניסיתי להתאפק מבלי לשמוע את הלב הפועם,השורץ בדם.
חשבתי על מה שעומד להיות אחר כך,ומה שקורה לבני אדם אחרי מוות אחד בלבד.
שהחיים שלו נזרקים לפח,רק בגללי.
ואז נרגעתי,הצלחתי להתגבר על זה והשיניים שלי אפילו לא נשלפו.
שאלתי אותו,"מה קרה,למה כולם עצובים כך?"
הוא אמר,"מה את לא יודעת?את מכירה את ג'ורג'?"
"סליחה,אני חדשה בעיירה הזו,עד כמה שהיא קטנה לא יצא לי להכיר את כולם"
"את רואה חדשות?אתמול בישרו שחמש גופות נמצאו עם נשיכות על הצוואר של חיה,אחד מהם היה ג'ורג'.
הוא הותקף ע"י החיה.
כנראה שרוב הסיכויים הם שהוא ננשך על ידי ערפד,אולי זה בראל?חשבתי לעצמי.
שאלתי את אותו נער,"הם היו מרוקנים מדם?"
הוא אמר,"לא יודע,אני חושב שהם הולכים לבדוק את זה היום.ומחר תהיה הלוויה של ג'ורג'"
שאלתי אותו,"ואיפה זה היה?"
הוא אמר,"אני חושב שזה היה ביער הסמוך."
הנער חייך ואמר,"תגידי איך קוראים לך?
אמרתי לו,"אני לא חושבת שזה הזמן שמתאים להכרות כרגע,אולי בפעם אחרת,בתקופה יותר שמחה?"
הבטתי לו בעיניים ומחקתי לו אותי מהזיכרון,כך שהוא לא ידע אם דיברנו בכלל.
הגעתי אחרי כלכך הרבה דרמה באוטובוס הזה,זה כלכך פתטי,וכל זה רק בגלל ילד טיפש עשרה אחד.
התיכון נראה בדיוק כמו שאני אוהבת,אפל מסתורי ובלי פרח אחד סביבו.כך שזה מונע מהתפתחות של האלרגיה המטורפת שלי.