פנימייה רגילה- או שלא? פרק 2

אחרי כל הדיבורים של המנהלת כולם ניגשו לקחת להם אוכל , לקחתי מגש קטן ושמתי לי רק אורז .
"זהו,זה מה שאת לוקחת".אמר דילן.
"אני לא רעבה". אמרתי בקול כועס והלכתי לשולחן.

"היי אליס". אמרה לי נועה עם חיוך. לא עניתי לה.
"טוב בכל מקרה עוד שעה בערך צריך להגיע למועדון". אמרה ויצאה מהחדר.
ישנתי במשך שעה ואז הבנות נכנסו והתעוררתי, הם ראו שהתעוררתי ויצאו מהחדר במהירות שהן צוחקות.
שטפתי את פניי והלכתי למועדון, היה שקט, לא היה ציוץ , לא היה אף אחד במועדון נכנסתי ובוווום ! דלי של מים בצבע כחול נשפך על ראשי .
כולם צצו לפתע וצחקו עליי, והרגשתי כל כך מושפלת, הסתכלתי על כולם במבטים כעוסים.
"ברוכה הבאה לעלומים!". דילן צעק ורציתי לחנוק אותו!.
נועה התקדמה אליי ואמרה:"אם את רק תעזי לפתוח את הפה הקטן שלך על מה שהיה פה , אני בכלל לא רוצה לחשוב מה יהיה הצעד הבא".אמרה נועה בשחצנות.
הסתכלתי על כולם והסתובבתי לכיוון היציאה שלפתע עוגה מלאה בקצפת התפשטה על פניי,תומר זרק אותה הוא עמד בכניסה ופשוט לא הפסיק לצחוק,הוא וכולם! בלי לחשוב פעמיים רצתי משם הכי מהר שיכולתי.
לקחתי פיג'מה מהארון ורצתי להתקלח , חפפתי את ראשי 5 פעמים אם לא יותר!.
יצאתי מהמקלחת עשיתי צמה לצד וסידרתי את הפוני לפתע נכנס מישהו לשירותים הסתכלתי עליו דרך המראה ,זה היה דילן.
הוא סובב אותי אליו וקירב את פניו לפני ואמר:"אני מקווה שנהנית ממה שעשינו לך היום,כי זאת הייתה רק ההתחלה". אמר והסתכל על היישר לתוך עייני.
דחפתי אותו ממני ,יצאתי מהשירותים ושמעתי אותו צוחק. במסדרון פגשתי את קארין.
"אליס בואי למועדון אני רוצה להתחיל בפעילות". אמרה אלי קארין המדריכה.
"אני לא מרגישה טוב". אמרתי בלחש שדמעות חונקות את גרוני והלכתי לחדר.
כיסיתי את עצמי עד שלא יכלו לראות את ראשי ופשוט בכיתי על היום הנורא שעברתי כאן וזה רק היום הראשון.
-נקודת מבט כללית-
"קארין נכנסה למועדון ואמרה:"מישהו יודע מה קרה לאליס? היא טוענת שהיא לא מרגישה טוב ".
"אז אולי היא באמת לא מרגישה טוב". אמרה נועה.
"זה לא היה נראה ככה, אני דורשת שאחת הבנות תלך לדבר איתה ותביא אותה לפה אני רוצה להתחיל בפעילות , יש בת שמתנדבת?" .אמרה קארין.
שרר שקט ואף פעם לא פצתה פה.
"באמת תודה רבה בנות, בנים מישהו מכם רוצה ללכת?". שאלה קארין
כל המבטים בבת אחת הופנו לדילן.
"אני?".שאל. אף אחד לא ענה.
"למה אני תמיד עושה את הדברים האלה, גם שנה שעברה שזה היה ככה עם תמיר בסופו של דבר אני הלכתי לדבר איתו". אמר דילן.
"מה קרה שנה שעברה?" שאלה קארין .
"כלום, אני אלך". אמר דילן ועשה פרצוף מיואש.
-נקודת מבט אליס-
הרגשתי מישהו מנער אותי משנתי וקול חלש קורא בשמי.
"אליס .. אליס.. ".
"מה?!". אמרתי וקמתי מהר.
"קארין אמרה שתבואי למועדון היא רוצה להתחיל בפעילות". אמר דילן
"בשביל זה הערת אותי משינה?".
"מה לעשות, קומי כבר!!".
קמתי בלי חשק ולקחתי בגדים מהארון.
"אחמ אחמ….." זייפתי שיעול.
"קרה משהו?".
"אכפת לך, אני רוצה להתלבש". אמרתי וסימנתי לו לצאת.
"דווקא יהיה ממש מעניין לראות אותך מחליפה בגדים". אמר דילן וחייך.
"חתיכת סוטה צא מהחדר כבר". דחפתי אותו החוצה והוא יצא שהוא צוחק.
התלבשתי והלכתי לכיוון המקלחות לשטוף את פניי.
"בוו!". שמעתי את קולו של דילן שהבהיל אותי בשנייה שנכנסתי לשירותים.
"אההה!,צעקתי, נאנחתי והוספתי, תגיד לי מה אין לך חיים?".
אבל הוא לא ענה, הוא רק לא הפסיק לצחוק מהבהלה שלי.
"את היית חייבת לראות את הפרצוף שלך". אמר ונקרע מצחוק.
"תינוק"סיננתי בשקט. ציחצחתי שיניים ונכנסתי למועדון שדילן אחרי.
"בואו כנסו". אמרה קארין.
"טוב היום אני רוצה שנעשה פעילות משותפת,שמשותפת זה אומר ביחד!". אמרה קארין והדגישה את הביחד.
"היום נשחק משחק שקוראים לו 'הכר את הדמות', במשחק הזה כל אחד מספר על עצמו מה הוא אוהב לעשות מה שם החיבה שלו וכו' ומפני שכולם מכירים את כולם , ואליס היא החדשה אליס תתחיל". אמרה קארין וכל המבטים הופנו אליי בבת אחת, שנאתי את זה!, אני שונאת להיות במרכז,אני שונאת להיות זו שבולטת,אני מעדיפה פשוט להיות לבד בשקט שלי, אני בקושי פה 24 שעות וכבר המדריכה הזאת עלתה לי על כל הפיוזים!.
"אין לי מה להגיד על עצמי". אמרתי בלחש והשפלתי מבטי.
"אז אני אספר על עצמי."אמרה קארין
"אני קארין אני גרה בתל אביב ובאתי להתנדב כאן שנה אחת, ואני נהנית מהעבודה שלי ותמיד שמחה לעזור לכם שאתם צריכים אותי".
כן, בלה בלה בלה בלה.
משחקת אותה לטובתנו ורוצה לעזור לנו, כן כל השטויות האלה.
"מה אתם אומרים שגם אתם תגידו על עצמכם משהו שאליס תכיר אותכם". אמרה ופנתה אל האחרים.
כן ממש בא לי להכיר אותם !
"עדי תתחילי בבקשה".
"קוראים לי עדי אבל את יכולה לקרוא לי שנוזי, אני מצחיקה,חמודה,מתוקה,עדינה,אוהבת,מדהימה,מקסימה,מטריפה,
הורסת,הורגת-ובכלל לא חופרת". קטע אותה דילן וכולם צחקו .
והיא זרקה עליו כרית קטנטנה בצחקוק.
וככה זה המשיך והמשיך וכל אחד חושב שהשמש זורחת לו מהתחת.
-בוקר-
"בוקר טוב מתוקית".שמעתי את נועה צועקת בתוך אוזניי. פקחתי את עיניי באיטיות ושמתי לב ששאר הבנות מעיפות את כל בגדיי מהארון בצחקוקים.
"מה אתן עושות?". שאלתי בכעס.
"בשביל שהבוקר שלנו יהיה ממש טוב אז החלטנו קצת לכייף" אמרה מעיין.
הן יצאו מהחדר שמחות ומחייכות ואילו אני… קמתי בעצבים וסידרתי את בגדיי.
כשהגעתי לשירותים היה כתוב בגדול על המראה מושפלת!.
נאנחתי וגלגלתי את עיניי. "זה הולך להיות יותר גרוע ממה שחשבתי." מלמתי לעצמי.

