פנמיית האהבה(שומרי הסוד)-פרק 20:חלק ב'(פרק אחרון לעונה!!!!)

~נקודת המבט של שובל~
"אני מצטער!" אלכס אמר לי
"זה בסדר, זה לא אשמתך" עניתי לו ובגרוני הרגשתי שאני נחנקת.
"שובל, את באה איתי.." תומר אמר לי וכיוון אל הראש שלי רובה. הוא המשיך ללכת איתי במסדרון הצר והחשוך עד שהוא נעצר בחדר שהיה רשום עליו 'תומר ומייקל', הוא הכניס את ידו אל הכיס שבמכנסיו והוציא ממנו מפתח על המפתח היה רשום "101", 'כנראה מספר החדר' חשבתי לעצמי.
"תכנסי" הוא לחש לי. הלכתי אחריו לתוך החדר, החדר היה בדיוק כמו החדר שלי רק שהארון שלו היה יותר גדול משלי. "מה את רוצה לעשות לי??" לא יכולתי להחזיק את עצמי עוד ושאלתי אותו. "כלום.." הוא ענה לי. "בטוח??" שאלתי אותו , "כן!!" הוא התחיל להתעצבן עלי "אז בשביל מה הרובה??" המשכתי לחקור אותו "יודעת מה??, אני הולך להרוג אותך כמו שעשיתי למייקל!!!" הוא אמר לי. "או. קיי, אתה יכול להגיד לי למה אתה עושה את כל זה??" שאלתי אותו "עם אני יענה לך את תפסיקי לחפור לי??" הוא התעצבן עלי "כן.." עניתי לו "מעולה אז…אני מתחיל" הוא אמר "הכול התחיל לפני 3 שנים כשהייתי בן 15" הוא התחיל לדבר "כשהייתי בן 15 היה לי אחות שהיא הייתה כמו החברה כי טובה שלי, אבל יום אחד היא נעלמה, כאילו בלעה אותה האדמה!!" הוא המשיך לדבר "ומה זה קשור אלי??" שאלתי אותו "רגע, עדיין לא סיימתי.." הוא אמר לי ברוגע "שנה אחת לא מצאנו אותה ושחכתי אותה לגמרי, ואז גליתי שהרגו אותה!" הוא המשיך את הסיפור המחריד על אחותו התאומה "ו…מה זה קשור אלי??" שאלתי אותו "ואבא שלך הוא זה שהרג אותה!!!!!!" הוא ענה לי "מה??" שאלתי אותו "כן.." הוא ענה לי "אבל אבא שלי מת!" אמרתי לו "בגלל שאני הרגתי אותו ואת האישה שלו. עכשיו את הבאה בטור.." הוא דיבר מהר "אבל. אבל…אבל" גמגמתי "שום אבל, רצית לדעת את האמת. לא??" הוא אמר "אבל, אתה עשית את הנקמה, הרגת את אימא ואבא שלי, למה אני, מה אני קשורה לזה???" שאלתי אותו "נקמה זה נקמה!!!" הוא אמר לי "ועכשיו, רק עוד שאלה אחת.." אמרתי לו "בסדר…." הוא אמר לי ללא רצון "איך קוראים לאחות שלך, יכול להיות שאני מכירה אותה.." שאלתי אותו "קוראים לה, קרן" הוא אמר לי "קרן???" הייתי מופתעת "כן…., את מכירה אותה??" הוא שאל אותי "זאתי, אחותי החורגת!!" אמרתי לו "אחותך??" הוא שאל אותי "יש המון קרן בעולם.." הוא הוסיף "שער שחור כמו פחם , עניים חומות , אוהבת לשיר??" שאלתי אותו כדי לדעתי עם אנחנו מדברים על אותו הקרן "כן.." הוא אמר "אז היא לא מתה, אבא שלי מצא אותה ברחוב והוא אימץ אותה!!" אמרתי לו "מה??" הוא נראה מופתע "כן.." אמרתי לו "אז.. אני מצטער, את יכולה ללכת.." הוא אמר לי ונתן לי ללכת. "לא לפני שלא תוכלי לדבר", הוא עצר אותי ליד הדלת, "זה בסדר אני לא יגיד לאף אחד.." אמרתי לו "זה לא מספיק לי, את צריכה לא לדבר בכלל.." הוא אמר לי "איך??" שאלתי אותו "ככה" הוא כיוון את הרובה לראשי "היה נעים להכיר הוא אמר לי וירה בי כדור אחד.

~נקודת המבט של ספיר~
"איזה סיפור, איזה סיפור היא מכרה לו…" לחשתי לאופק כשהיינו מאחורי הדלת של החדר של תומר. שבו שובל ותומר דיברו. "זה לא מספיק לי, את צריכה לא לדבר בכלל.." שמעתי את תומר אומר לשובל "איך??" שובל שאלה אותו. שמענו כמה שניות שקט אבל אז שמענו את תומר אומר "ככה" אחרי שהוא אמר את זה שמענו קול של ירייה. "אוי לא!!" אופק לחש לי "הוא יוצא.." אמרתי לו כששמעתי צעדים המתקרבים אלינו "אתם באים איתי.." ראיתי את תומר תופס את היד שלי ושל אופק וגורר אותנו אל החדר שלו.
