פרויקט אלקטרה-חלק 1.

זה היה עוד יום רגיל. צלילי השעון המעורר העירו את ליאה ללא רצונה. היא ניסתה להמשיך לישון,אך צלילי השעון החזקים והרועמים נשמעו באוזנה, והיא לא הצליחה שלא לקום ולכבותם.
היא התארגנה להליכה למקום שאותו כינתה ״סבל״, כוונתה הייתה לתיכון ״שגב״, התיכון בו היא תבלה רק עוד שנה עד שתסיים את לימודיה, אך נראה כי השנה הזאת ,תרגיש כמו נצח.
ליאה לא הייתה נערה רגילה, היא ה״שונה״ שבחברה. היא אף פעם לא השתלבה כמו שצריך. תמיד הדחיקו אותה לצד ולא נתנו לה אף לא הזדמנות אחת להביע את עצמה בפני החברה. אין לה אף לא חבר אחד בכל העולם הזה. החברים היחידים שלה הם הספרים והמחשב. כל פעם שהשיגה חבר אמיתי, הוא עזב אותה בגלל חרם חדש שהקימו עליה, ולא שב לעולם. ליאה הרימה את הילקוט הכבד ומלא הספרים שלה, נעלה את נעליה המאובקות, והלכה לבית ספר. כאשר עברה בדרך אנשים וילדים עוברים ושבים חשבו לעצמם ״מי זאת המוזרה הזאת, למה היא בוכה?״ , ״מה זה , למה היא קוראת ספר כשיש אינסטגרם?״ ״איזה מוזרה, מי קורא ספרים בימינו, ספרים זה כל כך המאה הקודמת״. היא נכנסה בשערי התיכון המאובקים, דרשה בשלומו של השומר ונכנסה לבניין. כולם הסתכלו אליה בצורה מוזרה. ישנם כאלה שצחקקו והתלחששו. ואז, הגיע הצלצול, והיא נדרשה להיכנס לכיתה. היא נכנסה לכיתה והתיישבה ליד טוני, הנער היחיד שעוד איכשהו לא מזלזל בה. ״מה שלומך?״ שאל טוני. ליאה לקחה נשימה עמוקה ואמרה ״כרגיל. אתה מכיר אותי״. לאחר כ6 שעות שלמות של סבל, הגיעה הדבר שלו היא כל כך חיכתה, סוף היום. ליאה ארגנה באושר את הספרים וצעדה לביתה. היא הוציאה מהתיק את הקומיקס שכל כך חיכתה לקרוא, ואז באה דיאנה, נערה שכל מטרתה לגרום לליאה סבל,וכמה שיותר. היא ארגנה נגדה כבר שלוש חרמות,פתחה דף פייסבוק שמונה כ1000 חברים שכל מטרתו לקלל ולרכל על ליאה, והשפילה אותה בפומבי בדרכים יצירתיות אחרות. ״איזה ספר זה?״ שאלה דיאנה בנימה מזלזת וגיחחה. ״זה קומיקס״ מלמלה ליאה בפחד, ״זה הכרך השלישי של…״ ״לא מעניין!״ צעקה דיאנה וחטפה את הקומיקס מידיה הרועדות של ליאה. ״אממ,ציורים טובים, אבל מה זאת התחפושת הזאת? זה נראה כל כך 2015…״ ״אממ, למען האמת, זו חליפה רובוטית שבנה טוני סטארק שמאפשרת לו..״ ״ אמרתי לך ליאה,זה לא מעניין אותי!״ צעקה דיאנה והפסיקה את דבריה של ליאה, היא אחזה בקומיקס בידיה והתחילה לקמט אותו. ״ לא ! אל תעשי את זה!!!״ צעקה ליאה וניסתה לחטוף את הקומיקס מידיה של דיאנה, אך זה היה מאוחר מדי,כי דיאנה כבר הספיקה לקרוע את הקומיקס לחתיכות ולזרוק אותו על הרצפה. ליאה ברחה מהמקום בבכי. היא לא רצתה לזכור את האירוע. היא רצתה למחוק את הכול מזכרונה. ואז קרה משהו מוזר. ליאה הבחינה בחלק מתכתי גדול על הרצפה. ליאה התקרבה לחלק המוזר,שהאיר באורות כחולים זוהרים והשמיע קולות חריקה. היא הבחינה במעין חליפה מוזרה על החלק. ליאה הלכה מהמקום והבחינה בחללית מרוסקת על הקרקע. כיוון שליאה הייתה ילדה מאוד סקרנית, היא לא יכלה לעצור את עצמה מלהתקרב אל החללית, למרות שידעה שהיא עלולה לפגוע בה. ליאה התקרבה אל החלק והבחינה ביד כרותה.

המשך יבוא.