פנמיית האהבה(שומרי הסוד) עונה 2 | פרק 1

~נקודת המבט של אלכס~
"וואו, כמה שהתגעגעתי…" אמרתי לשובל כשהגעתי לפנימייה המוכרת שבה לא הייתי כבר 2 חודשים, היום זה ה1 בספטמבר היום הראשון ללימודים.
"גם אני אלייך.." שובל ענתה לי
"איזה משימה את חושבת שיתנו לנו??" שאלתי אותה
"לא יודעת" היא ענתה לי.
"שלום שלום.." אופק התקרב אלינו
"התגעגעתם אליי??" הוא שאל אותי ואת שובל.
"אמם.. לא כל כך." שובל אמרה לו
"חחחח, סתם" אמרתי לו
"גם אני מאוד התגעגעתי.." הוא אמר לי
"מה חדש??"שאלתי אותו
"תלמידים חדשים.." הוא ענה לנו
"מי??" שאלתי
"לא מכיר." הוא ענה לנו
"קרן קוראת לנו…" אבייה התקרבה אלינו שמאחוריה נעמי
"באים.." אמרתי השמי ובשם אלון ושובל
"מהר.." נעמי אמרה לנו והתחילה ללכת לכיוון המשרד של המנהלת
"הולכים??"שובל שלא אותנו
"עוד מעט, תתחילי ללכת.." אמרתי לה והיא התחילה ללכת אחרי נעמי ואבייה
"מה קורה אחי??" אופק התיישב ליידי
"בסדר" עניתי לו את האמת
"איך היה להיות 2 חודשים עם שובל, לבד??" הוא שאל אותי
"איכס ימעגיל, אנחנו כמו אחים. לא יותר מזה!!" עניתי לו
"טוב יאללה בוא נלך שלא יצעקו עלינו.." אמרתי לאופק והתחלנו ללכת לכיוון המשרד של המנהלת.

כשנכנסתי לכיתה ראיתי את נעמי, אמילי, נוי, שובל ואבייה. על הכיסא של המנהלת ישבה קרן ולידה ישב תומר.
"שבו בבקשה, אתם האחרונים.." תומר אמר לנו
"מה עם מייקל??" אופק שאל את תומר
"הוא לא יבוא.." קרן ענתה במקומו
"מה זאת אומרת??" הוא לא הבין
"הוא פרש, הוא לא רוצה לקחת סיכונים" אמילי אחותו התאומה של מייקל ענתה במקום קרן
"יופי, אז עכשיו אנחנו שתי בנים…" אמרתי
"ומלא בנות יפייפות…" שמעתי את קולה של ספיר שאפילו לא שמתי לב עלייה לפני
"הוא צודק…" קרן אמרה לי
"רואה??" הסתכלתי אל ספיר
"את מה??" היא לא היבנה
"די עם השטויות" תומר השתיק אותנו
"יש לנו משימה אליכם.." קרן אמרה לנו
"איזה??" שובל חקרה את קרן
"יש רוצח שנמלט מהכלא, ואתם צריכים לתפוס אותו…" תומר ענה לשובל
"מה??" כולם אמרו בקול אחיד
"כן, מה ששמעתם" קרן אישרה את הדברים שאמר תומר
"איך הוא נראה??" אמילי שאלה את קרן
"הוא השתנה מאז, הוא כנראה עשה ניתוח פלסטי.." קרן ענתה לאמילי
"אז למה אנחנו עושים את המשימה הזאת ולא המשטרה??" אבייה שאלה את קרן
"כי בפעם האחרונה שראינו אותו, הוא היה פה. בפנימייה הזאת!" קרן ענתה לה
"זה אומר שזה אחד מהתלמידים החדשים??" שאלתי
"או המורים החדשים…" אבייה הוסיפה לדבריי
"כן, וכן!" תומר ענה לשאלתנו
"אבל כנראה שהוא מורה חדש, כי הוא לא בגיל של להיות תלמיד.." קרן אמרה לנו
"או.קיי" אמרתי
"מעולה." קרן הייתה שמחה
"אתם יכולים ללכת…." תומר אמר
"אה, חוץ מאלכס.." הוא אמר לי
"אני משאירה אתכם לבד.." קרן אמרה וסגרה אחריה את הדלת.
נשארנו רק אני ותומר לבד בחדר, בפעם האחרונה שדיברנו בארבע עניים זה נגמר כמעט במוות, אבל עכשיו אני הרבה יותר בוטח בו.
"תשמע.." הוא מלמל לעברי
"המשימה הזאת תהייה מסודרת יותר ויהיה לכם מפקדים.." הוא המשיך לדבר
"מי??" שאלתי אותו
"אני, קרן, שיר, ובן.." הוא ענה לי
"בן??" הופתעתי
"כן, בן.." הוא ענה ל
"ולמה נשארתי פה??" לא הבנתי למה הוא השאיר אותי פה.
"הכרת את התלמידים החדשים??" הוא שאל אותי
"לא.." עניתי לו
"אז אני צריך שתכיר אותם.." הוא אמר ופתח את המגירה הכחולה שהיתה מתחתיו והוציא ממנה כמה תמונות.
"זאת שירז, היא בת הדודה של נוי.." הוא אמר לי
"או.קיי" עניתי לו
"זאת לין, היא הגיעה אלינו מיפן.." הוא הרים עוד תמונה של נערה בלונדינית עם עניים ירוקות גדולות
"מי זאת??" ראיתי עוד תמונה על השולחן
"זאת לילה" הוא הרים את התמונה של הילדה הג'ינג'ית שראיתי על השולחן קודם
"היא הגיעה מאוקראינה, ההורים שלה מתו בתאונה. היא לבד בישראל. תתנהג אליה יפה.." הוא אמר לי
"או.קיי" עניתי לו
"וזאת אבריל" הוא אמר לי והצביע על התמונה האחרונה בערמה.
"למה הכרתי לי אותם??" שאלתי אותו
"הי, תומר.." שתי נערים נכנסו למשרד
"והנה האחרונים " תומר קם מהכיסא וחיבק את הנערים שנכנסו
"זה טוני וזה מרק.." הוא הצביע על הנערים
"הי.." אמרתי להם
"הם החברים הכי טובים שלי!" תומר אמר לי
"טוב אני לא יפריע.." הרגשתי לא שייך
"רגע!" תומר עצר אותי
"רק תגיד לכל שומרי הסוד שיש שתי שומרי סוד חדשים, טוני ומרק!!" הוא אמר לי
"בהצלחה.." אמרתי לטוני
"תודה!" הוא אמר לי בזלזול
כשיצאתי מהחדר ראיתי את הילדה הג'ינג'ית מהתמונה, ליידה עמד נער
"תתנהגי יפה.." הוא אמר לה
"בסדר, אלירן.." היא אמרה לנער הזה
'רגע זאת הילדה שאין לה משפחה לא??, אז מי זה??, יכול להיות שזה הרוצח??' רעדתי כשחשבתי על זה. אבל התקדמתי כאילו שלא ראיתי אותם.
"תמסור דש לכל החברים שלך…" שמעתי את הנער הזה אומר לי מאחור. עם הייתי צריך הוכחה שזה הוא. אז הנה קיבלתי!!