פרגוד הכסף – חלק 14

לאהוב את החייזר – חלק 5

אברהם בן תרח הזיע קצת בחליפת הקרב דגם פלפל וגמבה. הוא סיים עכשיו 36 שעות רצופות של תירגול אינטנסיבי, כאשר 4 השעות האחרונות דימו קרב בדיונות חול אדירות ובטמפרטורות חמות כמו במדבר הקרוקוסומי. ג'ננבי הריע לו בזמן שפשט את החליפה "אברהם, זה היה פשוט פנטסטי, רק לוחמים שעושים את המסלול הזה פעמים רבות מצליחים להגיע לתוצאה כמו שלך". אברהם נהנה מאד מהפירגון של ג'ננבי אבל לא יכל להתאפק וענה קצת לא יפה "הדו קרב שלי יהיה מן הסתם מול כזה לוחם מנוסה. אז אין ממה להתלהב". ג'ננבי לא נרתע וטפח על כתפו "אתה יותר טוב מהם אברהם, ויש לך עוד יממה שלמה לנוח עד לקרב".
אברהם מצא עצמו מסתכל על ג'ננבי בחיבה יתרה, תוך פחות משבוע החייזר הפך לקרוב אליו יותר מכל אחד אחר בעברו. הוא שמח מאד שתוכנית הפעולה שלו לא כללה את הריגתו של ג'ננבי. לא שהוא לא היה עושה את זה אם זה היה נדרש, אבל זה היה גובה ממנו מחיר כבד מאד. גם ככה הוא הרגיש כמו נבל אמיתי, חטיפתו של ג'ננבי היתה חלק חיוני מהתוכנית שמעולם לא הועלתה על הכתב ונשמעה רק על ידי קומץ בני אדם. סגן אלוף אברהם בן תרח לא ידע מי וכמה אנשים היו מעורבים בתכנון אבל ידע היטב שיש אדם אחד בלבד שאחראי על ביצועו, הוא גם הכיר אותו היטב. איש מלבדו לא היה מודע כל כך לגודל המשימה. במשך השבוע שלו במתקן פרגוד, אי שם באחת הטריטריות שהטייקון השמן חלש עליהן, היה עליו גם לאסוף מודיעין חיוני וגם ללמוד לתפעל מערכת נשק שהיתה מעבר לדמיון האנושי.
הוא ניצל היטב את ההפוגות באימונים כדי לתחקר את ג'ננבי ואת התבוניים השונים שאיכלסו את מתקן פרגוד. אימוני הלחימה היו מאתגרים ודרשו מאמץ פיזי ומנטלי עילאי, אך תשאולם של חייזרים על נושאים שהוא כמעט ולא הבין בהם דבר ולעשות כן בלי לעורר חשד היו קשים יותר. החדשות הטובות היו שלא רק שמערכת רגע9 היתה במתקן, אלא שהוא קיבל את הסיור המלא כולל הסברים מפורטים מהטכנאי הגאה שהפעיל אותה והיה שמח להשוויץ בנפלאותיה. החדשות הפחות טובות היו שכל סגל המתקן, בערך מאתיים תבוניים, ידעו על פרגוד. אברהם תהה האם חיסולם של כל כך הרבה נשמות יקנה לו מקום בגיהנום VIP, זה ששמור למחסלי עמים ורוצחים סדרתיים, או שהוא יאלץ להסתפק בגיהנום מחלקת תיירים.
המטרות נקבעו בותו מפגש בחדר הסגלגל על ידי שועי עולם ובנוכחותו, אבל את התוכנית עצמה היה עליו לגבש תוך כדי תנועה. הוא כבר איתר את כל המטרות מלבד אחת, החשובה מכל, אבל התוכנית כבר היתה מגובשת היטב בראשו. הצעד הראשון היה לנצח את הדו קרב, לא היתה שום דרך לעקוף את זה. פעמיים שאל אברהם את ג'ננבי מתי יפגוש את סרג'יו השמן ובשתיהן הוא נענה באותה תשובה "סרג'יו יגיע למתקן לצפות בדו קרב ורק אחרי שתנצח בו אני אוכל להציג אותך לפניו". סדק של אי נחת חתך את פניו השלוות של ג'ננבי כל פעם שהנושא עלה ואברהם אל תלך לשם החליט לרדת מזה, הדבר האחרון שהוא רצה זה לעורר את חשדו של החייזר.