פרק 5 -פרק המשך ל"החיים שלה משתנים"

"סאלי!" עמית הבת קראה ברגע שהבחינה בסאלי שבדיוק נכנסה לכיתה.
"בוקר טוב!" אמרה סאלי. היא התקדמה אל עמית. אפשר היה לראות שהיא מאוד נרגשת ממשהו.
"סאלי! את לא מבינה! החליפו את המורה להיסטוריה!" עמית אמרה ותופפה על השולחן שלה בהתרגשות. היא באמת הייתה יכולה לשבור אותו.
"באמת..?" סאלי שאלה. היא לא בדיוק הבינה למה הידיעה הזאת גורמת לעמית להתרגש ככה. אבל היא שיערה שהיא לא בדיוק חיבבה את אותו מורה ובגלל זה היא שמחה מלכתו. "אם את כל כך מתרגשת מהעניין, אז כנראה מאוד לא סבלת אותו…"
"לא! סתומה!! לא אכפת לי מהמורה הקודם! אכפת לי מהמורה החדש!!" עמית אמרה בהתרגשות.
"אוקי.. ומה איתו?" סאלי שאלה.
"חכי ותראי! יש לנו שעתיים ראשונות היסטוריה!" עמית אמרה והוציאה ספר יחיד מהתיק שלה שעל כריכתו היה כתוב, 'היסטוריה לכיתה ט'_ כרך א'.
סאלי ציחקקה, 'מה יכול להיות כל כך מרגש במורה החדש?' היא חשבה והניחה את התיק שלה על הריצפה, ליד השולחן שלה.
"בוקר טוב, סאלי" טוהר אמר בחיוך. הוא הרגיש פרפרים בבטן. הוא לא ידע מאיזו סיבה בדיוק, אבל הוא סירב להאמין שזה בגלל התאהבות פתאומית. התאהבות ב-
"בוקר טוב!" סאלי אמרה והוציאה את ספר ההיסטוריה והקלמר שלה מהתיק.
"מה קורה?" טוהר שאל את סאלי והוציא גם הוא את הציוד הדרוש לשיעור היסטוריה.
"אמ… בסדר!" סאלי אמרה בחיוך. "אתה יודע שהחליפו את המורה להיסטוריה?"
"ברור." טוהר אמר. "את ידעת שהחליפו את המחנכת של הכיתה?"
"את המחנכת? מה? למה?" סאלי שאלה.
"היא עברה ללמד בבית ספר אחר. היא ניסתה לשלב בין בית הספר הזה לשני, אבל היא לא הצליחה, אז היא החליטה ללמד בבית הספר השני." טוהר אמר בידענות.
"אהה. ומאיפה אתה יודע את זה?" סאלי שאלה.
"א… חביב המורות. הן מספרות לי כל מיני דברים בזמן שאני מחכה שהקומקום בחדר המורות ירתח כדי שאוכל למזוג אותו לכוס התה שלי." טוהר אמר ומשך כתפיים.
סאלי פערה את הפה שלה. "הן נותנות לך להיכנס לחדר המורים??"
"כן, לך לא?" טוהר שאל.
"לא! אני אפילו לא יודעת איך חדר המורים נראה…" סאלי אמרה. המורות לא היו נותנות לאף תלמיד להיכנס לחדר המורים, לאף אחד. טוב, חוץ מלטוהר. כל המורות היו מתות על טוהר, התלמיד הכי טוב בשיעורים, הדוגמא למופת של כל מורה…
טוהר ציחקק "מוזר"
"הוא בא, הוא בא, הוא בא, הוא בא, הוא בא!!" תלמידה שבדיוק נכנסה אל הכיתה אמרה בהתרגשות וזינקה על המקום שלה שהיה בשורה הראשונה.
"אה?" סאלי עיקמה את הצוואר שלה. כל הכיתה, -או שיותר נכון להגיד- כל הבנות, נעצו את העיניים שלהן בדלת הכיתה בציפייה למורה החדש להיסטוריה. "מה כל כך מלהיב את הכיתה?" סאלי לחשה לטוהר.
"אני מניח שהמורה החדש להיסטוריה" טוהר לחש בחזרה לסאלי.
