פיץ' ופאץ' פרק 1 +הקדמה.

הקדמה:
הסיפור מתרחש ב-1984 בלונדון.
פאץ'-אוגר שמנמן שאוהב לאכול כרוב ניצנים.
פיץ'-עכברוש מפוקפק וערמומי במיוחד (עבריין לשעבר).
פיץ' נתפס ע"י משטרת המכרסמים, ופאץ' עבד כשוטר טירון. כיוון שכלא המכרסמים (גבינה) היה מלא,הוחלט שחלק מן האסירים החדשים יתחילו לעבוד כשוטרים.
לצוות האימון של פאץ' מצתרף פיץ' האסיר.
כך הם הכירו וניהיו מכרים ואפילו לבסוף חברים.

____________________________________________________
פרק 1:
*נקודת מבט פאץ'*
זה הי בוקר סגרירי וגשום. ישבתי בשולחן העגול במשרדי כשמולי פיץ' העכברוש,משמאלי לולו הזיקית ואלברט הצפרדע מימני. לאלברט היה תמיד מרוח ריר מסביב לפה…כאילו הוא מסתכל עליי כסוגשל אוכל או משהו כזה.
הסתכלנו זה לזה בעיניים."יש לך שמיניות?"שאל לולו.
"לך לדוג." עניתי בקול שליו.
"השוטרים פיץ' ופאץ' יש לכם משימה!" קרא קול הקריין מן הרמקולים."אנא גשו למזכירות כדי לקבל פרטים נוספים." אני ופיץ' קמנו בעצלות מן הכיסאות ודידדנו לעבר הדלת כשיכורים.
"נמשיך את המשחק מחר,ועד אז להית' מפסידנים." אמר פיץ'בלגלוג. אני והוא התחלנו לרוץ לעבר המשרד כדי שלולו ואלברט לא יתפסו אותנו. לבסוף הגענו מותשים ומתנשפים למזכירות.
"מה נישמע מותק?" שאל פיץ' את אחת המזכירות.
"שוב שכחת את שמי פיץ'?" שאלה.
"לא! לא! קוראים לך דנה? נעמי?נועה? שרה,זה שרה נכון?"התגונן פיץ'. וכמו תמיד נשענתי על מכונת הצילום בשעשוע .
"זה אלכסנדרה!" אמרה המזכירה בזעף.
"ידעתי את זה! רק שקרתי לך לגבי זה!" פיץ' נראה ממש מגוחך.
גלגלתי עיניים. "אפשר בבקשה לגשת לעיניין? יופי. אז אלכס, מה המקרה הפעם?" שאלתי בעיניינות.
"טוב הפעם זה סוס שהשתגע."
"סוס? מה סוס עושה בעיר הגדולה?"שאלתי. פיץ' התחיל לפרטט עם מזכירה שעברה לידו. די הופתעתי. ידעתי שפיץ' מתחיל עם כל דבר שזז,אבל הפעם… הוא התחיל עם הדבר השלישי שזז.
חזרתי להקשיב לאלכס. "אז סוס שהשתגע?"
"כן עדים ראו אותו פורץלחנות מאפים."
"מאפים? אוי לאאא!!!!!!!!!" צרחתי בכל המשרד. אני חושב ששמעו אותי בכל בניין. כל הסובבים הסתכלו עליי בגבה מורמת. "רגע, יש להם מאפים עם כרוב ניצנים?" שאלתי את אלכס.
"נדמה לי ש….אממ…. כן."
"לאאא!!!!!!!!!!!"צרחתי שוב."בוא פיץ' , נלך להחזיר את הסוס הזה לעדר."
"מה אתה לחוץ?" שאל פיץ' ברוגע.
"כרובי הניצנים מסכנים אמורים להיות בסכנה בגלל סוס??"אני יכול להישבע בלשוני, שיצאו לי אדים מהאוזניים.
"אוקיי,אוקיי. בוא נלך.ביי לאסי!" אמר פיץ' לאלכס. שכחתי להזכיר שיש לו זיכרון של דג?
"אלכס איפה הסוס הזה נמצא?"
"ברחוב פלייס 43."
"אוקיי. תודה, ביי."
אני ופיץ' נכנסנו למכוניתי. המנוע התעורר בשאגה שקטה.
פנינו בכביש הראשי לרחוב פלייס וחיפשנו את המספר 43.לאחר מטרים ספורים ראיתי את המספר 43 כתוב בכתב שחור דק. המאפיה הייתה עטופה בסרט 'עצור' של השוטרים האנושיים.
בסביבה לא היו שום בני אדם. יצאנו מהמכונית והלכנו לזירת הפשע.
החלונות במאפייה היו מנופצים,ועל הרצפה עקבות סוס. במה שהשוטרים האנושיים לא הבחינו, זה שבעקבות הסוס יש אותיות של החברה לייצור הפרסות של הסוס.קראתי בקול:"פרסות בע"מ! רחוב וינדזור 12,בקינגהם."
"בקינגהם מה?" מלמל פיץ'."נוכל להגיע לשם במהירות ברכבת."
עזבנו את המאפייה ופנינו לתחנת הרכבת. בתחנה חיכינו 3 דקות עד שהרכבת הגיעה, נכנסנו לקרון הסוסים כדי לתשאל על הסוס.
"הלוו!!!!!!!" צרחתי בקרון הרועש. עכשיו ניהיה שקט מאוד. כל הסוסים הביטו בנו וחזרו בשקט לעסוקם.
"מי זה פה הסוס סעיד?" פניתי לסוסה אחת. פיץ' התחיל עם סוסה אחרת… (לא שזה יצליח לו :))
"אממ… אני חושבת שהוא לא פה. נראה לי שהא כבר סיים לטרוף את כל פשטידות כרוב הניצנים…"אמרה בהסוס.
'אוי שיט' חשבתי לעצמי."אוי לא !!!! זוהי ממש צרה! חייבים למהר!" ארתי ומשכתי את פיץ' מהקרון.
"לא! למה למהר? רק עכשיו התחלתי איתה,והצלחתי לדוג אותה בקסמיי!" אמר פיץ' בעצבנות.
"בטח! התחלת איתה? ועכשיו סיימת! ודרך הגב לא דגים סוסים!!" אמרתי בכעס.עדיין דאגתי לפשטידות, ולסוס סעיד אחרי שאסיים איתו.