פלורה מרציאנו
כשהייתה בת עשרים ושתיים , פלורה מצאה את עצמה בלי עבודה ובלי כסף מאחר שהקורונה היכתה גם בישראל. אחרי כמעט שלושים ושמונה שנים , לאחר שהקורונה נהייתה כזכרון רחוק וזר. עדיין הצלקות נהפכו להיות חלק ממנה , היא ניסתה להקים משפחה וחוותה כשלון בזה אחר זה.
בינואר 2020 פלורה עדיין שגשגה וחייה נראו יותר זוהרים מתמיד. היא לא חשבה מעולם שהמחלה תשנה את מהלך חייה , מסביבה אנשים מסרבים לצאת החוצה מחשש שהקורונה תאיים כצל רודף ומאיים, עטויים מסכות כצורך להגנה מפני מחלת הקורונה האיומה.
עכשיו , במרץ 2038 , כארבעים שנה אחרי שמחלת הקורונה נעלמה , בגיל שלושים ושמונה היא מתחילה להמריא מבחינה כלכלית וחברתית , אבל הסוף נראה רחוק ולא ידוע מתי אנשים יוכלו להתנועע באופן חופשי , מאחר שישנם מדעים שלא בטוח שנמצא החיסון הבטוח למחלת הקורונה.
תגובות (0)