פנימיה לגיבורי על – פרק שני

מי שלא קרא פרק ראשון שייגש לקרוא עכשיו אותו כי הפרק השני לא מובן בלעדיו

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אחרי כל המאורות שקרו הטלתי את עצמי על המיטה ושקעתי בשינה עמוקה.
כעבור שעה קצרה התעוררתי למשמע צעקות נוראיות וחבטות איומות "אוף, האמא הזאת" מילמלתי לי בשקט. אמי החליטה שזהו לא זמן מתאים לישון והעירה אותי בצורה הזאת. "זאת תהייה הפעם האחרונה" הבטחתי לעצמי בפעם המיליון אחרי שספגתי את המכות בכל גופי.
כשאמי הסתלקה חטפתי עוד תנומה קלה. הרגשתי שוב כי אני מרחף לי ושאלתי את עצמי:"מה הולך לקרות עכשיו?!". כעבור עשר דקות של ריחוף נעצרתי. ראיתי את שלושת חברי ואת הבוחן מחכים לי ישובים על ענן. איתן בישר לי: "כמעט אחרת את ההסעה לפנימיה!" "לפנימיה?!" הצתווחתי בלהט. "כן, כן לפנימיה " שירה ענתה לי. "אז כולם פה ?" שאל הבוחן (קראו לו דניאל), "כן כולם צהלו", "קדימה לדרך!" זמרנו במקהלה. יצאנו לדרך. על כנף הרוח המרעננת והקלה, קרוב מאוד לציפורים ולאנשים , שטנו לנו על ענננו בין ענני גשם , ענני נוצה וגם ענני כבשה , ואני לחשתי לעצמי :"לשמים אולי יש גבול אבל הדרך לשם עוד ארוכה ומלאת הפתעות". אני חושב שדניאל שמע אותי הסתובב לאחור וקרץ לי. חייכתי.

"מהיום אנחנו פותחים דף חדש" הכריזה שירה, "אנחנו לא עוד ילדים נחותים מהזבל " הוסיף איתן, "באנו למקום בו יאוהבו אותנו " אמרה ספיר, "אנחנו מגעים כדי להרחיב את הידע וללמוד , לצאת מהמקום הזנוח ממנו הגענו ולהיכנס למקום הטוב והחדש ולהראות לכולם שגם אנחנו יכולים" סגרתי את ההסכם שנחתם בינינו. הרגשנו שאי אפשר לשבור אותנו, אנחנו כמו אגודת שיבולים שאין ניתן להפרידה : אין פחד, אין אנוכיות , אין חוסר אונים , כולנו ביחד בילתי מנוצחים !
בנימה זאת הגענו לבית החדש, לפנימיה.

"הגענו" הכריז דניאל . לפנינו עמדו חמישה בנינים מוקפים בגנים ירוקים שוקקי חיים , מלאים בפרחי ביגוניה כתומים , ורדים ורודים,כלניות, נוריות, סביונים ונרקיסים שהפיצו את ריחם המשכר לכל מקום. ברחבי הגן היו מפוזרים עצי ברושים, עצי אורנים ותאמינו או לא היו שם ארזי לבנון (ואילו לבנון היתה רחוקה משם במאלירדי קילומטרים ונמצאה באיזו שהיא גלקסיה שלפי ההסברים של דניאל קוראים לה :'גלקסיית שביל החלב'.) ובין ענפיהם היו קני ציפורים ובתי סנאים. הכל היה נקי כל כך אפילו שלא היו פחים באזור.

היתה תחושה שלהתרעננות כזו וביתיות , משהו מיוחד ,שאפילו אני, מלך ההסברים לא ידעתי להסביר.

הבניינים היו מפוזרים בין חלקי הגן , הם לא היו גבוהים במיוחד , אבל הם הין ראויים לכבוד. הם היו מסוידים בצבע לבן שמשדר סימנים של התחלה והתחדשות . היו בהם היו הרבה חלונות מרווחים, שהיית יכול לגשת אליהם ולהתנער מהכל.

