צלילי המפוחית – פרק 9

הנערה ההיא השתתקה ונרדמה. כאשר חנן הבחין שהיא הניחה לו לנפשה כעת. הוא המשיך לנגן במפוחית באין מפריע.
אחרי הכול , שום דבר שיגידו או יעשו לא יגרמו לו להפסיק לנגן. להפך , הוא יילחם על חלומו עד הסוף .
גם אם זה אומר שכמה מהאנשים שמסביבו לא יאמינו בו, הוא יילך בעקבות הלב ועם מה שהוא מרגיש.
שיגידו מה שהם רוצים , הוא בחר לא לשמוע את הקולות השליליים , האלה שרצו שהוא יוותר על הנגינה על המפוחית.
הוא רצה לעצור לחשוב כל הזמן מה אומרים עליו ואיך הם יגיבו האם הוא ימשיך את הנגינה על המפוחית.
איללולא , הייתה דרך לעצור את המחשבות האלה.
אבל הוא לא מצא אותה עכשיו. אולי בהמשך הוא ימצא את אותה הדרך.
הוא תוהה באפלה ואין ביכולתו למצוא את הדרך. הוא פגש אנשים מסביב שאמרו לו שהוא צריך לנגן על המפוחית ואין לו עתיד בנגינה.
כמה דברים שזעזעו אותו ממה שהם אמרו ,אך הוא לא נתן למילים שלהם לשבור אותו לחלוטין.
גם אם הנערה הזאת צודקת. הוא לעולם לא יפסיק לנגן על המפוחית בגללה.
מילים מעולם לא שברו אותו, וגם אם כן , הוא תמיד ייבחר בחשיבה חיובית על עצמו ועל סביבותיו.
עכשיו שהוא טס , הוא בטח יכיר חברים חדשים.
חברים חדשים הוא תמיד מוכן להכיר. אבל השאלה האם הוא יצטרך לחפש אחר אותם החברים החדשים.
הוא יותר ישמח אם החברים החדשים יבואו אליו לבד.
למרות שזה לא הגיוני שחברים חדשים יבואו לבד. אלא אם כן הוא יגש אליהם ויזום איתם שיחה ראשון.
חנן הניח את המפוחית במעמקי התיק , הוא הניח את ראשו על משען המושב ונרדם תוך כמה דקות.
רק שהנערה ההיא שחשב שהוא נפטר ממנה , קמה ממקומה במהירות וניגשה אליו.
" סוף סוף למדת שנגינה על המפוחית לא תוביל אותך לשום מקום!" אמרה לו בארסיות והלכה בחזרה אל המושב האחורי.