צוחק מי שצוחק אחרון 18
~~ ~~~ ~~~ ~~ ~~ ~~ ~~~ ~~ ~~ ~~ ~~ ~~ ~~~ ~~~ ~~~ ~~~ ~~~ ~~~ ~~~ ~~~ ~~~
(Send It On – Miley Cyrus, Demi Lovato, Selena Gomez, and the Jonas Brothers)
היא היית הנערה יפיפייה והזכירה מאוד את שיין,תלתלים שופעים,שמלה לבנה שהגיעה לה עד לברכיים מבד זמש "כריסטינה לורינס?" שיין שמעה את שמה של אימה "אמא?" היא שאלה את עצמה בעודה מסתכלת מהצד "זאת אני!" אימה חייכה והלכה אל עבר הטלפון בצעדי ריקוד מזוויעים "לא!" לאחר כמה שניות היא צעקה ונפלה על הרצפה בבכי היסטרי "כריס מה קרה?" חברתה ששיין לא זכרה רצה אליה ושמה את דה על גבה "הוא..הוא מת..הוא מת! הוא מת.." אימה של שיין מלמלה את שתי המילים הללו בעודה מחבקת את הטלפון "בואי" חברתה חיבקה אותה בזמן ששיין לא מבינה על מה או יותר נכון על מי מדובר "את לא מבינה..הבת שלי! הבת שלי הולכת לחיות בלי אבא…לא.." אימה מלמלה ובעיניה של שיין החלו ליפול טיפות של דמעות על לחיה "לא! אמא!" שיין צעקה אך קולה לא נשמע "כריסטינה!" שיין נפלה על רגליה והרימה את מבטה כששמעה את שמה של אימה "רוב! רוברט!" כריסטינה קמה על רגליה וחיבקה את האיש שלבש בגדי צבא מלוכלכים ופניו היו מלאים חבלות "אמרו לי שאתה מת!" היא נישקה את פניו וחיבקה אותו חזק "הם ראו את הגופה של סר שיינס" הוא הסתכל על כריסטינה ונשק לה על השפתיים והיא..היא הסתכלה עליו בהערצה "אני אוהבת אותך.." היא מלמלה ונשקה לו על המצח "זה נכון? את בהריון?" הוא שאל אותה והיא הנהנה בביישנות "שמעתי את סר שיינס אומר את זה כיוון ששמע בטעות בין שיחה בינך לבין אימך,אז ביקשתי ממנו שיסיע אותי אלייך בכדי להפתיע אותך אך קבוצת אנשים נעצרה לידנו וכיוונה אלי אקדח..רגע לפני שהכדור יצא סר שיינס עמד למולי וספג את סט היריות האלה..בזכותו אני כאן" הוא נשק לה שוב ושיין התקרבה אליהם "כיוון שסר שיינס הציל את חייך וגרם לנס בזה שאתה פה..לילדה שלנו נקרא שיין.." כריסטינה חיבקה את רוברט "אמא..אבא.." שיין ניגבה את דמעותיה ודלת המועדון נפתחה שנית "ליאם.." שיין הסתכלה על ליאם..פניו היו פצועות ובחולצתו היה פצע בחזה,ליד הלב "אל תעזבי" הוא אמר לשיין כשהוא מסרב לה עם ראשו "אני..א..זה..צלחת?" שיין שאלה בחיוך מפייס..
