פרגוד הכסף – חלק 6

האיש שקנה את העולם – חלק 1
סרג'יו השמן משך באפו וניגב את מצחו נוטף הזיעה בממחטה מהודרת מאריג עור של בהמת חלב קרוקוסומית, אחד מאותם גזעים ששוחזרו והורבעו במערכות המרעה. בן שיחו הביט בממחטה הזאת בעיניים שהפגינו אדישות, הוא היה איש מכירות מנוסה וידע שיש דברים שאסור להראות ללקוח אפשרי. עלות הממחטה הזאת השתוותה לשכר שנתי ממוצע בתקן גלקטי, רק מולטי טייקונים הירשו לעצמם להוציא כזה סכום על אביזר ארכאי ולא יעיל כמו ממחטה. איש המכירות עצמו היה מצויד במערכת לבוש דיגואורגנית. חליפה סטנדרטית שהתאימה את עצמה ללובש ולדרישות הסביבה שלו באופן אוטומטי בלי להטריד אותו בשאלות הכוונה מכל סוג שהוא, אבל הוא היה שכיר, לא טייקון ולא מולטי טייקון. אמנם שכיר בדרגה בכירה בקונצרן נשק גלקטי, אבל עדיין לא אדם שיכול להרשות לעצמו ממחטה ב 50,000 יחידות תשלום. איש המכירות אפילו לא היה בטוח שממחטה כזאת מסמלת את שאיפותיו בחיים. הוא גדל למשפחה ממוצעת, אביו היה בירוקרט ממשלתי ואמו היתה גרפיקאית במשרד פרסום. הוא בנה את הקרירה שלו לבד, בלי שום עזרה או עצה. הוא היה חתום על חלק מהעסקאות המשתלמות ביותר בקונצרן ועשה זאת תמיד בעבודה קשה ומסורה. הוא שאף לפסגה אבל לא לממחטה.
למותר לומר שבמידה והמלתחה שלך התהדרה בפריט יוקרתי עד אימה עליך לעשות בו שימוש. לבוש דיגואורגני מייתר לחלוטין את הצורך להשתמש בממחטה שכן הוא דאג לווסת את חום הגוף כך שלעולם לא תופיע על הלובש אותו ולו טיפת זיעה אחת. מכיון שכך הרי שנגזר על המולטי טייקון האומלל להימנע משימוש באביזר כל כך זול ויעיל. איש המכירות המתין בסבלנות לכך שסרג'יו השמן יסיים להפגין את עושרו האגדי ולמחות את הזיעה מהמצח לפני שהמשיך בנסיון המכירה שלו. לא שהיה כל צורך שסרג'יו יפגין את עושרו, "זה לא שאני מנסה למכור לו פצצות תרד או כרובית" חשב בליבו איש המכירות "אתה לא מנסה למכור מערכת כוכבים שלמה למישהו שהוא פחות ממולטי טייקון".
שם הקוד של איש המכירות היה פרימוס. הוא היה במשימת מכירה סמויה של סחורה סודית מטעם קונצרן הנשק "סלט ירקות". הקונצרן פיתח ומכר נשק מתקדם ונודע בעיקר בזכות פצצות חלל רעילות, הפצצות המדוברות היו מבוססות על תרכובת ירקות שפיזרה את הרעלנים למרחק גדול בחלל. פרימוס לא השלה את עצמו שהוא קיבל את המשימה בגלל כישוריו, הוא קיבל אותה כי כל שאר אנשי המכירות הבכירים היו מקושרים מספיק טוב כדי לא לקבל אותה. זו היתה עסקת must have ,"סלט ירקות" היו חייבים לקבל החזר על ההשקעה העצומה של פרויקט פרגוד. הוא לא יפוטר אם הוא יכשל, אף אחד לא ישלח הביתה כישרון כמו שלו. אבל הוא יוותר שם כמו זומבי, שום קידום או העלאה במשכורת לא יהיו בעתיד שלו. פרימוס הסתכל על סרג'יו השמן ודאג לגורלו שלו.
הם ישבו ביחד בתא במשגר הבומרנג שהתעתד להביא אותם למערכת פרגוד. פרימוס כבר היה מספיק פעמים במשגר בומרנג כדי לדעת שהחום והלחות שהם חווים זו השגרה ואין ממה לחשוש. הוא תיאר לעצמו שסרג'יו השמן כבר חווה זאת בעבר וידע למה לצפות, אך למרות זאת השמן נראה סובל מאד. פרימוס קווה שהסבל הוא חלק מתעלולי המשא ומתן של סרג'יו ושהוא לא הולך להתפגר לו כאן. "אז מה סרג'יו? סגרנו?" שאל פרימוס באגביות שנשמעה ונראתה אמיתית מכפי שהיתה. סרג'יו השמן נחר בבוז ואמר בזלזול "בטח בטח. כבר אני מוציא סכום כסף שאיתו אני יכול לקנות עדר שלם של מפלץ קרוקוסומי משוחזר על סחורה מפוקפקת שיכולה לעשות לי יותר צרות מתועלת". פרימוס שיחק היטב את המשחק כשעשה פרצוף נעלב ואמר בטון פגוע "סחורה סודית אינה בהכרח מפוקפקת, והפוטנציאל הטמון בפרויקט פרגוד הוא לעין ערוך יותר מזה של עדר מפלצים."
סרג'יו עיוות את פניו בגועל "פוטנציאל" הוא נבח. "תגיד לי יה פרימוס, אתה חושב שסרג'יו השמן נהיה מי שהוא בלי ללמוד דבר אחד או שניים בדרך? ואם סרג'יו השמן למד ולו דבר אחד בחייו הרי זה לקבל צרבת רצינית ממילים כמו פוטנציאל".
פרימוס לא יצא פרייר "סרג'יו השמן לא נהיה אחד מהמולטי טייקונים השמנים בעולם בגלל שהוא נזהר, הוא נהיה מי שהוא בגלל שהוא בחר את הפוטנציאלים הנכונים, ופרויקט פרגוד הוא הפוטנציאל הנכון. אתה במלחמה עם תאגיד הציניקנים כבר שלוש שנים והצבא שלך זקוק לרענון. אתה תוכל לעשות שימוש בפרגוד יותר מכל אחד אחר, בגלל זה 'סלט ירקות' פונה אליך."
סרג'יו הביט בו בלי למצמץ ובלי לומר מילה. פרימוס רפרף במוחו בכל הדוחות שקרא על סרג'יו, האם מבט כזה מרמז לטוב או לרע? האם הוא קרוב לעסקה וזה הזמן ללחוץ כדי לסגור או שהעסקה כלל לא על הפרק והוא צריך להיות זהיר על מנת לשמור סיכוי למועד ב'. אבל רוב החומר שנאסף על סרג'יו השמן עסק במיני הנקניקיות והמאפים האהובים עליו (ובפרט על מאפי הנקניקיות האהובים עליו) ולא סיפק חומר רלוונטי לשאלה.