"כן, אבל מה כל כך מלהיב בו?" סאלי שאלה.
"א… אני לא בטוח" טוהר אמר. הוא כן נתקל במורה החדש להיסטוריה במסדרון, אבל הוא לא הבחין במשהו מיוחד.
קול צעדים מהיר נשמע מחוץ לכיתה. כל בנות הכיתה עצרו את הנשימה שלהן כשדלת הכיתה נפתחה. איש שנראה בשנות העשרים שלו עמד בפתח הדלת, היה לו שיער בצבע חום בהיר, עיניו היו בצבע חום בהיר ועורו היה בצבע שקדיה. על אפו נחו זוג משקפיים מלבניים. "בוקר טוב." המורה להיסטוריה אמר ושם את ספר הלימוד שלו על שולחן המורה.
"בוקר טוב." נשמעו מילמולים מהכיתה.
עד עכשיו סאלי לא הבינה מה יש במורה החדש שגורם לכל הבנות להשתגע.
"אתם יכולים לקרוא לי אריה" אריה המורה אמר.
עמית הבת הסתובבה במהירות אל סאלי. "נכון שהוא חתיך??" היא אמרה בלי קול לעבר סאלי.
סאלי, שקלטה את עמית והבינה את דבריה, עיקמה את פרצופה. לא היה לה שום דבר נגד אריה אבל לקרוא לו חתיך? כלומר, הוא המורה שלך! בדרך כלל המחמאות שסאלי נותנת למורים זכריים הם בכיוון ה'הנהדר או הנחמד'.
המורה אריה התחיל בשיעור בלי עיקובים.
סאלי העתיקה מהלוח במרץ, וכשהיא סיימה להעתיק מהלוח היא נזכרה שהיא וירין צריכים להשתתף בפגישה של מועצת התלמידים בשעה השנייה של השיעור. היא פנתה לטוהר, "טוהר,"
"מה?" טוהר שאל את סאלי. הוא לא היה צריך להתיק את מבטו מהלוח או מאריה שנתן דוגמאות למהפכות שקרו בעבר. פניו היו מופנים לכיוונה עוד לפני שהיא פנתה אליו. זה היה קורה לו לעיתים קרובים בשיעורים, הוא היה מסתכל עליה כי… טוב אני באמת צריך להסביר? הוא הרגיש טוב יותר כשהסתכל עליה…
"אתה יכול לבדוק מה השעה, בבקשה?" סאלי אמרה.
"ברור," טוהר אמר. הוא חיטט בתיק שלו עד שמצא את הפלאפון שלו. "השעה היא… שמונה ארבעים"
"אה… אוקי." סאלי אמרה בהקלה. היא לא פיספסה את הפגישה שלה במועצת התלמידים. למעשה, יש לה עוד חמש דקות עד שהפגישה תחול.
"למה את שואלת?" טוהר שאל את סאלי.
"כי אני וירין צריכים ללכת לפגישה במועצת התלמידים." סאלי אמרה. זאת הייתה הפגישה הראשונה שלה במועצת התלמידים. מאז תחילת הלימודים לא התקיימה אף פגישה אחת. אבל בכל זאת, עבר רק שבוע מאז תחילת הלימודים.
"אבל יש לנו עוד חמ-" סאלי התחילה לומר אבל טוהר אמר לה בלי קול "המורה".
"הו, ומי זאת שמדברת באמצע ההסבר שלי על מהפכות?" אריה שאל וליכסן מבט לעבר השורה האחרונה.
סאלי בלעה רוק. אוי לא, היא הולכת להסתבך. אבל היא אף פעם לא הסתבכה עם מורים, לא בבית הספר הקודם שלה. 'פליז, פליז שאני לא אסתבך בצרות' היא חשבה לעצמה.
עמית הסתכל עליה מהמקום שלו וגיכך.
אריה צעד לעבר השולחן של סאלי. סאלי התכווצה עם כל צעד של המורה. לבסוף הוא הגיע אל השולחן של סאלי.
סאלי התחילה להמציא תירוצים ללמה היא דיברה בשיעור שלו.