~~ ~~ ~~ ~ ~ ~~ ~ ~~~ ~ ~~ ~ ~~ ~~ ~ ~ ~~~~ ~ ~~ ~ ~~ ~ ~~~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~~ ~ ~ ~
"אמא!" שיין צעקה ורצה אל מחוץ לחדר שלה "אמא אמא אמא" היא ירדה במדרגות עם שורט וגופייה נופלת ועצרה אל מול אימה "אני יודעת מה פירוש השם שלי!" שיין צעקה וחייכה "אתם לא בחרתם את השם הזה כדי לגרום לשחצן הזה לצחוק עליי! אתם בחרתם אותו כי סר שיינס הגן על אבא וספג את היריות! נכון? נכון? נכון?" שיין חייכה חיוך גדול "אוי שיין.."אימה מלמלה ושיין קפצה עליה בחיבוק "אבא אבא אבא חלמתי גם עלייך! בחרתם לי את השם כי היית בצבא עם סר שיינס והוא הגן עלייך בגופו מיריות! נכון? נכון? נכון! ו..ו..וגם חלמתי על ליאם! ו..ו..הוא אמר לי לא לעזוב!" שיין צעקה והסתכלה על אביה "מה קרה?" שיין הסתובבה וראתה את ליאם על קביים ותחבושת בראשו "את עמדת לעזוב?" הוא שאל פגוע את שיין שהייתה בהלם "ליאם.." היא מלמלה וקפצה עליו בחיבוק "אוי וחשבתי שתמות! רגע! לא הייתי אמורה להגיד את זה! פאק! אממ הייתי בטוחה שתחיה! למרות שרוזה הדאיגה ואמרה לי שאם לא תתעורר אבל ישר עצרתי אותה! ישר.." שיין לא הפסיקה לסיים את המשפט וליאם עזב את הקביים ותפס בידה "ליאם! הקביים!" מייק צעק מאחוריו "אני כבר לא צריך אותם!" ליאם עצר והסתכל עליו "אתה הרגע עברת תאונה!" מייק צעק עליו "לא קרה לי כלום..לקחתי את הקביים כי שילמתי לרופא ואמרתי לו שיאמר לויקטור שאני לא יוכל להשתתף יותר במרוצים..עכשיו הכל מובן?" ליאם הסתכל על שיין כל הזמן הזה והוא היה נראה כועס "יא חתיכת.." מייק בא להגיד כשאביה של שיין עצר אותו "נראה לי שאתם צריכים לדבר.." רוברט אמר וסימן לליאם לעלות "מה? לא! אין לנו על מה לדבר!" שיין אמרה מפוחדת,פעם שעברה שליאם כעס עליה הוא זרק אגרטל ולא הפסיק לקלל אותה וזה היה כי היא צחקה על חברה שלו אז מה יקרה כשהוא יודע שהיא עומדת..או עמדה לעזוב? ליאם משך אתה אל עבר חדרו ושיחרר אותה רק שם "מה לעזאזל?" שיין שאלה כשנעל את הדלת "הו לא! אני צריכה עדים אדוני! אם אתה עומד להרביץ לי או לקלל אותי אני רוצה שמישהו יראה את זה ויהיה כשאני אמות!" שיין באה לפתוח את הדלת אבל הוא דחף אותה "כלבה.." הוא סינן ושיין הסתכלה עליו המומה "מה?!" היא שאלה בהלם "משחקת לי אותה קדושה מעונה בזמן שהיא מתכננת עם ה-'ידיד' שלה לחזור לפנימייה!" ליאם צעק עליה ושיין איימה לבכות,שוב "אתה יודע מה..נמאס לי! נמאס!" היא צעקה והמשיכה "אני רק בוכה עלייך כי אני דואגת לך! ואתה עוד מעז לומר שאני כלבה או קדושה מעונה! אני מתערבת איתך שאתה לא יודע את המשמעות אידיוט!" היא צעקה לו ועמדה מולו "חתיכת.." הוא החזיק בפניה של שיין והצמיד אותה לקיר בכעס
"את ניצלת אותי כדי שתהיה לך סיבה טובה יותר לחזור לפנימייה! ואל תשחקי לי אותה לא יודעת כי ראיתי הוכחות!"
"הוכחות? אתה רציני? מה אנחנו מתגרשים? אתה לא צריך הוכחות ליאם! אם אתה רוצה לדעת משהו תשאל!"
"בסדר..זה נכון שאחרי שנישקת אותי נישקת גם לוק?"
"מה? לא!"
"את רואה את משקרת!"
"אתה יודע מה? תאמין למה שאתה רוצה להאמין.." שיין התקרבה לפתוח את הדלת והוא הזיז אותה משם "תפסיקי לשקר!" הוא צעק עליה שוב
"גאד דאמיט ליאם אני לא משקרת! אתה יודע מה..אין לי מושג למה אני רבה איתך! אתה הרי לא קולט רמזים מה? אני רציתי לתקן את המכונית כדי לקבל יחס ממך! אבל זה לא עוזר כי מה שאת המתעסק בו כל היום זה מכוניות,מרי ולנסות להשתנות!"
