פשוט לאהוב/פרק ד'

"היי נירדמנו"…שמע אותה..,"כן,האוהבים שלנו בטח מודאגים" דרור השיב וגיחך בעצב של השלמה.
עלמה חייכה, התרוממה בקלילות והרגישה שהבוקר מזרים בדמה התחלה חדשה…"אני לא מודאגת" אמרה בחיוך צופן סוד..דרור הביט בה בסקרנות מהולה בפליאה ומצחו נעטר לרגע בקמטים חדים כמנסה לסדר משוואה בראשו…אך מבטה אמר לו שהיא לא תעזור לו לפתור אותה כרגע,והוא יאלץ לענות עליה לבדו לבינתיים..

"אז"…"מחר באותה שעה"? שאלה עלמה,"אכן,ואל תדאיגי אותי יתר על מידה"..השיב דרור כקונטרה על החיוך המסתורי שלה בבוקרו של יום.

עלמה מהרה לביתה היה עליה להספיק להתרענן לפני שהיא מתחילה יום עבודה נוסף.

דרור, לעומת זאת הסתפק בעבודות מזדמנות, שגרה זה דבר שהוא הספיק לשכוח יותר נכון בקש. התחייבות לזמן ממושך,מושג זר היה לו. לא התאים לאורחות חייו..ולא,אל תתבלבלו ! דרור בחור עם מוסר עבודה גבוהה נותן את עצמו, כל כולו,מבצע עבודתו נאמנה.

והיום,היום היה לפניו…דרור נשאר לשכב על הדשא,כשקרני השמש מחממות אותו כמין שמיכה בלתי ניראת…נהנה מהבריזה שמנשבת בפניו…משחזר את היממה שחלפה עליו…כן, ציפיה! זה מה שהרגיש "אוייי עלמההה" שמע את עצמו אומר"מי את?מה את?איך כבשת אותי??רק יממה חלפה…"

כמה שעות חלפו… דרור היה בביתו אחרי ארוחת הצהריים מנסה לתכנן את מה שאין להמשך היום…דפיקות קלות נשמעו על הדלת..
"דליה",דרור קרא בהפתעה ברגע שראה את שכנתו על מפתן ביתו,דרור חיבב את דליה ,היא היתה סוג של ממלאת מקום לאימו.

בישוב שגר לא יצר קשר עם מרבית שכניו, הרי לשם כך הגיע ל"מזמורת"-ישוב במקום מרוחק מאזור מגוריו הקודמים,רחוק ממשפחה,חברים,קרובים.המקום סיפק את מבוקשו שלוה,שקט,רוגע,פרטיות.

אבל דליה היתה מבין הבודדים שהרגיש בנח בקרבתה,הטאקט,האצילות,החמימות,הרוגע הנפשי שנשקף ממנה עטפו אותו כשרצה לדבר,לשתף בסתם דיבורי חולין, והיא היתה מייעצת,מקשיבה, אפילו עוגת פאי תפוחים בסתם בוקרו של יום היתה נותנת לו הרגשה ביתית וממלאת את החסר.

"הספקתי להתגעגע דרור!אני מספיק מבוגרת לנטישות חסרות פשר"…אמרה בחיוך…"אני מסתובב לי אך תמיד נשאר בסביבה דליה,אל דאגה לא אנטוש אותך בלי להודיע, את יודעת כמה את חשובה לי",השיב דרור.

"אז לאחר שהבהרנו וסגרנו פינות, אתה מוזמן אליי לארוחת ערב, מתן אמר שלא יזיק לו להביס אותך שוב,ואני לא מקבלת את התירוץ שאתה נותן לו לנצח"סיימה בחיוך מתגרה…"ככה?!עוד איך אני אבוא!אחרי רצף ניצחונות שאביס אותו ,מתן ישכח את כל הפעמים שניצח"התגרה דרור בחזרה,"נו..נו העיקר תבוא יהיה מעניין אני בטוחה"!סיימה.