"פעם האמנתי באושר"- פרק 2: אנג'ל וג'יין, ג'יין ואנג'ל.
זה היה עוד בוקר שליו בחייה של ג'יין.
הציפורים צייצו,
אנשים קמו לעוד יום מייגע בחייהם,
וג'יין כמו ג'יין הייתה מאושרת.
היא הייתה מפגרת!
חשבה שהעולם פשוט ולא מורכב.
חבל שאני לא ככה,
זה היה יכול להיות טוב להיות כמוה, עם תמימות.
***
תום לחוץ וטרוד במחשבותיו, נכנס לחדר.
הוא התיישב על "הכיסא האפור". כיסא החוקרים, תום ייחל שנים לשבת על הכיסא הזה עוד בילדותו.
שני סוהרים הכניסו את הנערה.
העדה היחידה למקרה.
ידיה היו קשורות באזיקים לכיסא.
הוא הסתכל עליה, בחן את מבטה. להבין מה מסתתר מאחורי המבט השליו.
שיערה הגולש היה מסודר וגופה היה נקי וריחני. אם תום היה נתקל בה ברחוב, לא היו עולות לו חשדות שהיא, הנערה עם המבט השליו והשיער הגולש, היא גם העדה היחידה ואם תשאלו אחרים אז היא החשודה.
"אתה הולך לחקור אותי? או לבהות בי עוד?" אמרה בציניות. תום התעשת.
והתחיל…
***
ג'יין צעדה לבית ספרה. עם חיוך על הפנים ושיר בליבה.
לא הבנתי אותה אף פעם, למה היא מאושרת? החיים מתפרקים לה מול העיניים, איך היא לא תופסת את זה?
אביה ממשיך להכות את אמה ובמקביל לבגוד בה עם נשים אחרות.
חברתה, אחת מן המניין, אנג'ל היא לא מלאכית כמו שחשבה. היא מארגנת על ג'יין חרם ומסיתה את כולם נגדה.
למה ג'יין שמחה? למה היא מאושרת?
זו באמת תעלומה.
***
"את היית בזירת הפשע?"
"אתה מתכוון לבית ספר?" שאלה הנערה בגיחוך.
"כן" ענה תום בייאוש, אין לו שום קצה חוט לפתרון התעלומה והנערה יותר מקשה עליו מאשר עוזרת.
"אז כן הייתי שם" ענתה שוב, תום הרגיש במשחק פינג פונג. היא מסרה לו את הכדור.
"מה עשית שם בשבע בערב?" הוא החזיר לה את הכדור. הוא הרגיש שהיא לא תתפוס שזה יהיה אחת לתום אפס לנערה, הוא קיווה.
"לקחתי מהארונית ספרים ששכחתי לקחת בסיום הלימודים" היא החזירה וההגשה שלה הייתה מעולה. ככה תום חשב, "אבל ההגשה שלי תהיה יותר טובה"
"דווקא בשבע בערב? שעה לפני הרצח?" שאל בתחושת ניצחון.
"כן" ענתה, תום הרגיש שניצח."חזרתי ממורה פרטי ואם, תבדוק תדע שלמחרת הייתי אמורה לבצע מבחן בהיסטוריית העיירה."
תום חש בתבוסה. "את יודעת, יש הרבה אנשים בחוץ שמשוכנעים שאת מעורבת. שאת רצחת, שאת סייעת. אם יש לך את הפתרון או קצה חוט שיוכל לעזור לי, את תצאי מזה ונתפוס את הרוצח"
שפתיה התעקלו כלפי מעלה. זה אמר משהו ותום גם הבין מה.
***
יש לי השערות, היא הייתה שמחה בגלל שעוד היו לה חברות אשר היו נאמנות רק לה.
קייסי, טיילור, סטייסי ובריג'ידט. הן היו חברות והן עשו כל שביכולתן כדי לעצור את החרם הכבד שאנג'ל חפצה בו.
זה אירוני, נערה בעלת שיער בלונדיני חיוור עם עור חרסינה ועיניים בצבע השקיעה.
נערה יפיפה שהוריה חשבו שהיא מלאך ומכאן בא שמה.
עושה חרם על ילדה אחרת כי היא לא בטוחה ביופייה הרב.
בגלל שלא אמרו לה שהיא יפה כמו שאמרו לג'יין,
בגלל שהיא מרגישה שלא אוהבים אותה כמו שאוהבים את ג'יין.
בגלל שהיא מרגישה שהוריה מזניחים אותה.
והיא לא רואה את הדאגה ואת האהבה שהם נותנים לה, היא מפספסת ומפסידה הרבה.
הבעיה שלה שלג'יין אין מה להפסיד.
ג'יין מאושרת מכלום והיא,פגועה מהכל.
תגובות (0)