צוחק מי שצוחק אחרון 17

"רוזה!" שיין צעקה לרוזה "אני עוזבת!" שיין צעקה בקול רועד "מה? למה?!" רוזה הגיחה מן המטבח "בגלל החרא הזה! לא הייתי צריכה לבוא לפה מלכתחילה!" שיין התחילה לבכות כשרוזה חיבקה אותה חיבוק עוטף "שיין..נסיכה..את צריכה להתמודד עם הדברים! את לא יכולה כל החיים לברוח לפני שהתחלת בכלל!" רוז הובילה אותה לסלון והביאה לה שוקו חם "רוזה..את לא תספרי לאף אחד נכון?" שיין שאלה אותה כשהיא מצמידה את רגליה אליה "אל תדאגי אני לא אספר! אבל מתישהו הם יבחינו שאין שמחה בבית..ודולי תהיה בדיכאון,וההורים שלך יתחילו לחוש אשמה,ומייק יתחיל לקרקר אחרי שלי שתשמח שתלכי וליאם.." רוזה חייכה והלכה לשבת ליד שיין "וליאם מה?" שיין שאלה אותה ורוזה הסתכלה על דלת הכניסה "שיין..אני לא רוצה שתלכי..את כמו הבת שלי! אולי תשקלי את ההחלטה הזאת שוב פעם?" רוזה הסתכלה על שיין וחייכה חיוך קטן "אני מצטערת רוזה..אני פשוט לא יכולה לראות את הפרצוף שלו כל היום! לא מספיק הוא עושה את המרוצים המטומטמים האלה! הוא מתעלם ממני! כאילו..נישקת אותי ויום למחרת אתה אומר ששכחת מזה? וזה כאילו לא קרה פעם אחת! כאילו מה עובר עלייך? אתה לא קולט שאני רוצה קצת תשומת לב ממך? ולא מספיק שהחברה המחומצנת שלו נעלה אותי בחווה וכמו מטומטמת ישבתי שם וניסיתי להבין מה המשמעות של צלחת עכשיו אני לא יכולה למנוע ממך למות? אתה לא מבין שאם אתה מת אני מתה איתך? ולא בקטע רגשי? אוחח הוא כזה שוויצר ואני שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו! אני הולכת לארוז את המזוודה.." שיין הניחה את הכוס שוקו וקמה מהספה משאירה את רוזה עם חיוך גדול מאוזן לאוזן "רוזה..רוזה!" שיין העירה אותה מההלם "בא לך לבוא לעזור לי?" שיין שאלה אותה וחיכתה על המדרגה הראשונה "תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב שיין רובינס! אני הולכת להפוך אותך לנערת חלומותיו! וזאת לא תהיה עבודה קשה כי לפי איך שהוא מסתכל עלייך..גם אם תבואי אליו עם טרנינג קרוע ושיער מקורזל הוא יתאהב בך אפילו יותר! אז שנתחיל במלאכה? עוד חצי שעה הוא בא.." רוזה תפסה בידה של שיין ועלתה במדרגות "רגע..רגע..רוזה..רגע..אז מה המשמעות צלחת? רוזה.."

"ליאם!" מייק צעק כשראה את המכונית סוטה מהמסלול ומתהפכת כמה פעמים ברציפות "ליאם!" מייק צעק שוב וכולם רצו לעברו "זה לא ייתכן! שתי מפסידים?" דמיטרי שאל את עצמו "מה אכפת מהמרוץ? החבר הכי טוב שלי שוכב בתוך המכונית וספק אם הוא חי!" מייק צעק על דמיטרי ורץ אל עבר המכונית "ליאם! ליאם תענה לי!" מייק צעק אל תוך המכונית "מייק.." מייק שמע קול חלש קורא לו "ליאם! ליאם תישאר איתי! אנחנו קוראים לעזרה!" מייק צעק "אמבולנס! נו! מה אתם מחכים?" מייק צעק וראה את האלונקה שמובילה את המתחרה השני "מייק..הרגל שלי תקועה והצלעות שבורות! שמעתי אותן נשברות! אני.." ליאם צעק למייק "לא ליאם! אל תגיד את זה!" מייק צעק ובאותו רגע אמבולנס הגיע אל המקום "תעזרו לי!" מייק החל להרים את המכונית "נו!" הוא צעק שוב לחבריו כדי שייצאו מההלם "ליאם! ליאם!" מייק צעק אך לא שמע את קולו של ליאם "מייק..תגיד לשיין שלא תעזוב!" ליאם צעק וקולו לא נשמע לאחר מכן "ליאם! תענה לי!"

"אין מצב!" שיין צעקה לרוזה מצידו השני של החדר "נו שיין! זה רק מחליק!" רוז עמדה מצידה השני של המיטה והחזיקה במחליק שחור "כן! וראית מה קרה היום כשהשיער שלי היה חלק! אני לא נודעת בדבר הזה יותר! תשכחי מזה!" רוזה בא לענות לה תשובה כששמעה את הטלפון למטה מצלצל "תרחיקי אותו ממני" שיין נסה לאחור כשרוזה זרקה אותו על המיטה "מה?" שיין שאל האת המחליק "מה?" שיין שמעה את רוזה שואלת בטלפון "אוקיי אנחנו באות!" רוזה אמרה וניתקה במהירות את הטלפון "מה קרה? הכל בסדר עם הבת שלך?" שיין שאלה וירדה במדרגות "זה ליאם..הוא..עשה תאונה" מבטה של רוזה היה חיוור וקולה היה חלול "מה?" שיין התרחקה מרוזה ועלתה במדרגות במהירות "שיין!" רוזה צעקה לה והתעוררה מההלם "איפה המפתחות המזורגגות האלה?" שיין דיברה לעצמה וחיפשה את המפתחות של 'בייבי' "שיין לא! מייק אביך אמר לי שכדאי שתישארי בבית!" רוזה צעקה וחסמה את היציאה של שיין "רוזה..זוזי" שיין אמרה בכעס מאופק "לא!" רוזה צעקה לה "תראי ציפור!" שיין אמרה והצביעה על המדרגות אך רוזה לא נפלה בפח "רוזה בבקשה! אני חייבת לדעת מה איתו!" שיין הסתכלה על רוזה "שיין.." רוזה הסתכלה על עיניה הבוהקות של שיין מדמעות שעומדות לפרוץ "רוזה אני מתחננת" שיין ירדה על ברכיה ותפסה בשמלתה של רוזה "שיין.." רוזה החלה לומר ושיין נשענה על הקיר "מה הטעם? הרי הוא לא צריך אותי! אני באתי לפני חודש ויש לו פה חברים של שנים.." שיין החלה לבכות ורוזה ישבה אל ידה "נסיכה שלי..אם הוא לא יתעורר.." רוזה החלה לומר כששיין הפסיקה אותה "אל תגידי את זה! לעולם!" שיין צעקה עליה מבעד לדמעות "את צודקת יפה שלי..בואי.." שיין נשענה על רוזה והתחילה לבכות,להוציא את מה שיישב לה על הלב כל התקופה הזאת "שיין?" רוזה קראה לה לאחר כחצי שעה "בואי יפה שלי" רוזה הרימה את שיין הישנונית על הרגליים ולקחה אתה אל עבר המיטה "תישני טוב נסיכה" רוזה נשקה לה על המצח וכיבתה את האור..