פנמיית האהבה(שומרי הסוד)-פרק 18: חלק א'

-נקודת המבט של ספיר-

הפניים שלי כמעט ונגעו ברצפה, כבר נפרדתי מכולם 'אני מוכנה' חשבתי לעצמי ועצמתי את העניים שלי, אבל פתחתי אותם חזרה רגע לפני שאני מתה אני חייבת להגיד את האמת "אופק,אני אוהבת אותך!!!!!" צעקתי ופתאום התחרטתי על זה שאני מתאבדת עכשיו, אבל זה מאוחר מדי!!!
"גם אני אותך.." שמעתי את אופק מלמטה, אבל ידעתי שזה המשפט האחרון שאני שומעת ראשי כמעט ונגע ברצפה הקשה אבל אופק תפס אותי ברגע האחרון.
"את בסדר???" הוא שאל אותי
"כן" עניתי לו
"זה בסדר שהצלתי אותך??" הוא שאל
"כן" שוב עניתי לו
"את יודעת להגיד משהוא חוץ מ..כן" הוא התבדח
"כן, אני יודעת להגיד גם.." עצרתי את עצמי
"מה גם??" הוא שאל אותי
"שאני אוהבת אותך" עניתי לו בלי להסס
"גם אני אותך.." שוב הוא אמר לי את זה אבל הפעם הוא גם נישק אותי בלחי
"איזה כיף שאת בסדר" הוא הוסיף אחרי הנשיקה על הלחי
"לא אמרת שאני רוצחת??" שאלתי אותו על מה ששבר אותי לגמרי מבפנים
"טעיתי, אנשים טועים!" הוא ענה לי
"אתה עדין חוב ככה נכון??" שאלתי אותו
"האמת, שכן" הוא ענה לי
"אני מצתערת לאכזב אותך אבל זה רק חצי נכון…" עניתי לו
"חצי נכון??" הוא נראה מופתע
"כן.." עניתי לו
"מה זאת אומרת??" הוא שאל אותי
"זה אומר שאני הייתי דבילית, ונגררתי אחרי.." עצרתי את עצמי לפני שאני יסגיר את תומר
"אחרי תומר??" אופק ענה לי למרות שלא אמרתי לו כלום
"כן,איך ידעת??" שאלתי אותו
"זה לא משנה עכשיו!!" הוא התחיל להתעצבן
"צודק,מה שמשנה זה שהתרחקתי ממנו.." עניתי לו
"בואי נלך.." הוא קם מהרצפה שהייתי יכולה למות ממנה עם הוא לא היה מציל אותי ברגע האחרון,
"את באה??" הוא הסתכל עליי,
"כן" עניתי לו וקמתי מהרצפה והתחלתי ללכת לכיוונו, כשהגעתי אליו הוא נתן לי נשיקה בלחי הרגשתי שאני נמסה, פשוט נמסה!!
הלכנו לכיוון החדר של אופק כשהגענו אל החדר שלו הוא פתח את הדלת ונעמי נוי ושחר התלמידה החדשה ישבו על המיטה.
"מה הם עושים פה??" שאלתי את אופק
"תתפסו אותה!!!" הוא צעק אל נוי ,נעמי , אבייה ושחר, ברגע שהוא אמר להם את זה הם קמו מהמיטה לקחו חבל וקשרו אותי למיטה של אלכס שזה החדר שלו של אופק.
"מה קורה פה??" שאלתי את אופק
"לא לדאוג אנחנו רק רוצים לראות עם את משקרת לנו או לא.." הוא ניסה להרגיע אותי בלי הצלחה, ואז ראיתי את הפוליגרף שעמד ליידי הם חיברו אותי אליו והתחילו לשאול אותי שאלות של כן ולא
"את סתיו??" שאלה אותי שחר הילדה החדשה בפנמייה
"כן" עניתי את האמת
"היא אומרת אמת" אופק היה ליד המחשב ואמר לנו עם זה אמת או שקר
"האם היית קשורה להרג של יובל??" נוי שאלה אותי
"כן" שוב אמרתי להם את האמת"
"אמת" אמר אופק שוב
"האם את משתפת פעולה עם תומר עכשיו??" אבייה שאלה אותי
"לא" שוב עניתי את האמת
"אמת" אופק אמר שוב
"טוב,תשחררו אותה" אופק אמר
"לא,עוד שאלה אחת.." שחר אמרה
"בסדר" אופק ענה
"האם את מכירה אותו??" שחר הראתה לי תמונה של בן, אח של אבייה.
"כן" עניתי להם
"אמת" אופק אמר
"מאייפה את מכירה אותו???" אבייה שאלה אותי תוך כדי שדמעות זלגו מענייה
"הוא…הוא…הוא…" גמגמתי
"הוא מה???" שאלה אותי שחר
"תומר חטף אותו!" עניתי להם את האמת
"מה???" שחר צעקה
"עכשיו אני רוצה לשאול שאלה אחת.." אמרתי
"אחת!!" שחק צעקה עליי
"שחר, איך יודעת את כל זה, את חדשה לא??" שאלתי את שחר.
"כי…כי…כי.." היא גמגמה
"כי זאתי יובל!!" אופק השלים אותה
"מה?!?" הותעתי כל כך שהרגשתי שעוד מעט אני מתעלפת.
"כן.." שחר(יובל) אישרה את הדברים שאמר אופק.
"ישש!!" אמרתי לשחר והלכתי לחבק אותה.
"מה קרה??" שחר שאלה אותי
"איזה כיף לדעת שאת לא מתה!!" עניתי לה
"אז חרא זה לדעת שאת לא מתה!!!" נערה פתחה את הדלת ורובה היה בידים שלה
"רות, אל תעשי את זה!!" אופק אמר לנערה שהתגלתה בתור רות
"אתה רוצה להיות ראשון?!?" רות שאלה את אופק
"לא!!" ענה
"אז שתוק" היא אמרה
"אבל.." אופק
"אתה רצית" היא אמרה לאופק וירת לו ברגל
"מי הבא בטור??" שאלה אותנו.
"אולי את, אבייה??" היא אמרה
"לא!!!" אבייה בכתה
"אל תדאגי לא אני יעשה את זה" היא אמרה לה.ואז אח של אבייה נכנס.
"בן???" אבייה אמרה לאח שלה
"את מכירה אותו??" רות שאלה את אבייה
"כן,זה אח שלי" אבייה אמרה לרות
"אה, אז בן, את עדין תהרוג אותה, נכון??" רות הסתכלה על בן ושאלה אותו
"כן" אמר בן ושם את הרובה על הראש של אבייה "משאלות אחרונות??" שאל אותה "בבקשה אל תעשה את זה" היא אמרה לו'אני לא יכולה לראות את זה' חשבתי לעצמי וסגרתי את העניים שלי "מצתער" הוא לחץ על ההדק ורעש של כדור היוצא מתוך ההדק נשמע בחדר.