פנימייה למחוננים- פרק 6

נ.מ. דבי

מייק נפל על הרצפה והתחיל לפרכס. ברוק נפלה גם היא אבל נייט תפס אותה רגע לפני שפגעה ברצפה. אלקסיס נכוותה לגמרי בידיים. לא הצלחתי לנשום, לא הצלחתי לחשוב. ג\'וש ואנה רצו אל אלקסיס בזמן שנייט, דינה ועוד כמה ילדים שלא הכרתי דאגו לברוק. ווילו, רבל ועוד כמה ילדים רצו אל מייק. הספיק לי למצמץ רק פעם אחת, כי אז אמבר תפסה אותי וגררה אותי אחריה לחדר שלנו.
אמבר נתנה לי כוס מים, אבל לא שתיתי. כבר לא הייתי בהלם, עכשיו אני עצבנית ומפוחדת. \"מה קרה לברוק? ולמייק? ומה עם אלקסיס?\" שאלתי. אמבר שתקה, היא חיכתה שאני אשתה. שתיתי שלושה שלוקים מהמים ואז הנחתי את הכוס בצד. \"אמבר, דברי!\"
\"תירגעי, דבי, אנחנו מטפלים במצב, אני מבטיחה.\" אמרה, \"מייק כנראה קיבל התקף בגלל לחץ, אלקסיס נכוותה ואין לי מושג מה קרה לברוק. בגלל זה אני צריכה שתירגעי ותגידי לה אם קרה לה משהו בשבועות האחרונים.\"
\"זה קורה מהר מדי, אני לא יכולה…\" הדמעות כיסו את עיניי, \"למה ראש הממשלה מציקה לכם? מה היא רוצה מאיתנו?\"
\"הממשלה רוצים להרוס את כל המדינה ולהרוג את כל האנשים כדי לבנות מדינה \"טובה יותר\". המנהלים והמורים לא יודעים אבל אחרי שווילו ונייט הגיעו אז עלינו על הממשלה, אנחנו עושים הכול כדי לעצור אותם וכמו שהבנת הם עושים הכול כדי לעצור אותנו.\"
\"מה לעזאזל?!\" הבנתי, אבל לא רציתי להבין. הרגשתי שהקירות הצבועים בורוד סוגרים עליי, הציורים כבר לא היו כל כך מעודדים ונחמדים. הממשלה רוצה להרוס הכול ולהרוג את כולם, יופי, ממש נפלא. המחוננים עלו עליהם אז הממשלה עושה הכול כדי לעצור אותם. הם עשו משהו לברוק, היא התעלפה רק בגללם. לא היינו בממשלה או משהו כזה, אין לנו קרובי משפחה שקשורים לפוליטיקה בצורה כלשהי, אז מה קרה לעזאזל? מאחוריי ראש הממשלה היה מקום שנראה לי מוכר, כמו שמכירים מקום של פרסומת או משהו כזה. \"יש לך את ההקלטה מהמצלמות אבטחה?\" שאלתי. אמבר הנהנה, היא רצה אל החדר של הבנים וחזרה עם המחשב נייד של מייק. היא פתחה אותו ונכנסה לקובץ \"עבודה במדעים\". אמבר נכנסה למצלמה של הקפיטריה והריצה אחורה, היא עצרה באמצע והתמקדה על המסך.
\"תנסי לחשוב.\" ביקשה בשקט. ראש הממשלה עמדה בחדר לבן, היו מאחוריה כמה שידות וסוג של מיטה קטנה. הייתי שם, גם ברוק הייתה שם. זה נראה כמו…
\"המרפאה של דוקטור טייב!\" צרחתי בטעות. נעמדתי ובעטתי במיטה. \"זה הרופא של ברוק! היא תמיד פחדה מהרופא משפחה אז ההורים שלנו מצאו לה רופא אחר. שבועיים לפני שהגענו לפה, היא עשתה חיסונים.\"
\"חיסונים?\" אמבר נראתה מופתעת, \"למה?\"
\"לא יודעת, הרופא אמר שזה ממש דחוף, כי נראה שמתחילים לה תסמינים של מחלה.\" סיפרתי והעפתי מבט שוב לתמונה כדי להיות בטוחה- כן, זאת המרפאה שלו, \"הוא ביקש מאיתנו לצאת מהחדר כי אנחנו מלחיצים את ברוק, הוא דרש מאיתנו לצאת מהחדר.\"
\"דבי…\" ווילו נכנס לחדר. הוא ראה שאני על סף דמעות וחיבק אותי, נשענתי עליו ולא נתתי לו לעזוב אותי.
\"מה איתם?\" שאלתי בקול רועד.
\"מייק בסדר. טיפלו גם באלקסיס. לברוק היה סוג של שבב, אבל היה קל להוציא אותו.\" דיווח.
\"אני יודעת שזה יותר מדי על ההתחלה, דבי,\" אמבר אמרה לי, העיניים שלה נצצו, \"אבל את וברוק חלק גדול מזה. אם ראש הממשלה לא הייתה רואה בכן איום, היא לא הייתה עושה את כל זה. להפך, זה אומר שהיא מפחדת ממכן ומאיתנו, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים.\"
\"אנחנו צריכים להפיל אותה ואת כל מי שקשור לתכנית שלהם.\" ווילו אמר בשקט. רציתי שהוא יקלל, רציתי שאמבר תצרח ושכל הפנימייה תשתגע. בכל זאת, אני לא רוצה לקלל, לצרוח ולהשתגע לבד. \"היא מנסה להראות שהיא חזקה אבל אנחנו חזקים יותר, אנחנו נקרע לה את הצורה ונוכיח לכל המפגרים שעובדים אצלה שהיא לא יותר מאשר פסיכית עם נטיות אובדניות.\"
\"איך היא כזאת זבל?\" שאלתי בכעס. ווילו התיישב ואני איתו, עדיין נשענת עליו חזק. \"כלומר… היא רוצה להרוס את העיר ולהרוג אלפי אנשים. בשביל לעשות את זה, באמת צריך להיות פסיכים עם נטיות אובדניות.\"
רבל הציצה פנימה לחדר, העיניים שלה נצצו מדמעות וראיתי שהיא קצת רועדת. \"הי,\" אמבר אמרה לה בשקט, \"מה יש?\"
\"אלקסיס מתאוששת. ברוק התעוררה לכמה דקות אבל היא חזרה לישון. מייק בסדר, החבר\'ה מדברים עכשיו עם הרופא שלו.\" אמרה רבל ונכנסה לחדר.
\"אז למה את בוכה?\" שאל ווילו בשקט.
\"כי זה פשוט מעצבן…\" רבל התחילה לבכות.
\"הם כל הזמן פוגעים בנו. שני ילדים כמעט מתו היום!\" אמבר התחילה גם היא לבכות, \"אנחנו כולה ילדים…\" לא רציתי גם לבכות, אבל דמעה אחת זלגה על לחיי. אמבר התיישבה מצדו השני של ווילו ונשענה עליו. רבל התיישבה לידה ונשענה עליי. אצבעותיו של ווילו השתלבו באצבעותיי, היד שלו הייתה חמה ונעימה, הוא חייך אליי ונתן לי להישען עליו.

