פרש- פרק בכורה^^

שאיפה ונשיפה, שאיפה ונשיפה.
קאי התעורר פעם נוספת בגלל צעקות שנשמעו מצדו השני של החדר.
קיד, שותפו, נע במיטתו בלי סוף, מלמל וצעק מידי פעם והזיע.
קאי הביט בו מרותק, על מה קיד חולם?
מאז השגיע אל מתקן האימונים לפני מספר חודשים סבל הנער הצעיר, שהיה בן חמש עשרה שנים בסך הכל, מסיוטים.
הוא פלט עד צעקה, הסתובב פעם נוספת כשמצחו מנצנץ באור החלוש בגלל הזיעה הקרה ונדרם.
זמן מה קאי לא עשה דבר, זז או דיבר או אפילו נשם, רק למקרה ששותפו המסכן עד לא סיים את ההצגה הקטנה שלו. דבר לא קרה וקאי עצם את עיניו וחזר לשנתו.

משמעות.
זו מילה שכל אחד מבין האנשים חסרי המזל שנקלעו למשחק המסוכן הזה מכיר מקרוב.
משמעות הניצחון של האדון שלך היא להלחם בכל מה שיש לך גם במחיר חייך.
כי בשביל אותם "שחקנים" כבר לא היה מדובר באיזה משחק.

חדר האימונים היה בנוי כך שיתאים לכל סוג של אימון, החל ממציאות מדומה של קרב ועד לשיטה מיושנת של השלחת סכינים או שקי איגרוף פשוטים מלאים החול.
כל כלי קיבל את תוכנית האימונים שלו והיה חייב לעמוד בה אחרת יוחלף.
במהלך השנים בהם נמצא קאי במתקן האימונים הוא עשה הכל, נתן את כל מה שיש לו בשביל לא להיות מוחלף, למות.
באותה שעת אחר צהריים מאוחרת חדר האימונים הגדול איכלס את קאי ואת קיד בלבד.
"שוב דיברת מתוך שינה," אמר קאי באגביות וזרק בדיוק מושלם סכין עם בובה מפוחלצת שנחה במרחק כמה מטרים ממנו. "או ליתר דיוק צעקת." הסכין החדה בעלת הידית השחורה פגעה בדיוק במרכז המטרה בבית החזה של הבובה.
"מצטער שאני מפריע לך לישון." אמר קיד והכה בחוזקה בשק איגרוף כחול וכבד למראה.
מאז בואו של קיד משימתו של קאי הייתה להכניס אותו לעיניינים, להדריך אותו. מבחינתו של קאי קיד היה השותף שלו, אך קיד ראה דברים בצורה שונה ממנו, הוא היה חדשן, מבוהל.
"אני לא מדבר על השינה שלי," קאי השליך סכין נוספת על הבובה, זו פגעה בראשה השברירי. "אני מדבר על השפיות שלך." סיים והניף סכין נוספת, מתלבט איכן לפגוע.
"השפיות שלי…" קיד צחק צחוק מריר והכה חזק כל כך בשק האיגרוף שנקישות קטנות נשמעו מפרקי אצבעותיו. "איך בכלל משהו יכול להיות שפוי במקום הזה?! אנחנו מוחזקים כאן כמו חיות, מחליפים אותנו במהירות מסחררת והו כן, העולם שבחות פשוט קורס," הכל הזמן שדיבר המשיך קיד לחבוט חזק יותר ויותר בשק בזמן שזה מתנדנד בפרעות. "אז בבקשה אדון שותף, אל תדברי איתי על השפיות שליועל תרחם עליי." המכה הסופית הייתה קטלנית והשק נתלש ממקומו ונחת על הקצפה הקול הדהוד.
קאי הניף את הסכין גבוה יותר וניסה לחשוב על תשובה הגיונית לבחור, זה היה קשה אפילו בשבילו.
ברגע האחרון, לפני ההנפה, הוא הניח את הסכין על רצפת הבטון והתקדם לכיוונו של קיד.
"תשמע," אמר קאי בעוד קיד מביא מערמה שנחה ליד הקיר שק איגרוף חדש ותולה אותו. "אני יודע שזה קשה להיות מנותק מהכל אבל כל זה… זה כמו איזה סוג של ספורט, רק שבמקום להפסיד את הכבוד שלך אתה מפסיד את החיים שלך." הוא סיים במשיכת כתפיים.
בזמנו, גם לו נאמרו הדברים באותה צורה בדיוק, כאשר הוא רק נכנס לתוך העולם המסוכן הזה.
"אתה צוחק נכון?" שאל קיד להביט בו בגבה מורמת, כאשר קאי לא ענה הוא המשיך. "שמור את המילים המעודדות לעצמך, חבר," הוא קרה בזילזול. "כמו שאמרתי אני לא צריך את הטובות שלך או את הרחמים שלך."
בדיוק באותו הרגע נשמע קול רם ומוכר יתר על המידה לקאי, היה זה צופר הכינוס שהכריז על מפגש, על כך שאחד הכלים מוחלף.
קיד גילגל עיניים בגועל לכיוונו של קאי, השיר את כפפות האיגרוף האדומות-שחורות מידיו והשליך אותם על הרצפה לרגליהם. הוא פנה לכיוון היציאה מחדר האימונים כשקאי בעקבותיו.