פינצטה דקיקה מספר 3-פרק ראשון
בס"ד
נכנסתי הביתה מלאת עצבים ,הנחתי את התיק ליד הדלת ניגשתי למטבח וראיתי מה יש לאכול,אין אוכל ,כרגיל!
ואמא חוזרת מהעבודה רק ב-5 ,כמה היא עובדת זאת גם כן,מה איתי לא מגיע לי ,לא מספיק הדירת חדר המסריחה שאני נאלצת לגור בה,עכשיו גם אין אוכל..יופי ממש חיים מושלמים.
אורן בטח היה חושב שאני אנוכית ואגואיסטית כרגע,אבל ממש לא הייתי מקשיבה לו,כמו תמיד!
אבל אז אחרי שניה היינו צוחקים כמו תמיד,הוא מלמד אותי הרבה אורן ,נו אבל אורן יכול לדבר בכלל?! אם הייתי גרה במקום כמו שאורן גר אז באמת לא הייתי מתלוננת ,לא שלא יש יותר מדי כסף אבל אבא שלו החליט להוציא את כל הכסף שאי פעם היה לו על דירת פאר,אז מצטערת באמת שאמא שלי החליטה שלא.
אני לפעמים שונאת אותה את אמא שלי ,היא לעולם לא בבית,וכן אני יודעת היא עובדת בשביל שיהיה לי כסף,אבל אם באמת היה לה אכפת ממני היא הייתה לומדת בתיכון ומוציאה תעודת בגרות ועושה תואר בהייטק,אז היום הייתי גרה בדירת פאר ,ולא זה לא משנה שהיא מפרנסת יחידה ,כמה כסף כבר יוצא על שתי נשים.
טוב אני לא בדיוק שונאת אותה,אני אפילו די אוהבת אותה כי אני יודעת שהיא הקריבה בשבילי הכול,אני יודעת שהיא עשתה ותעשה הכול בשבילי,על הלימודים ,על האהבה שלה לציור אפילו על גבר שהיא אהבה אבל הייתה בעיה אחת שהוא לא בדיוק רצה ילדים.
אבל זה קשה לחשוב לא אגואיסטי בזמן שאני רואה בנות בבית הספר שהחיים שלהם פשוט מושלמים,תאמינו לי שהייתי רוצה לחשוב אחרת…
תגובות (0)