נכנסתי לכיתה מתהלכת לאורך כל הכיתה כדי להגיע לסוף שכל המבטים מופנים אליי , אמרתי שאני כבר שונאת את זה?.
התיישבתי בסוף הכיתה שראשי מושפל ואני שומעת שירים בפלאפון.
לפתע הרגשתי מישהו מוציא אוזנייה אחת מאוזני ושם על אוזנו.
"איכס,זה השירים שאת שומעת?".אמר דילן .
חטפתי ממנו את האוזנייה בחוזקה והמשכתי לשמוע שירים עד שהמורה נכנסה.
"בוקר טוב תלמידים".אמרה המורה.
כמה שניות אחר כך המנהלת נכנסה ואמרה:"אליס את יכולה לגשת איתי לחדרי בבקשה".ויצאה מהכיתה
קמתי מכיסאי והתקדמתי לכיוון היציאה,בדיוק כשעברתי ליד השולחן של דילן ותומר.
דילן תפס בידי ואמר:"מילה לא במקום,וזה יהיה חבל, מאוד מאוד חבל."
העפתי את ידי ממנו והלכתי למנהלת.
"אז מה שלומך אליסה?".שאלה המנהלת.
אליסה?נו באמת !.
"אליס".תיקנתי אותה במבט כועס.
"אוקי,אליס מה שלומך,איך הפנימייה?,החברים?המדריכה?".
"אין מה להגיד, אחד יותר מדהים מהשני".אמרתי בחיוך צבוע לחלוטין!.
"אני שמחה לשמוע,שתדעי שאם יש לך בעיה את תמיד יכולה לפנות אליי, ולמדריכה,אל תתביישי".
חייכתי אליה והיא החזירה לי חיוך דומה ,ויצאתי חזרה לכיתה .