צלילי המוסיקה

לכל מקום שאני הולך המוסיקה מלווה אותי, היא בדמי בנשמתי, צלילים עוטפים אותי והתווים הם החמצן המאפשר לי להתקיים. מה אעשה אם לא תהיה לי המוסיקה שלי? איך אחיה איך אוכל להביט במראה ולדעת שלא נכנעתי למפקד המשוגע של החיים – ברוך הבא למציאות, חשבון חשמל, שכר דירה, שכר לימודים בגן הילדים, מתנה לאשה.
מאז שאני זוכר את עצמי אהבתי לנגן ואם צריך גם לשיר. כלומר אני בסדר בקטע של השירה אבל אני פחות אוהב להיות בפרונט, מעדיף יותר את תהליך היצירה ולנגן את המוסיקה שמכשפת אותי. בביה"ס היסודי נידבו אותי לנגן בטקסים ואני השתתפתי ברצון רב, לא כי רציתי להרשים מישהו או לזכות בנקודות אצל המורה אלא כי זה מה שאני הכי אוהב לעשות. בתיכון כבר לקחתי את זה צעד קדימה, הקמתי ופירקתי כל כך הרבה הרכבים תוך כדי הלימודים. אוקי כדי להיות אמיתי עד הסוף, כי הבטחתי לעצמי שזה מה שאני עושה מעכשיו, לא ממש למדתי ואיך צלחתי את התיכון רק אלוהים יודע. בסוף יב' הייתי הבחור הכי מוכשר בנגינה גם קלידים וגם גיטרה חשמלית והמורה למוסיקה ממש בכתה בגלל שאני עוזב, אבל את תעודת הבגרות שלי אם אפשר לקרוא לך כך אפשר היה לגרוס או אם היה חסר למישהו נייר לשירותים אז גם לזה היא בהחלט הייתה יכולה להיות טובה.
באמת לא היה אכפת לי, השמיים מבחינתי היו הגבול או נקודת ההתחלה או משהו בנאלי כזה. ברצינות, ידעתי שאני הולך לקרוע את העולם וכולם ידעו מי זה חן רוזמן.
בדרך היה שירות בצבא וטיול של כמעט שנה למזרח, לכולם התלוותה גיטרה כדי לרומם את מצב הרוח ולהפיח אנרגיה חיובית. ואחרי התחלתי לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות בהפקה ונגינה. המשכתי לנגן ולכתוב חומרים משלי כשיום אחד תכננתי להוציא אלבום פרי יצירתי.
מגניב אהה? החלום הגדול של כל מוזיקאי מתחיל? אם הייתי מצליח להגשים את משאלתי כנראה לא הייתי יושב כאן חצי מסטול ומנסה להבין איפה הכול השתבש. בגדול זרע הפורענות נזרע כבר בנפאל כשפגשתי את רותם, בחורה מקסימה וזורמת, חיוך מקסים, לב מזהב וגפיים גמישות במיוחד. נפגשנו שנתיים אחרי כשכבר הייתי על המסלול הנכון לעבר אלבום סולו. נפגשנו בבר שעבדתי בו, כוסית אחת או שתיים או שלוש אני לא ממש זוכר, בסוף המשמרת גרמו לי לרצות לבחון האם נותרה גמישה כפי שזכרתי אותה. התשובה הייתה כן וחוץ מזה היא גם נכנסה להריון. על הפסקת הריון אי אפשר היה לדבר אתה וגם לא על מסירה לאימוץ "אני מעדיפה לתלות את עצמי מאשר למסור לזר דם מדמי " היא צרחה עליי. לא הייתה לי ברירה אלא לעשות את המעשה הנכון להתחתן ולהביא אתה את אור הבת שלנו לעולם.
על הדרך הסתבר שאור לא שומעת, איזו בדיחה אכזרית של החיים לא? האבחון, ניתוח ומכשיר השמיעה עלו לנו הון תועפות כי לא היה לנו ביטוח רפואי מספיק טוב. כל זה בנוסף להוצאות הרגילות של היום יום השאירו לנו בור בחשבון, בגודל של מכתש שנוצר על ידי התנגשות אסטרואיד.
רותם שבמובנים רבים היא בן אדם נפלא אבל כל הקטע של אחריות אימהות ועבודה מתשע עד חמש לא ממש דיבר אליה די התחרפנה ונכנסה לדיכאון, שעד היום אני לא בטוח הצליחה להתאושש ממנו.
והמוסיקה שהקיפה אותי ושמרה עליי כל כך הרבה זמן הלכה והשתתקה עד שהשקט שלה נעשה מחריש אוזניים. את מקומה מילא עכשיו בקבוק של וודקה סמירנוף, אבסלוט, בלק לייבל, רד לייבל, אנא עארף לייבל וכו' היחידה שהצליחה להאיר את חיי הייתה אור אבל לצערי אני לא בטוח שהפצתי אור בחזרה או אפילו מספיק ערני…