היה מין שקט מוזר ומפתה באויר שליוה איתו חשק עז להתקדם ולפרוח כמו כל המקום שבו נמצאנו. בעיניי , המקום נראה כאין סופי, אי אפשר לגמור בו הכל לעולם.

"שוב אנו מוצאים את עצמינו בוהים " מלמלתי לחברי.התנערתי מהבועה שעטפה אותי וסימן לי ולחברי ללכת אחריו.

"יאוו אני לא מאמין איזה כיף "התחלתי להרהר לעצמי", אנחנו עומדים ללמוד איך להיות גיבורי על, יהיה לנו חדר שהוא רק לילדים ,הבית שלנו יהיה בנין ולא צריף, ולדעת שלכולנו יש פוטנציאל גדול.
רגע , ומה אם אני לא יודע לעשות קסמים? אולי סתם התקבלתי? אם לא עשיתי קסם אף פעם אולי לא אדע גם אם דניאל אמר? אוף, למה בזמן הכי מאושר בחיי הכל צריך להתערפל.די, די מזה המחשבות האלה?או הגענו לחדר.די מחשבות….!!!!!!!!!!!!"
עצמתי את עיני , נרגעתי, ופתחתי אותן.חשתי בהקלה עצומה.

דניאל פתח לפנינו דלת רחבה וחומה שעליה נתלה המספר 32 ממתכת כל שהיא ומתחת למספר ומאחוריה חדר בינוני עם שתי מיטות קומותים ליד כל מיטה נמוכה עמדה שידה לבנה עם שתי מגירות וליד כל מיטה עליונה ניצב מדף. החדר היה לבן וצבע התקרה היה טורקיז מעודן, כצבע המיטות.

דניאל הורה לנו להתישב במעגל על הריצפה. "אז ככה, הגעתם לפנימיה לגיבורי על. פה אתם תקבלו שיעורים אישים בהם תלמדו כל אחד על הכוח שלו, שיעורים קבוצתיים שבהם תלמדו לשתף פעולה בקרב, ומדי שבוע יתנהלו מבחנים בהם תכנסו לאשליה של קרב ולהלחם באויבים. אחרי שנה כבר תלחמו נגד האויבים האמיתים.
עכשיו אנחנו נמצאים בבנין של המתחילים. זה הבנין שבו תגרו ותבלו את הזמן. מותר לכם לשוטט בו וברחבי הגן. אסור לכם להיכנס לבנינים אחרים כי הם מסוכנים לכם.
בבנין הזה יש 12 קומות:

"קומה 1- לובי
קומה 2- חדר האוכל
קומה 3- אולם א
קומה 4- אולם ב
קומה 5- אולם ג
קומה 6-חדר מבחנים
קומה 7- חדר מורים
קומה 8-חדר אירועים(ביום אפשר להיפגש כל החברה ובערב יש דיסקו או טורניר ריקודים)
קומה 9-חדרי מגורים
קומה 10-חדרי מגורים
קומה 11-חדרי מגורים
קומה 12-חדרי מגורים"

"וזה" הוא שלף פתק "יהיה סדר היום לשבוע הזה"

7.00- השקמה
7.15- ארוחת בוקר
8.00- אימון הבוקר (ספורט)
8.30-אימון בסיסי (קסמים פשוטים)
9.30- אימון אישי(כוח)
10.00- זמן חופשי
10.00- אימון קבוצתי
11.30-מבחן
12.30-ארוחת צהרים
13.00- מנוחת צהרים
14.00- זמן חופשי
19.00- ארוחת ערב
20.00- פעילות בחדר אירועים
21.00- לילה טוב!

"חוץ מזה אני מזהיר אותכם: אל תכנסו לחדר המורים ולחדר אימונים ומבחנים סתם, זה מסוכן!"דניאל אמר,"ומותר לכם לעלות לקומות אחרות של מגורים ולהכיר ילדים אחרים אם אתם רוצים…. אני סיימתי להסביר" והוא יצא מהחדר.