אריה היה מבולבל, מבולבל מסאלי. הוא לא הצליח להבין למה בדיוק הוא מבולבל, אבל הוא ידע שזה איכשהו קשור לסאלי. הוא התכופף עד שהגיע לגובה העיניים של סאלי.
'הולכים לשלוח אותי למנהל! אני כל כך בצרות! למה הייתי חייבת לדבר??' סאלי חשבה לעצמה.
עמית אמרה בלי קול מאחורי אריה "איזה חתיך! אעע!! אני מאוהבת!!" נדמה שלכל בנות הכיתה יש מחשבות דומות.
לסאלי לא היה מה להגיד, היא רק הסתכלה על המורה המכופף מולה.
"הממ" אריה פלט. הוא המשיך לסרוק את עיניה של סאלי.
"המורה אני-" סאלי התחילה לומר בחוסר אונים אבל המורה קטע אותה.
"מה שמך?" אריה שאל.
"ס-סאלי" סאלי אמרה במבוכה.
הוא צימצם את עיניו. הוא ניסה לדעת מה כל כך מוזר בסאלי, מה מבדיל אותה משאר הכיתה.
"המורה, יש למועצת התלמידים פגישה בשעה השנייה…" סאלי אמרה וקיוותה שהוא ישחרר אותה ואת ירין.
"דווקא בשיעור שלי..?" אריה שאל אבל הוא המשיך לבחון את עיניה של סאלי.
"כ-כן" סאלי אמרה במבוכה. היא רצתה שאריה יפסיק לעשות את זה, שיפסיק להסתכל עליה ככה. זה הפחיד אותה, היא הרגישה כאילו הוא שופט אותה.
אריה חייך והוריד את הראש שלו לריצפה. הוא נעמד ואמר. "אם כך, אתם משוחררים."
לסאלי הוקל שאריה הפסיק לעשות את העניין הזה עם העיניים השופטות שלו. "ב-באמת? בלי עונש?" סאלי שאלה וכל הכיתה צחקה, כולל המורה.
"לא, לא" אריה אמר וצעד בחזרה אל שולחן המורה.
סאלי הכניסה את הציוד שלה לתיק וכמוה גם ירין.
ירין יצא מהכיתה ראשון. סאלי שמה את התיק שלה על הגב שלה ונעמדה. היא המשיכה ללכת עד לשולחן המורה.
עמית משך את תשומת ליבה, הוא חיקה את הפרצוף המודאג שלה.
סאלי הוציאה לו לשון, כשהיא סובבה חזרה את הראש שלה קדימה היא נתקלה בחזה של המורה. היא מעדה לאחור. אריה תפס אותה לפני שהיה מאוחר מידי, הוא שיחרר את ידה של סאלי ברגע שהיא עמדה יציב על הריצפה.
"סליחה!" סאלי אמרה במבוכה גדולה. 'למה זה תמיד חייב לקרות לי??' סאלי חשבה ויצאה במהירות אחרי ירין.
אריה הסתכל בבלבול על הגב המתרחק של סאלי.
"אז, זה חדר מועצת התלמידים" ירין אמר לסאלי כשנכנסו לחדר גדול. בתוך החדר היה שולחן גדול בצורת אליפסה וסביבו היו כיסאות, וזהו. הוא עדיין הירהר על התנהגותו של המורה להיסטוריה אבל הוא לא הניח למחשבותיו להפריע לו.
"וואו," סאלי אמרה. "זה כזה גדול!"
ירין חייך. הוא עדיין לא החליט אם ההתנהגות של המורה להיסטוריה הייתה נורמאלית או לא.
"היי!" קול קרא מאחורי הגב של סאלי.
"הי" רין אמר וחייך לאותה נערה שעמדה מאחורי סאלי.
סאלי הסתובבה לאחור וראתה תלמידה מחייכת ומנופפת ביד. שיערה היה בצבע שחור, אורכו הגיע עד לחצי גבה, והוא היה מתולתל, עיניה היו בצבע חום כהה ועורה היה בצבע חום סיינה. היא חייכה חיוך רחב שחשף שורות של גשר על שיניה.
"היי!" סאלי אמרה בהתלהבות.
