פנימיית חמישה כוכבים-פרק 6 העלילה יוצאת לאור טאםטאםטאאאאאאאם (:

כותבת:אלינור סטיילס (:
שיעור אנגלית. התלמידים נכנסים באיטיות לכיתה.
הארי צפה כל השיעור באלינור הישבה ליד ענבל.
לפתע עינייו נקלעו על נערה אחרת. יפה,גבוהה ורזה.
הוא המשיך לצפות בה.

******
׳בדרך כלל אני ילד עצבני, ואת הדבר היחיד שירגיע אותי.׳ קיבלה שרון פתק מקופל.
היא הביטה בנער שהעביר לה אותו.

~סוף יום הלימודים~
״הא.. היי אני שרון..״ נעמדה מול הנער.
״הארי..״ הסמיק.
״משפט יפה. אתה המצאת?״
״כן.״ הגיב.
בדיוק באותו רגע יצאה מהכיתה אלינור. היא הביטה מהצד בהארי והנערה מדברים כמאוהבים. היא התחילה להרגיש קוצר נשימה,כאבי בטן וכמובן.. את הדמעות החנקו את גרונה. היא הרגישה כמה דמעות זולגות מעינייה. היא נלחצה ובלעה את הדמעות.
״את נראת קצת לחוצה.״ הבהילה אותה ענבל.
אלינור רצתה לדבר, אך פחדה שתפרוץ בבכי. היא פתחה את פיה ולבסוף נשכה את שפתיה.
״טעיתי.. את נראת מאד לחוצה. בואי. אם לא תשתי עוד תתעלפי לי פה.״ תיקנה את דבריה ומשכה את חברתה.
זה מה שחסר לי עכשיו.. להתעלף מולו..
חשבה אלינור.
הן נכנסו לחדרן וענבל הביאה לאלינור כוס מים.
הן קלטו את לירון יושבת על מיטתה.
״אתם החטניקים, מסיימים לפנינו?״ שאלה אלינור לאחר שנרגעה.
״מה לעשות? אתם יודניקים.״ השוויצה.

*******
ארוחת צהריים. החבורה יושבת סביב שולחן ל6 אנשים.
״רגע, איפה הארי?״ שאל נייל וסרק את סביבתו.
כל עשרת העיניים קלטו אותו ואת שרון יושבים בשולחן קטן לזוג ומצחקקים.
״ידעתם שלהארי יש חברה חדשה? איזה גברר..״ צחק תומר.
לירון קלטה את אלינור ואת מצב רוחה הממורמר.
״אלינור? אר יו אוקיי?״ שאלה ברצינות.

כעבור חמש דקות הם יצאו לשיעור התעמלות.
המורה איחרה, היא הביאה לתלמידים 30 דקות הפסקה.
״אלינור? את בטוחה שאת בסדר?״ שאלה ענבל שבלי בושה הורידה את חולצתה בחדר ההלבשה.
״כן, כמו שור.״ חייכה חיוך מר.
״כדאי שלא תשתתפי בשיעור היום. לא יודעת, את לא במייטבך היום.״
״אני אשתתף, אני במייטבי והכל בסדר.״
״רוצה לראות אותי רצה?״ שאלה אלינור בזלזול ובלי לחכות לתשובה החלה לרוץ במקום.

״איי….!!!״ קראה אלינור שהיתה שכובה על הרצפה.
״אלי!!!!!!״ קראה ענבל בדאגה ורצה לעזרתה.
״אמרתי לך, את לא במייטבך.״
״עזבי זה היה איבוד כוחות קל….״ מיהרה לקום במבוכה.

*******
״אז תגיד, מי זאת שישבה בשולחן לידך שהסתכלת עליה במשך שעתיים?״ שאלה שרון.
״אה.. זאת אלינור.. אם כבר מדברים איפה היא בכלל?״ שאל במבוכה.
הוא הביט בשולחן של חבורתו ולא מצא שם את אלינור.
״שניה אני פה.״ קרץ לה והלך לכיוון השולחן הגדול.
״ענבל, ראית את אלינור? את יודעת איפה היא?״ שאל.
״היא חזרה הביתה. היא מצוננת והיום בספורט היא פשוט התרסקה אחרי שהזכרתי את השם שלך. היית חייב לראות את האף האדום שלה! עליה השלום!״ קראה ענבל.
״וואי, מסכנה.״ אמר ,סמוק.
********
״מאמי, להכין לך תה חם?״ שאלה אמה.
״שוקו..״ תיקנה אלינור את דבריה. אין משקה חם יותר טעים משוקו חם (:
אמה יצאה מהחדר.
אלינור לקחה את הלפטופ שלה והתחילה לגלוש באינטרנט.
היא קיבלה הודעה בוואטסאפ.
״מה קורה סיס? איך ההרגשה?״ זאת ענבל.
״יותר טוב, מחר שבת ואין טעם לחזור אז אני חוזרת בראשון.״
״אם כבר.. עוד מעט מגיעה ההסעה רוצה אני אביא לך שיעורים?״
״יש לי ברירה? איפה את גרה?״
״ברמת השרון.״
״וואלק, גם אני. בואי לבית הספר היסודי הזה. אני גרה מולו. אני ארד בשבילך.״
״טוב. רדי עוד חמש דקות.״