"את ביקשת ממני להשתנות!"
"ואת האמת אין לי מושג למה! אני מעדיפה את ליאם השוויצר שמשיג בחורות בדקה מאשר את ליאם שלא מפסיק לנשק אותי ואחר כך לבקש סליחה או להתחיל להתנהג כאילו שדד בנק כי הוא מרגיש כאילו עשה פשע! אני לא יצור ליאם! ומה שהכי גרוע שאני מעדיפה את ליאם האחר כי בו התאהבתי! אני לא רוצה את זה שקורא לי כלבה או שקרנית! אז כשהוא יחזור..דבר איתי"
"חכי" ליאם שם את ידו על הדלת ושאל "באמת חלמת עליי?" הוא שאל בראש נפול "זה.מה שמפריע לך? אני שפכתי את הלב שלי בפנייך!" שיין צעקה ושמה את ידיה על הראש "תעני לי" הוא דיבר ברוגע "כן..כן ליאם חלמתי עלייך..והיית פצוע ואמרת לי לא לעזוב והיה לך פצע בחזה..איפה שהלב" שיין ישבה על הרצפה ושמה את ראשה בידיה "זה מוזר..כי גם אני חלמתי עלייך.." הוא ישב לידה והסתכל על הקיר "באמת?" שיין שאלה וסובבה את ראשה אליו "כן..אחרי הנשיקה הראשונה שלנו..טוב לא ממש נשיקה..מה שקרה במוסך.." הוא גיחך והסתכל עליי "חשבתי ששכחת מזה" שיין אמרה לו בקרירות "כן טוב..לא את הרגע הזה…את האמת כל מה שקרה ביננו לא עזב את הראש שלי לדקה" שיין שמה את ידיה בצידי גופה ונאנחה "יופי..חשבתי שזאת רק אני" היא צחקה והוא אחריה "אני באמת לא סובלת ריבים!" שיין אמרה בקול רם ובאה לקום כשקיבלה חתך משבר אגרטל "איה! איך לעזאזל האגרטל הגיע?" שיין שאלה את עצמה "באותו לילה כשגילית על המרוצים שברתי את האגרטל כי כעסתי עלייך..אבל מסתבר שנשארה עוד חתיכה אחת.." הוא הוריד את חולצתו וניסה לעצור את הדימום של שיין "אם כבר אנחנו בקטע של כנות אז.." שיין החלה לומר "יש לך קוביות יפות" היא אמרה במהירות ויצאה מהדלת אל עבר חדרה "מה?" ליאם שאל וצחק "בא לך לפתוח לי את הדלת?" הוא שאל אותה ונשען ביד אחת לצירי הדלת,שיין פתחה את הדלת במהירות וראתה את התנוחה שהוא עומד בה "אוי פאק!" היא סגרה את הדלת בדיוק כשרצה לומר משהו וישבה ליד הדלת "כל הכבוד אדון ליאם! עכשיו אני מתחילה להסמיק.." שיין השעינה את ראשה על הדלת "אני אוהב שאת מסמיקה.." ליאם ישב ליד הדלת גם "תיקון..אתה אוהב שאני מסמיקה בגללך" שיין אמרה וגיחכה "זה כאילו תחביב? כי נראה לי שאשתך הייתה שמחה מאוד אם תתפח אותו" ליאם ושיין צחקו "בואי נשאל אותה..שיין את רוצה שאני אתפח את התחביב הזה?" ליאם צחק ושיין לא ענתה "אני אשמח מאוד ליאם!" היא צחקה וליאם המשיך "וואו! פעם ראשונה שיין מגיבה לבדיחות שלי!"
