פנימיית חמישה כוכבים-פרק 9
אלינור ולירון יצאו לנשף אמצע-השנה של הפנימייה. בדרך לאולם פגשו את נייל.
״זונות..״ מלמל.
״מה קרה נייל?״ שאלה אלינור.
״שרון והפוסטמות שלה, הן לא נותנות לאף אחד להכנס לנשף..״ גיחך.
אלינור ולירון הביטו בדלת האולם, ענבל נכנסה לשם עם אישורה של שרון.
״וואלק, אני רואה ענבל מצאה לעצמה חברים חדשים!״ נעלבה לירון והביטה בחבורת הותיקים והמקובלים בבית הספר מריעים לענבל.
״עזבו, רוצות להסתובב קצת לפני הנשף?״ הציע נייל.
לירון הסכימה ואלינור סירבה.
״אני אחקור את העניין.״ מלמלה אלינור והלכה.
״אני לוקחת לכם את המלכה רגע.״ גיחכה אלינור ומשכה את ענבל לצד.
כל המעריצים נאנחו, וצחקקו מעט על אלינור.
״מה העניין?״ שאלה ענבל.
״תסבירי את עצמך.״
״מה יש להסביר?״ שאלה ענבל.
״למה פתאום עזבת את ׳החבורה של הסנובים המתבודדים׳ פתאום?״ (פלאשבק:״וואו, אתם כלכך חבורה של סנובים נפוכים ומתבודדים..״ צחקה שרון.)
״כי לפחות אותי מקבלים בקבוצה של המקובלים! תביני, אני עכשיו כמו מלכה פה!״ קראה ענבל, השתחררה מזרעותיה של אלינור והלכה בעצבנות.
בדיוק אז הארי הגיע, חתיך כמו תמיד.
״מה קרה עם ענבל?״ התקרב אל אלינור, בת זוגתו לנשף.
״שרון עשתה לה שטיפת מוח..״ רמזה אלינור אך הארי לא זרם.
״הא?!״ שאל בבילבול.
״שרון, להשפיע ענבל, לא חברה.״ גיחכה אלינור.
הארי נעשה מבולבל עוד יותר.
״אוח, שרון השפיעה על ענבל, לקחה אותה לחבורה של המקובלים, עכשיו ענבל לא איתנו והיא לא חברה שלי!!!״
״מה, שרון עוד לא הפסקת להיות דפוקה?!״ קרא הארי ושרון, ענבל וכל חבורת הותיקים הביטה בהם.
״אמא שלך דפוקה!״ קרא ילד אחד.
״זה נכון..״ גיחך.
הילד הסמיק בבושה.
דלתות האולם נפתחו ותלמידים החלו להכנס.
הארי הושיט לאלינור יד כג׳נטלמן, היא זרמה ועקפו את שרון המוקפת בבנים מאוהבים, מחזיקים ידיים כזוג.
היא הביטה בהם והארי הסתובב אליה.
״חח מקנאה?״ גיחך.
״עזוב עזוב אותה, היא יותר מדי מפגרת.״ גיחכה אלינור ומשכה אותו.
״אבא שלך!״ קראה שרון, מושפלת.
״צודקת.״ החזירה לה אלינור ונעלמה עם הארי.
אלינור דיברה עם לירון בצד, עד שהארי הופיע לפתע.
״בואו בנות, אנחנו רוצים לרקוד.״ קרא הארי והביט בתומר ובנייל.
כשהן באו למעגל של ׳הסנובים המתבודדים׳ השיר הפופולארי ביותר השנה-גאנגם סטייל התחיל להתנגן.
הם התחילו בכיף לרקוד את התנועות ומדי פעם בהגזמה, וזה גרם לענבל לבהות בהם וסוג של לגחך ולקנאות ביחד.
״הופה גאנגם סטייל!״ קראו כמקהלה והחלו לרקוד-כל אחד בדרך שלו-את הפזמון.
שרון הביטה בהארי ובאלינור הקופצים עם החבורה שלהם.
ענבל הופיעה והתיישבה לידה.
״אתמול תומר סיפר לי שהוא דלוק על אלינור..״ צחקה.