~כעבור חמש דקות~
״אני יורדת לרגע.״ סיננה אלינור בחשאיות וירדה, מתכרבלת בגקט טרנינג שלה.
היא ראתה את ענבל שהסתובבה וחיפשה אותה.
״ענבל?!!!״ ניסתה לצעוק אך בגלל קולה הצרוד לא הצליחה. היא דילגה אליה וחיבקה אותה.
״הנה את, אלינור.״ נאנחה בהקלה.
״רוצה להכנס?״ סיננה בשקט.
״אוקיי״ הסכימה ודילגה אחריה לוילה גדולה.
היא צפתה בה מקלידה את הקוד לפתיחת השער.
היא נכנסה. ענבל קלטה בריכה די גדולה, ובצד השני של החצר מפוזרים כל מני צעצועים וכדורי ים וכאלה.
הן נכנסו למבנה. אלינור נסתה להגניב את חברתה בלי שאמה תפרוץ בסימפוניה בלה מינור. (הכוונה ל׳שלום׳)
הן נכנסו לחדר גדול. קירותיו לבנים. הארון מכוסה מלא מלא תמונות של אלביס פרסלי, הביטלס ועוד כמה שענבל לא הכירה.

********
יום שבת, 3 לפנות בוקר. אלינור צופה בטלוויזיה בחדרה.
״ערה?״ קיבלה הודעה ממספר לא ידוע.
״מי זה?״
״הארי..״
״מה אתה רוצה?״
״לחפור לך ^~^״
״הייתי מעדיפה שלא -_-״
״בואי נתחיל שוב.״
״……..״
״ערה?״
״לא.״
״גם אני לא.״
הארי שלח לה ׳תמונת מצב׳ שלו.
״דיי.״
״מה דיי?״
״אל תשלח לי תמונות.״
״קרה משהו?״
״זה בגלל שרון?״ החל לכתוב לה כל מני הודעות שהיא קראה אך לא הגיבה.

********
״חברים, אני רוצה שתתחלקו לשתי קבוצות. אני מחלקת. אני זורקת את הכדור ואני חייבת ללכת לחדר המורים.״ הנחתה המורה לספורט את התלמידים לאחר שהסבירה למספר תלמידים איך משחקים ׳מחניים׳.
״ראשי קבוצה!!!״ קראה.
אף אחד לא הצביע מלבד שני בחורים שנראה שלא עשו ספורט בעשור האחרון.
המורה נאנחה ובחרה אותם.
״צילי, לכי לדרור. גל, לך לנאור. שקד! לכי לדרור. אלינור, לכי לנאור.״ שלחה המורה את התלמידים לקבוצות. אלינור הרגשה לראות שלירון איתה בקבוצה, אך לצערה גם הארי ושרון היו שם.
המורה זרקה את הכדור באויר ומיהרה לצאת מהמגרש.
אחד התלמידים מהקבוצה של דרור רצה לפגוע ברגליה של אלינור. היא ניסתה להתחמק והצליחה. הכדור פגע בברכיה של שרון.
היא הלכה לצד בקיטורים ובקללות.
אלינור השיגה את הכדור ופגעה לצילי ברגליים. צילי הלכה בעצבנות לשבויים והקבוצה של נאור צהלה.
״רגערגערגע . זה לא נחשב! זה שאתם מאמינים לשטויות של הסנובית הזאת זאת לא חוכמה. אני וצילי צריכות לחזור למשחק. אלינור היא רמאית. היא מריכה להפסל!״ קראה בקול רם שרון ונעמדה בין שתי הקבוצות. הקבוצה של דרור הסכימה איתה. אפילו חלק מהקבוצה של נאור.
לאט לאט שרון החלה להדרדר לדברים שלא קשורים בכלל למשחק. ״היא מקאנה בי בהכל! לי יש הכל ולה אין כלום. תראו את זה, אפילו חברים אין לה.״
כל מי שהיה בעדה הריע.
״תראו מי מדברת, זאת שראיתי שאתמול התחילה לבכות בשירותים בגלל איילינר שנמרח.״ צחקקה בעצבנות.
שרון הסמיקה ופנתה לכמה בנות מחבורתה.
הבנות הנהנו ורצו לעבר אלינור. הן התחילו להרביץ לה והיא ניסתה להתחמק בצחקוקים.
״בואנה, איזה שמנות הבאת שירביצו לי.״ צחקה אלינור וקלטה את אגרופה של צילי פוגע בשפתיה וגורם להן לדמם.
״דייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!״ קרא הארי והתפרץ. הוא התחיל לדחוף את הבנות הצידה בלי לדאוג לכך שלכמה מהן שבר את השיניים.
״שרון, אני לא מבין מה נכנס בך! יענו כוסעומו איזו שרמ!טה נהיית?! לכי את והצבא עכברושות שלך, ותלכי להיות ז!נה במקום אחר!״ צרח עליה.
״דפוק, לך לעזאזל.״ הדמעות כבר היו בעייניה.
״הוא ילך לעזאזל, כדי לבדוק אם יש שם מקום בשבילך!!!!!!!!!!!!!״ קראה אלינור.
״ואני ממך?! נפרד!״ קרא הארי ושבר בשתי אצבעות את הטבעת שהכינה לו.
שרון פרצה בקללות איומות וקיללה קשות את אלינור. לבסוף יצאה מהאולם בעצבנות. בכניסה נתקלה בהוריה, העמדו עצבניים מולה ושתקו. הם לקחו אותה הביתה. ״את מושעת מהפנימייה לשבוע! גאונה!״ נשמע קול אביה. לאחר ששרון הבוכה יצאה מהאולם מבטם של הארי ואלינור נתפסו. אלינור המובלבלת מכף רגל ועד כובע, יצאה מהאולם כלא רואה ממטר.