\"דבי?\" שמעתי את קולה של ברוק, היא עמדה בכניסה לחדר והביטה בנו. נרדמנו. אמבר ורבל נפלו כל אחת לצד שלה אבל אני ווילו נשענו זה על זה.
\"בדרך כלל הייתי מתעצבן ומקלל את כל ה-16,\" אמר ווילו וחייך אל ברוק, \"אבל אני שמח שאת בסדר.\"
\"תודה, ווילו.\" היא אמרה בחיוך. חיבקתי את אחותי הגדולה, היא בסדר וגם אני בסדר, אנחנו הולכות לנקום במרשעת שגרמה לנו להיות לא בסדר.
\"בטוח שאת מרגישה טוב?\" שאלתי אותה.
\"כן, מבטיחה.\" אמרה ואז חיבקה אותי. \"אני צריכה ללכת, אבל… רבל מחבבת את מייק מאוד, היא כמעט התמוטטה שהוא התעלף, אז פשוט תנסו להיות שם בשבילה ובשבילו.\" חייכתי. ברוק התנתקה ממני והלכה למגורים של ה-16. הסתכלתי על רבל, היא שפשפה את עיניה ופיהקה. עד שמייק נכנס לחדר. ואז היא פשוט זינקה וחיבקה אותו.
\"איך אתה מרגיש?\" ווילו נעמד.
\"בסדר, זה היה כולה התקף.\" אמר מייק וחיבק חזרה את רבל.
\"הי, תרגיעו, אתם לא היחידים שמתגעגעים זה לזה.\" אמרה אמבר והפרידה בין השניים, \"אתם מונעים ממני לאהוב את אהוב ליבי.\"
\"מי זה?\" שאלה רבל. אמבר דחפה אותם ולקחה מהקולב שעל הדלת את בובת הארנב.
\"נבי, היחיד שאני אוהבת.\" אמבר נישקה אותי וזרקה אותו עליי.
\"מה אני עשיתי?\" אמרתי ותפסתי בבובת קיפוד, זרקתי על אמבר. אבל היא התכופפה והבובה פגעה ברבל.
\"הפסקת אש!\" ווילו נעמד באמצע.
\"בחלום…\" אמר מייק וזרק על ווילו בובת אריה. התחלנו במלחמת בובות פרווה עד שכולנו קרסנו על המיטות כשאנחנו צוחקים כמו מטורפים.
\"אני תמיד אמרתי שה-14 מוזרים.\" העיר מישהו. כולנו הסתכלנו על הדלת, זה היה בחור צעיר- לא מהפנימייה, ממקום אחר- עם שיער בצבע ג\'ינג\'י ועיניים חומות.
\"מי אתה?\" ווילו נעמד.
\"נעים מאוד,\" אמר האיש בחיוך, \"אני דנצי.\"