בעקבות הזאב-פרק 1-ההפיכה לזאב:

זה היה באחר הצהרים מתי שאורית הייתה בטיול יומי עד 7,בתוך היער שיש בו חיות:זאבים,אריות.היא הייתה ילדה שפחדה מזאבים היא לא רצתה לצייר אותם מרוב פחד מהזאבים.
אורית עצרה בדרך וקשרה את השרוך,והקבוצה שלה התקדמה, היא סיימה לקשור והתחילה לרוץ אבל עצרה בצומת דרכים שיש שם: שלט שמסמן שחור לבן ושלט שמסמן אדום לבן,היא לא ידעה לאן ללכת ולכן הלכה בשביל השחור לבן הלא נכון,היא התחילה לשמוע קולות ברקע היא מסתובבת סביבה וממשיכה,היא רועדת מרוב פחד היא מתחילה להתקפל,זאב שחור אפור בהיכון בלתקוף אותה אורית הוציאה סכין וליבה פעם בחוזקה,הזאב זינק מעל ראשה והיא מתחילה לצעוק ובדרך היא דוקרת את הזאב,שהזאב נזרק על הרצפה עיניה של אורית זהרו היא הרימה את ראשה הזאב נעלם,בדיוק שהיא נחתה על הרצפה והיא יושבת על הרצפה שהיא מתקפלת המדריכה והמורה באו,הם רצו אליה,ואמרו:
"את בסדר?שמענו צרחות"
"לא ממש." אמרה אורית שהיא רועדת משקשוק.
"למה?" שאלה המדריכה שהיא מרימה את אורית ועוזרת לה ללכת.
"כי איזה זאב אחד זינק אלי,דקרתי אותו והוא נדחף לאחד השיחים ונעלם." אמרה אורית.
הם חזרו לשאר הקבוצה,ושהגיעו כולם שמחו כי אורית נמצאה.
אחרי הטיול אורית חזרה לביתה מותשת היא שמה ראש ונרדמה,גופה החל להשתנות גוף הזאב הגיע הוא תפס את מקומו בגוף,רגליה היו מהירות,הזאב קפץ מהחלון ורץ ליער להשלים את השאר,שהתהליך להפיכת הזאב הושלם הוא הלך לעיר שבו אורית גרה והסתתר בין השיחים וחיכה לאוכל.בדיוק שאיש זקן עבר הזאב זינק עליו והתחיל לטרופו.
הזאב השאיר מאותו זקן רק את השלד ושלולית של דם,ובעלות השחר הזאב היה צריך ללכת לכן רץ למרכז העיירה ונעלם,הוא זינק לתוך חדרה של אורית וגופו הפך לגוף אדם ומיד שטף ידיים והשכיב את אורית לישון.
ב-7 בבוקר:
"אורית! קומי את מאחרת" אמרה אימה לאורית שהיא צועקת לה מהקומה הראשונה(היה להם וילה עם 2 קומות)
"אני באה" אמרה אורית שהיא פותחת את הדלת בדילוג עליז כאילו היא לא יודעת כלום,היא יצאה מהבית וכול יום היא הולכת ברגל,היא עברה איפה שהזקן נטרף היא הלכה לאיפה שכולם שהיא ראתה את השלד של הבן אדם אמרה:
"מה זה?מי עשה את זה?"
"לא יודעים?" אמרה דבורה חברתה היחידה בכיתה,שהייתה לידה באותו זמן.
"זוזו!!!" אמרה המשטרה הם פינו את כולם והחלו לעשות סדר הם קראו לבלשים,אמבולנס,ועוד משטרות.
אורית הסתכלה בשעה,ושעונה הראה 8:30,אורית ודבורה התחילו לרוץ הם אחרו בחצי שעה שהגיעו לכיתה לא היה אף אחד הם הלכו לראות מצגת.
אורית התפללה עם דבורה ושסיימו בנות הכיתה הגיעו.
"שלום אורית" אמרה טליה