"פיצול אישיות"- פרק 9

אני לא רואה כלום. רק שומעת את הקול המקסים של איתן.
"אז.. מה הצבע האהוב עלייך?"
"אמממ אדום"
"מאכל?"
"פסטה עם שמנת פטריות"
"מעניין.. אמ חיה?"
"סוס.. תגיד לי!" אמרתי בתוקף. "זאת חקירה או משהו?"
"אם תרצי הכל אפשרי.. מה את רוצה להפסיק?"
" לא זה בסדר.. תהיתי ביני לבין עצמי"
("דנה… מה הולך כאן?"
"הוא באמת שואל שאלות כמו שהוא אמר שיעשה"
"הבנתי את זה.. "
"אז מה הבעיה?"
"אני מעדיפה משהו אחר."
"סבלנות אולי זה עוד יקרה, אני חושבת שזה מתוק שהוא ככה מתעניין בך"
"יש בזה משהו.. עוד אף אחד לא התעניין בי ככה" )

"אוקיי.. " אמר איתן. "תוספות לפיצה שאת אוהבת?"
"זיתים, פטריות, בולגרית, טונה … והכל ביחד"
"ואוו את זה אצטרך לרשום"
תוך כדי, אני שומעת שאיתן מתחיל ללכת לאנשהו ואז חוזר, מתיישב לידי על הספה ומתחיל לעשות לי נעים בשיער, אני מחייכת, כל המשחק הזה של איתן גורם לי לתחושות מוזרות קצת, תחושות משיכה כזאת, בא לי להתקרב אליו כמה שאפשר, לחבק אותו ומה לא.
"אפשר לפתוח עיניים?" שאלתי בסקרנות, נראה שהוא כבר הפסיק לשחק.
"לא לא…" אמר איתן בנינוחות.
פתאום שקט מוזר התחיל, מה לעזאזל קורה עכשיו…?
עכשיו אולי זה יקרה? זה הרגע?
העיניים שלי כבר עצומות אבל מה אני אעשה עם הפה שלי?

אני קופצת פתאום, הסיבה לקפיצה הפתאומית שלי זה כי משהו מוזר בלי שום הזהרה מוקדמת נצמד לשפתיים שלי. אני מטורפת או שזה באמת נשיקה? תהיתי לעצמי.
אוקיי בוא נראה,
זה משהו רך יחסית, מרגיש כמו שפתיים, חמים קצת, קצת נע על השפתיים שלי אבל בצורה שעוד לא הרגשתי, טוב זה לא מפתיע אף פעם לא התנשקתי אני לא באמת יודעת איך זה אמור או לא אמור להרגיש.
הידיים שלי לא יכלו לבדוק מה זה כי הן פשוט נלחצו ולא זזו מהמקום, נהייתי מתוחה לגמרי, זה לח? מממ זה לא באמת לח נו טוב שפתיים לא חייבות להיות לחות. מאיפה לי ?
הרגשתי את היד של איתן על העורף שלי, זה היה עוד סימן לכך שזה באמת קרה.
אוקיי אני חייבת להפסיק להיות מטומטמת, התחלתי להניע את השפתיים שלי יחד עם השפתיים שלו.

"דנה…" אמר איתן בלחישה.
"כן?"
"מה את עושה?"
פתחתי עיניים.
אוקיי, אם חשבתי שהפדיחה הכי גדולה בחיים שלי כבר קרתה אז כנראה שטעיתי בענק.
לא שפתיים ולא נעליים. אלו היו שניים מהאצבעות של איתן שהוא פשוט הניח בצורה קצת מטעה אך עדיין. אלו לא היו השפתיים שלו.