״סיפרתי לו שגם הוא עליו ושיתחיל להדבק אליה. ״ הביטה בה במבט מרושע.
״וואו אהבתיי!״ התלהבה שרון.
תומר דילג ונעמד ליד אלינור, צמוד. צמוד מדי.
״מה קורה, אישתי?״ שאל תומר.
היא הסמיקה וסטרה לו.
״מה פתאום אישתך?!״ קראה.
הוא התאכזב לשמוע את התגובה.
״תראי תראי, תראי מי השתמש בסמים היום..״ גיחכה ענבל והביטה בתומר, הרוקד מול אלינור בצורה מטרידה מאד.
״אני כבר אוהבת אותו..״ גיחכה שרון והביטה בו.
הן הביטו באלינור, מתרחקת לאט לאט מתומר ה׳מטרידן׳.
אלינור הלכה אחורה באיטיות בנסיון להתרחק מתומר, אשר הטריד אותה מאד.
הוא פתאום החל לרדוף אחריה, והוא לא היה שמח. היא ברחה מהאולם והוא אחריה.
היא רצה לחדר של בר, סוג של חברה טובה שלה ונכנסה לחדר האמבטיה. תומר נכנס לשם והחל להאבק עם הדלת.אלינור החזיקה אותה בכל כוחה ולא נתנה לו לפרוץ פנימה. היא פחדה, פחדה מאד.
״דיי כבר יא אנס!!!״ קראה אלינור וטרקה את הדלת שכמעט נפתחה.
״את לא מבינה? נועדנו להיות ביחד! אני יודע שאת חולה לי על התחת ואני לך!״ קרא תומר בשובבות.
״מה פתאום?! אם כבר אז שונאת אותך. אתה משוגע!״ קראה.
״אל תכחישי.. ידוע לי שאני האחד שלך…״ מלמל.
״ואיך תגיב אם אומר שאני אוהבת מישהו אחר?!״ לא היתה לה ברירה.
״נראה אותך. ברור שאין אחד כזה.״
״ברור שיש.״
״אה כן?! מי הבן זונה?!״ קרא
״הארי…״
*שתיקה של כמה שניות…*
״הלכתי להרביץ לו.״פסק תומר.
״מה?!״
״תפתחי או שאני הולך להרביץ לו.״ ציווה.
בלי לחשוב פעמיים, אלינור פתחה ותומר התנפל עליה. הוא החל להכות אותה ולשרוט אותה, הוא הגיע לחזה שלה והרימה את גופה מעט, ביד אחת סתם את פיה וביד השניה מישש את גבה עד שמצא את הסוגר של החזיה שלה. (הקטע הוא שהוא שתה מיץ תפוזים ששרון שמה בו טיפה יותר מדי אלכוהול, מה שגרם לו להתחרפן מדעתו-לכל הסוטים מבנינו ^^)
הוא לאט לאט הוריד את החזיה שלה וזרק אותה. הוא החל לשרוט את בטנה עד שהגיע לתחתונים.
הארי פרץ פנימה עם כמה מאנשי הביטחון בבית הספר. האנשים לקחו את תומר משם והארי התכופף על ברכו והביט באהובתו הפצועה.
הליפסטיק הורוד שהיא מרחה על שפתיה השתלב עם הדם הזורם משפתיה.
אימה המודאגת של אלינור נכנסה בדאגה לחדר של הבנות, בה ישבה אלינור על מיטתה הגדולה.
״אמא.״
״אלינור.״
הן שתקו והביטו אחת בשניה. לפתע אמה של אלינור פרצה בחיבוק גדול ומודאג לביתה.
אלינור, חיבקה אותה בחזרה.
הן החלו לדבר, הן החלו לצחוק, עד שלפתע אלינור מצאה את הזמן המתאים ונעשתה רצינית.
״אבא דיבר איתך?״ שאלה.
״אההה.. לא…״ הביטה בה במבט מזיע ולחוץ.
לאחר שאלינור נפרדה מאמה היא נתקלה בתומר, וישר התרחקה בפחד. מנהל בית הספר הופיע.
״תומר, גש אלי בבקשה.״
תגובות (1)
תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייי