פקחי את עיניך-פרק 4

קודם כול אני רוצה להודת לשתי בנות מדהימות שהגיבו לי בפרק הקודם:
לירון490
שנינוש
תודה לכן בנות,אתן עשיתן י את היום אז הפרק הזה מוקדש לכן…
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
~~עדיין נקודת מבט אשלי~~
״מפה את תשתרדי לבד…״אמרה המנהלת (וואו,מוזר לי אפילו לחשוב אליה ככה,היא נראת כול כך צעירה)
״אוקי (?)״היא חייכה אלי חיוך תומך ואני חייכתי אליה חיוך קטן
״בהצלחה אשלי,אני מקווה שתשלבי אצלינו במהירות…״הנהנתי והסתכלתי לשנייה על הדלת ואז שהסתכלתי שוב אל המנהלת,היא לא היתה שם,הסתכלתי מאחורי גבי ולא היה שום זכר אליה…
׳אוקי,מווווווזר׳חשבתי לעצמי וניגשתי לדפוק על הדלת,דפקתי דפיקה אחת והדלת נפתחה בחריקה רועשת…
״אווווווקי״מלמלתי לעצמי ונכנסתי פנימה,אפשר לראות שהמקום,הוא,אההההם,יוקרתי(?),אבל היה שם חשוך,נכנסתי יותר על הבית ופתאום האור נדלק,ונכבה,ונדלק,ונכבה,׳מה לעזאזל קורה כאן׳שמתי את חריקת הדלת שוב ואז טריקה,הדלת נסגרה,ופתאום…
״אעאעאעאעאעאעאעאעא״אני חייבת להפסיק לצרוח ככה…
שלוש בנות עמדו מאחורי וצחקו כאילו אין מחר…
אחרי חמש דקות אחת מהם נרגעה,בערך…
״אז מה,הבהלנו אותך?״היא עוד שנייה פצחה בחזרה בצחוק
״לאאאאאא,בכלל לא!!!!״אמרתי בציניות ושלושתן נפלו שוב לרצפה
בסופו של דבר גם אני נפלתי
אם היתם אומרים לי לפני שבוע שאני הולכת להתגלגל על הרציפה וכמעט למות מצחוק עם שלוש בנות שאני לא מכירה,היתי חושבת שאתם מטורפים ושצריך לאשפז אותכם…
״אזזזזזז,אני אשלי מי אתן?״אמרתי כעבור רבע שעה אחרי שנרגענו ושתינו מים,בערך…
״לא לא לא לא,אנחנו לא עושת את זה ככה״אמרה אחת מהבנות שהיה לה שיער בלונדיני גלי שבסופו יש גוונים ורודים…
״אז איך עושים את זה?״אני לגמרי איבדתי אותן
״אווווקי,עכשיו אנחנו נישב במעגל וכול אחת תספר על עצמה…״היא אמרה והתיישבה,התיישבתי גם אני וכן,גם השאר…
״תתחילי״אמרה הבלונדינית לאחת מין הבנות…
״אוקי,אז ככה…
שלום קוראים לי ניקול ג׳ונסון,אני בת שבע-עשרה,יש לי שיער ארוך מאוד וג׳ינג׳י,כמו שאתן רואות,אני גבוהה ורזה,אני אוהבת ויודעת לשיר,ואני הבחורה הכי פחות פחדנית שיש,ואל תשאלו אותי למה,אני לא אענה לכן… ואה,כן,זאת השנה השנייה שלי פה…״ אמרה ניקול וסימה בחיוך מתוק שחשף גומת חן חמודה…
״עכשיו אני…
היי,אני רוז קנדי,אני בת שש-עשרה וחצי,יש לי שיער שחור קצר,עד הכתפיים,כפי ששמתם לב,אני נמוכה ורזה,לא מאוד אבל עדיין…אני מצחיקה,מאוד,יותר מידי,גם אל תשאלו למה,כי אני לא יודעת!!!וזו השנה השנייה שלי,הגעתי לכאן באותו זמן שניקול הגיעה לכאן…״
אמרה רוז וחייכה גם היא,חיוך שטותי,וכולנו צחקנו…
״אז אני…
היי,מה קורה?
אני אשלי גרין,אני בת שבע עשרה,יש לי שיער אדום גלי ולא ארוך ולא קצר,ולא,זה לא צבע טבעי,וכמו שראיתן,אני לא גבוהה ולא נמוכה ואני רזה,אני במקור מישראל אבל לפני שלוש שנים עברנו לכאן בגלל…משהו שאני עוד לא מוכנה לדבר עליו,אני די מהמתבודדות,האוטסידריות,ולהורים שלי נמאס אז בלי כול הודעה מוקדמת הם שלחו אותי לכאן,ואני שונאת אותם בגלל זה,לא בגלל שהם סמו אותי כאן,אלה בגלל שהם לא באמת נפרדו ממני,אז זהו,זאת אני,אשלי גרין…וכן,זו השנה הראשונה שלי״הן נראו המומות,לא יודעת למה,ואז פשוט צחקנו,משום דבר…
״אז אני האחרונה?בסדר,מתאים לי…
שלום חברה
שמי הוא ליאן מון,וכן,אמא שלי היא המנהלת,ולא,אין לי פרוטקציות,כמעט…אז כמו שראיתן,יש לי שיער בלונדיני גלי עם קצוות ורודות,אני פרפקציוניסטית ותקועה בזה חזק,אני יודעת לדפוק צעקות אז אם לא תקומו בבוקר,בואו נגיד שאחרי כמה זמן תהיו חרשות לגמרי!!!וזו השנה הראשונה גם שלי,אבל אני יודעת הכול על המקום הזה,הרי,אני הבת של המנהלת…״
וזהו,הסבב נגמר,נשארנו ודיברנו עד שעה מאוחרת בלילה,והאמתי שהיה לי כיף,עד שהחלטנו ללכת לישון ואמרנו אחת לשניה לילה טוב וניקול אמרה לי להתראות,נהייתה לי צמרמורת אבל התעלמתי מזה,נראה לי שהיה לי טוב כאן…