"אה זאת הייתה בדיחה? לא כי אני הייתי רצינית!" שיין צחקה ופתחה את הדלת "אופס" היא חייכה כשליאם נפל אל תוך חדרה "היי" הוא צחק ושיין עזרה לו לקום "לילה טוב ליאם" היא חייכה אליו והחזירה לו את החולצה הספוגה בדם "תודה.." הוא תפס את החולצה וחייך "לילה טוב" הוא אמר אך לא זז מהמקום "לילה טוב..אתה רוצה שאני אלווה אותך?" שין שאלה את ליאם "לא..זה בסדר..ביי" הוא סובב את גבו ונכנס לחדרו..
ליאם פתח באיטיות את דלת חדרה של שיין והתקרב באיטיות למיטתה "שיין?" הוא קרא לה והעביר את ידו על שיערה "אני יודע שאני עושה עכשיו משהו די קריפי כי אני כבר לא יכול להעמיד פנים שאני אומר לך את זה אז..תהיי קלה איתי..שיין רובינס..אני אוהב אותך" ליאם גיחך ונשק לה על המצח והזדקף שוב "לילה טוב יפה שלי" הוא חייך לה ופנה ללכת כשהרגיש יד נוגעת בזרועו "זהו? אני אוהב אותך? אין אני לא יכול לחיות בלעדייך? את הסיבה לחיוך שלי?" הוא ראה את שיין יושבת על מיטתה עם פיג'מת הזמש לה מחייכת חיוך מאוזן לאוזן ונושכת את שפתה "לא פלא שעשיתי תאונה! תפסיקי לגרום לי לא להתרכז!" ליאם צחק ושם את ידו על לחייה של שיין "אני מרגישה אלייך רגשות חזקים מאוד!" שיין לחשה לו "מה?" ליאם שאל מבולבל "מה? 'אני אוהבת אותך' זה קיטשי" היא צחקה וליאם חייך והניח את שפתיו על שפתיה,היא עמדה על ברכיה וחיבקה אותו חזק בעוד גופו החם עוטף אותה "ליאם.." שיין מלמלה "מה?" ליאם ניסה להפסיק לנשק אותה אבל לא יכל "למה..אני..מרגישה..חולצה?.." הוא נישק אותה אחרי כל מילה ואחר כך צחק "עכשיו יותר טוב?" הוא שאל והוריד את חולצתו "עכשיו הרבה יותר טוב!" היא אמרה וחייכה בעוד ליאם מנשק אותה ולאט לאט שניהם נשכבים על המיטה "אוי ואתה זוכר שצעקתי עלייך אחרי ששלי הראסטה מן ומייק זרקו אותי לדיר החזירים?" היא שאלה וצחקה "גם מייק עשה את זה?" ליאם שאל ברצינות "כן..אבל זה כבר היה ואני מעדיפה להתרכז בהווה" שיין חייכה והידקה את חיבוקה בליאם "וזה למה?" ליאם שאל אותה בחיוך "כי בהווה מישהו עם שורשים ברזילאים וחתיך ו..אוהב אותי מחבק אותי דא!" היא אמרה בחיוך ועצמה את עיניה "לילה טוב.." ליאם צחק וחייך לה "לילה טוב" היא מלמלה וחיפשה את פיו עם שפתיה "את נישקת לי הרגע את הסנטר.." ליאם אמר ושם את ראשו על ראשה "אשמתי שלאלוהים לא היה כוח לעשות איברים בפנים שאין להם דמיון משותף?"
The And…
תגובות (7)
זהווו ככה זה נגמר ? לאאאאאא !!
אנייי מאווהבת בסייפוור הזה , דורשת עוונה שנייה !
דורשת עונה שנייה !
תמשיכיייי את "אהבה בסגנון ספרדי " ותחזריי לעוונה שנייה של הסיפור הזה !
מסכימה עם דנה בכל מלה ומלה עונה שנייה לאלתר ♥♥ הכתיבה והסיפור מהממים תודה ממני בקי ♥♥♥
אני עם דנה ובקי !! תמשיכי את אהבה בסגנון ספרדי ואז תמשיכי לעוד עונה של הסיפור הזה!! ממש יפה אני חולה על הסיפורים שלך ! :)
מסכימה עם שלושתן
תמשי אהבה בסגנון ספרדי ומהרר
מתי את ממשיכה את אהבה בסגנון ספרדי?
עבר מלא זמן
המשכתי ^_^
סיפור מושלםםםם