פנמיית האהבה(שומרי הסוד)-פרק 7

-נקודת המבט של אבייה-

יובל הייתה מלאה בדם והנשימות שלה הפסיקו ואז ראיתי איש גבוהה ושרירי עם מסכה הוא התקרב אליי ואמר לי ״חברה שלך היא הבאה בתור״ התחלתי לרוץ אחריו אבל הוא רץ מהר מדי, עצרתי ליד הספרייה ששם ראיתי שמשהואץ נפל מהכיס של הרוצח מה שנפל מכיסו היה תמונה שבה ראו איש עם שער בלונדיני ועניים כחולות.

-נקודת המבט של ספיר-

העניים החומות שלה נסגרו לאט לאט והמילים האחרונות שיצאו מהפה שלה היו ״בהצלחה,סתיו״ ,בזמן האחרון היא הייתה החברה הכי טובה שלי בחיים לא חשבתי שאני יתחבר לילדה ׳ערסית׳ אבל בה היה משהוא מיוחד תמיד השיחות שלנו הגיעו למקומות מוזרים כל כך משהוא על ״שמורי הסוד״, בחיים לא הבנתי על מה היא מדברת אבל הבנתי שבטוח מי שרצח אותה קשור לכל זה, אבל זה לא היה הרמז היחידי שהיה לי כי מצאתי בכיס של יובל צרור מפתחות שהיה רשום עליו ״עם קורה לי משהוא רע תלכו לארון בחדר שלי זה יסביר לכם הכל…..״

-נקודת המבט של שובל-

הצעקה הזאת הדהדה בראשי שוב ושוב הצעקה שיובל צעקה לפני שרצחו אותה,עכשיו עמדתי לייד חדר המנהלת כדי להגיד לה מה קרה ׳ומה עם היא תגיד שזו אשמתי׳ חשבתי לעצמי אבל הפחד לא עצר אותי פתחתי את הדלת מבלי לדפוק בדלת המנהלת ישבה ביחד עם הומרה שלי לספרות, המנהלת צעקה עליי ואמרה לי ״למה את לא דופקת!??? , משיהוא מת?!?!?״ ואני עניתי לה במחנק ״כן, יובל מלאה בדם במסדרון שליד הספרייה״ המנהלת והמורה שלי לספרות ששמו יוגב רצו למקום שבו קרה הרציחה של יובל ואני נשארתי במשרד של המנהלת התיישבתי על הספה האדומה והגדולה במיוחד אלה אחרי כמה דקות של שעמום חשבתי לעצמי ׳אולי אני יחטט בדברים של המנהלת???׳ בסופו של דבר החלטתי לפתוח את המגירות שלה פתחתי אחד, אחד ולא מצאתי שום דבר מעניין ואז הדלת של המשרד נפתחה והמנהלת עמדה בפתח הדלת…………
-N.K-