"היי, אני נטלי. איך קוראים לכם?" נטלי אמרה והושיטה את היד שלה ללחיצה.
"לי קוראים ירין, ולה סאלי" ירין אמר והסתכל על סאלי.
"מגניב!" נטלי אמרה והלכה לתפוס לעצמה מקום.
"אה… סאלי" ירין אמר בטון חשוב.
"מה?" סאלי שאלה. היא תהתה מה כל כך חשוב.
"רוצה לשבת לידי? כאילו, כשתתחיל פגישת מועצת התלמידים?" ירין שאל.
"אה. כן, ברור." סאלי אמרה. 'זה מה שהיה כל כך חשוב?' סאלי חייכה לעצמה.
"אוקי," ירין אמר. "אז… בואי נתפוס מקום."
באמצע הפגישה, כעבור עשרים דקות. ירין הרגיש משועמם, זאת לא הייתה אחת מהפגישות החשובות האלה על איך אפשר לשפר את איכות בית הספר, זאת הייתה פגישת היכרות והסבר לכל התלמידים החדשים שנבחרו למועצת התלמידים השנה. ירין פיהק ונאנח.
בינתיים, סאלי כתבה את כל מה שהאחראי אמר על הפגישות הבאות.
ירין הניח את ראשו על השולחן לכיוון סאלי. הוא חייך לעצמו, 'איזו חמודה' הוא חשב לעצמו.
לסאלי נשבר החוד של העיפרון, היא חיפשה את המחדד שלה. היא הסתכלה שמאלה ואז ימינה. היא קלטה את ירין, הוא חייך חיוך סתמי לעברה. הראש שלו לא היה בפגישה הזאת, הוא הוא עסוק בלחשוב על סאלי.
סאלי ציחקקה בשקט. היא לא רצתה להפריע לחלומות בהקיץ שלו, אבל… זה לא חשוב שהוא ישמע את מה שיש לאחראי להגיד?
סאלי נופפה ביד שלה מול הפנים של ירין. בהתחלה הוא לא שם לב ליד שלה, אבל כשהוא כן שם לב… "מה?" ירין אמר בבלבול. הוא דפק את הראש שלו בשולחן, מה שגרם לתלמידים האחרים להפנות את תשומת ליבם אל ירין. ירין שם יד על המקום שבו היא קיבל את המכה בכאב. "אווץ" הוא מילמל.
סאלי שמה יד על הפה שלה. "אתה בסדר?" היא שאלה את ירין.
ירין גילגל את העיניים וסאלי ציחקקה.
סאלי התאמצה מאוד לא לצחוק על ירין בזמן הפגישה, אבל אחריה…
סאלי צחקה בקול רם בזמן שהיא וירין עשו את דרכם לקפיטריה. "סליחה! סליחה!" סאלי התנצלה בפני ירין.
"את כזאת רעה!" ירין אמר לסאלי.
"אני מצטערת! אבל-אבל זה מצחיק!" סאלי אמרה וסוף סוף נרגעה.
"בסדר" ירין אמר וחייך לעצמו. לא היה לו אכפת שסאלי תצחק עליו, כל עוד זה משפר את המצב רוח שלה.
"אבל אתה בסדר?" סאלי שאלה.
"כן…" ירין אמר. 'באמת אכפת לה ממני?' הוא חשב.
בכניסה לקפיטריה סאלי וירין נתקלו בנטלי. "היי שוב!" נטלי אמרה.
"היי!" סאלי אמרה לנטלי.
סאלי ונטלי דיברו בינהן עד שהגיעו לשולחן שבו ישבו עמית, מאי, טוהר ועמית הבן.
ירין, סאלי ונטלי ישבו בשולחן.
"היי מאי, היי עמית" נטלי אמרה וחיטטה בתיק שלה.
"אה… אתן מכירות?" סאלי שאלה.
"אה. כן, ברור. היא מט1" מאי אמרה.
"יואו, מאי!" עמית קראה בהתלהבות.
"מה?" מאי שאלה.
"נכון שהמורה החדש חתיך??" עמית אמרה וכמעט התעלפה.
"אעע!! כן!" מאי אמרה.
סאלי עיקמה את פרצופה. "ברצינות, הוא המורה שלכן!!" סאלי אמרה.
