פרק 5 – החיים שלי

פרק 5-
יום שלישי, חזרנו לבית ספר.
בהפסקה, ציירתי עוד פרפר על היד.
הפרפר הזה? מציל אותי, מעצמי. בזכות הפרפרים האלו, לא רואים חתכים או סימנים או צלקות. 
״היי מה קורה?״ אמרה דונה.
״בסדר״ אמרה ג׳קי.
״הנשף היה ממש מושלם״ אמרתי.
״מה זה?״ שאלה ג׳קי.
״כלום״ אמרתי בעודי מסתירה את ידי.
״אל תסתירי את היד שלך, זה בסדר״ אמרה דונה.
״אני יודעת פשוט… אלה כל ההשפלות האלו״ אמרתי.
״רוצות ללכת לקניון היום? לשכוח הכל״ אמרה ג׳קי.
״היום אני הולכת עם אריק לבית חול…כלומר יש לי סידורים״ אמרה דונה.
״די מה קורה איתך? את מתנהגת מוזר כבר כמה ימים״ אמרתי.
״שום דבר, אני הולכת לשירותים״ אמרה דונה והלכה.
״מה קורה איתה בזמן האחרון?״ אמרה ג׳קי.
״יש לי את אותה השאלה״ אמרתי.
שש וחצי, סיימתי עם הבייביסיטר של גב׳ פראדו רוחו. 
״תודה סאם. הנה המשכורת שלך לערב הזה ואל תשכחי שהפיצרייה נפתחת בעוד חודש״ אמרה.
״תודה.״ אמרתי.
״הכל בסדר?״ שאל בעלה של הגב׳.
״כן, אני פשוט צריכה ללכת לשירותים. השמנתי? נו באמת! סליחה אני אוהבת אותך״ אמרה לבעלה ורצה לשירותים.
״אני מצטער אלה מצבי הרוח המשתנים, תסמינים של ההריון״ אמר בעלה.
״אוקיי ביי גברת פראדו רוחו״ אמרתי.
בעודי חוזרת הביתה, נזכרתי בהתנהגות של גב׳ פ.רוחו .
״רגע…״ אמרתי לעצמי.
נזכרתי בהתנהגותה המוזרה של דונה, ואז בהתנהגותה של הגב׳ 
״אלה תסמיני ההריון״ מילותיו של בעלה של הגב׳ הדהדו לי בראשי.
זה כל כך ברור עכשיו, דונה הזכירה לי את הגב׳ אז דונה… בהריון?! 
**סורי שהפרק קצר הפרק הבא יהיה פרק כפול**