חדרו היה נקי מאוד אבל שובל שכבה על הרצפה ודם היה סביבה "מה עשית לה??" אופק שאל את תומר "כלום.." הוא אמר לו "מה כלום??, אתה לא רואה??" אופק אמר לו "תשתוק!!" תומר התעצבן עליו ודחף אותו על הדם של שובל "ספיר, ספיר, ספיר…" הוא אמר לי לאט וכל מילה שלו וכל צעד שהוא התקרב אלי היה עוד חרב שנכנס ללב שלי "את בוגדת.." הוא אמר לי כשהיה ממש ליידי "אבל את יכולה להגיד שאת מצטערת.." הוא המשיך לדבר "ממש לא" התרחקתי ממנו "בואי לפה.." הוא התקרב אלי ולקח את ידי הוא סובב לי אותה בחוזקה שהרגשתי שאני עוד שנייה מתפוצצת "שבי ליד אופק, עכשיו!!" הוא צעק עליי "בסדר" לא רציתי להתנגד כדי שלא ירביץ לי עוד יותר חזק. "מי ראשון??" תומר שאל "אולי אתה אופק" הוא הסתובב אל אופק "אולי את ספיר.." הוא הסתובב אלי "רוצי!!!" אופק לקח לתומר את הרובה ואני הצלחתי להתחמק ולצאת מהדלת.
כשהגעתי למקום המחבוא שאף אחד לא היה יכול לראות אותי הבנתי שאופק הציל את החיים שלי בפעם השנייה, אבל הפעם הוא מסכן את החיים שלו "10.9.8.7.6" שמעתי את הספירה לאחור של תומר "5.4.3.2.1" הוא המשיך לספור וכל מספר שהוא אמר הרגיש לי כמו עוד סכין בלב שלי "0" הוא אמר את הספרה האחרונה שאומרת שהוא הולך להרוג את אופק "0!!!" שמעתי את שובל צועקת על תומר ואז שמעתי 3 כדורים נפלטים מההדק. כשנכנסתי לחדר ראיתי את תומר על הרצפה מלא בדם ואת שובל יושבת שביד שלה רובה "מלכה!!!" אופק אמר לה, "תודה.." היא אמרה לו, "הצלחתם??" אבייה נעמי ונוי נכנסו ביחד לחדר "אתן לא רואות שכן??" ראינו את אלכס ואת אמילי "יש!!!" מייקל הגיע מאחורה "אתה חי??" אופק לא הבין איך זה קרה "סיפור ארוך…" הוא אמר "איזה כיף, מי הרג אותו??" אמילי ונעמי שאלו את אותה השאלה "אני.." שובל אמרה "מה קרה לך??" אלכס שאל אותה "שום דבר, אני ילך למרפאה ויסדרו את זה.." היא אמרה לו "איזה כיף הכול הסתדר…" אבייה אמרה "נכון.." אופק אמר "אנחנו שומרי הסוד, מכונים לכול.." אמרתי בקול חנוק "נכון.." כולם אישרו את דברי "שומרי סוד לנצח…" אופק הושיט את ידו "שומרי סוד לנצח!!" כולם עשו כמו אופק והושיטו את היד "אז ככה אתם השומרי הסוד.." שמענו קול מהדלת "מי את??" שאלתי את הנערה "הי, אני קרן.." היא אמרה "קרן??" שובל אמרה "שובל?!?" היא אמרה לשובל "אני מצטערת, על הכול.." היא אמרה "אז את קרן??" שאלתי אותה "כן.." היא ענתה לי "מה זה באלי להרביץ לך!!" אמרתי לה את האמת אבל אז המנהלת נכנסה , "שלום לכל שומרי הסוד.." היא אמרה "9 המופלאים במקום אחד.." קרן הוסיפה לדבריה של המנהלת "והבן שלי.." המנהלת אמרה והצביעה על תומר "הוא הבן שלך??" הייתי מופתעת "כן." היא אישרה "וקרן??" שובל שאלה "גם.." היא אמרה "ואתם עברת את המבחן.." תומר קם ואמר לי "מה??, עוף ממני!!!" אמרתי לו ורצתי להביא את הרובה מהרצפה "תזוז מפה!!" אמרתי לו "ספיר, הוא רק בחן אתכם. כדי לבדוק עם אתם באמת יכולים להתמודד עם דברים יותר מסוכנים מזה.." המנהלת אמרה לנו "מה??" אבייה הייתה מופתעת "כן.." קרן אישרה "כמו מה??" שאלתי את המנהלת "כמו, לעצור את הרוצחת הכי מבוקשת.." היא אמרה "אני לא הולכת לעשות את זה" אמרתי לה "כבר הרגתם אותה.." היא אמרה לנו "איך??" אופק שאל "הרגתם את רות, לא??" קרן שאלה אותנו "רות?!?" היינו מופתעים "כן.." קרן אישרה "ואנחנו צריכים את העזרה שלכם משהוא אחרון…" המנהלת אמרה לנו "מה??" שאלתי אותה "בשביל זה אתם צריכים להיות מחר ברר"ד" היא אמרה לנו "אבל אמרת שאסור ללכת לשם לא??" שובל אמרה בזמן שספגה את הדם שלה מהרגל "מעכשיו, לכם מותר.." היא אמרה.
"סוף טוב הכל טוב?!?" נעמי שאלה "לא בדיוק.." קרן אמרה "מה זה אומר??" שובל שאלה "זה לא הסוף, יש עוד…" היא אמרה וחיוך התפרש בפנייה.