"נו, אין מצב שאת לא חושבת שהוא חתיך!" מאי אמרה.
הבנים חיכו לתגובה של סאלי.
"… הוא בסדר, זהו. שום דבר מעבר…" סאלי אמרה.
"אני לא יודע למה אתן מתלהבות מהמורה הזה… אני יותר חתיך" עמית אמר.
נטלי חייכה אליו. 'איזה חמוד!" היא חשבה לעצמה.
"אווו. אני מקנאה בך, סאלי." מאי אמרה והכניסה כפית יוגורט לפה שלה.
"אה? למה?" סאלי לא הבינה.
"את שמת לב כמה קרוב המורה היה אליך!?" עמית שאלה את סאלי.
"כן… וזה היה די מפחיד" סאלי אמרה.
"מה?? אין מצב! גם אני רוצה שהוא יהיה קרוב אליי ככה!" מאי אמרה ודמיינה אותה ואת המורה.
"אני כל כך הולכת לדבר ולהפריע בשיעורים שלו מעכשיו!" עמית אמרה.
"איכסס" סאלי אמרה וצחקה.
"אבל… לא באמת הבנתי מה הקטע שלו…" סאלי אמרה.
"מה זאת אומרת..?" מאי שאלה.
"למורה מותר להיות קרוב ככה לתלמיד? כאילו, אפילו המורות שמגישות לי עזרה בשיעורים היו יותר רחוקות…" סאלי אמרה.
"שטויות," עמית אמרה. "הייתי נותנת הכל כדי שהמורה יהיה קרוב אליי ככה"
"איכס, איכס, איכס" סאלי אמרה לעמית הבת.
"בן כמה הוא בכלל?" נטלי שאלה.
"לא יודעת… אני משערת שבטח עשרים ו…" מאי אמרה.
"סאלי," עמית הבן קרא לסאלי.
"מה?" היא הסתכלה עליו.
"כלום…" עמית הבן אמר. הוא סתם רצה שסאלי תסתכל עליו.
"רק בגללך נתקלתי במורה, מעצבן" סאלי אמרה ונזכרה בתקרית שלה בכיתה.
"אני? מה עשיתי?" עמית שאל בתמימות.
"ברצינות? בגללך לא שמתי לב לאן אני הולכת… ואז נתקלתי במורה" סאלי אמרה.
עמית צווחה "למה יש לך כל כך הרבה מזל??" עמית שמה ידיים על הלחיים שלה.
"תגידי, איך החזה שלו מרגיש? הוא שרירי?" מאי שאלה את סאלי.
"איווו, מאי!" סאלי קראה.
"את יודעת שהוא מורה, כן?" ירין שאל את מאי. לא מצא חן בעיניו השאלות שמאי שואלת את סאלי.
מאי משכה כתפיים. "זה לא משנה לי כל עוד הוא חתיך"
נטלי בהתה בעמית הבן. עמית קלט אותה וקרץ לה. הוא עשה את זה לכל בת שהסתכלה עליו, זה לא היה סוד שיש לחצי מבית הספר קראש עליו.
נטלי הסיטה את המבט שלה מעמית. היא שמה את הידיים שלה על הלחיים שלה. "ביי, הלכתי, ביי כולם!" היא הרימה את התיק שלה ויציאה מהקפיטריה במהירות. 'מה, הוא בקטע שלי??' נטלי חשבה לעצמה.
"למה אתה אוהב לעשות את זה?" מאי שאלה את עמית הבן אחרי שקלטה שהוא קרץ לעוד בת היום.
"כיף, התגובה שלהן מצחיקה אותי" עמית אמר. כל בת שהוא קרץ לה, או שהיא הסמיקה או שהיא הסתלקה מהמקום ממבוכה. חוץ מסאלי… מה הקטע שלה? זה עמית… החתיך על של הכיתה. וכמובן שגם מאי ועמית לא נפלו לקסמיו של עמית הבן.
עמית קרץ לסאלי. סאלי בתגובה גילגלה לו עיניים כמו תמיד וחייכה.
עמית גיחך וחייך לעצמו. 'היא שונה' הוא חשב לעצמו.