פיה קטנה

לפני 14 שנה נולדה לדונה ולקיירן בת יפיפיה ושמה קורינה
זה לפחות מה שאמרו וסיפרו לה
כיום קורינה בת 14 ומתרגשת לחגוג את יום הולדתה ה14
רק היום עברה משפחת מילטוניכן לכפר החדש,וקורינה מתרגשת וחושש מה יעלה בגורל מסיבת יום ההולדת שלה,אמא דונה רושמת אותה לבית הספר הקטן בכפר,ולאחר מיכן מתכננת איך לעשות לקורינה מסיבה שהיא אף פעם לא תשכח
בינתיים קורינה אורזת את ילקוט בית הספר ולוקחת את יומנה ,יומן וורוד בעיטור ביות נוצצות על הכריחה,שבוא קוינה כותבת את כל סודייה ומעשייה וכל מה שהיא עוברת ביום יום

אחרי שעה ורבע הכל מסודר כדי שקורינה תלך לבית הספר,קורינה מתרגשת וחוששת לא רק מי יום הולדתה,אלה גם מי הבית ספר החדש,הכיתה החדשה,הילדים החדשים ומה הדעות שלהם עלייה,הרי קורינה חסרת ביטחון ביישנית ופחדנית.

אמא קוראת לקורינה: "קורינה אני יוצאת בואי אני יקח אותך לבית הספר,אני עוד צריכה להספיק לדבר עם המורים והמנהל ולקנות דברים למסיבה שלך"
קורינה השיבה:" כבר באה אמא,אני רק בודקת שלא שחכתי דבר"
קורינה ירדה ונסעה עם אמא

השתיים מגיעות לבית הספר לחצר אשר נעולה בשער
וליד השער עומד שומר מגודל וניראה אכזר,נפח שרירים מלא קעועים מפחידים אשר כתובים במילים אכזריות,וליד השער יש גם בחור צעיר שניראה כמו ילד בעייתי,הבחור שרק לעברן,האמא צעקה עליו:" בחור צעיר הפסק לשרוק על אישה בוגרת ועל בתה הצעירה, זה לא אולם!"
הבחור ענה:" כן,כן,שמענו .. אני כאן הבוס והשומר יודע"
האמא אמרה לשומר בצעקה נואשת:" שומר בבקשה תפתח את השער בתי חדשה כאן וזה יומה הראשון בכפר"
השומר פתח את השאר ושתייהן ניכנסו.

קורינה נכנסה לכיתה וראתה,מורה חיננית,ו40 תלמידים יושבים בצורה מסודרת ולומדים,קורינה ביקשה סליחה והסבירה שהיא חדשה ,במבוכה,המורה ניגשה וענתה,הכל בסדר ,הודיעו לי עלייך,אנה תכנסי ותשבי במקום הריק ליד החלון וליד ליליאניטה, התלמידה ששם
קורינה התיישבה לייד החלון וליד ליליאניטה ושתקה,ליליאניטה זרקה מילה מגוחחת,וכל הכיתה ציחקקה,קורינה התביישה והסתגרה,עינייה נעצמו,ופייה נסגר בחוזק כך ששינייה רעדו
ליליאנה חייכה ואמרה:"היי חדשה ,אל תדאגי את תמצאי את מקומך כאן,ואל תתביישי"
כמובן שזה לא עזר והשיעור המשיך כאשר קורינה הייתה סגורה בעצמה וידה רעדה בזמן שכתבה משהו שאפילו לא הבינה.
הגיעה ההפסקה,וקורינה ישבה במקומה בשקט בלי להוציא מילה
ליליאניטה באה ישבה על שולחנה ואמרה:קורין אל תדאגי זה תמיד קשה להיות "החדשה" אל מתרגלים" קורינה ענתה בביישנות ובמבוכה כאשר היא רועדת ומגמגמת:" שמי קורינה ולא קורין,בבקשה אל תכעסי"
ליליאניטה קראה לחברותייה שיר ו בילייאה לגשת,ואמרה:"אין בעיה קורינה,תכירי אלו חברות שלי שיר ובילייאה" קורינה ענתה בהיסוס:" נעים לי מאוד"

הבנות צחקו ואמרו:חשבנו שאת יותר פתוחה , את לא ניראת ילדה סגורה"
והציאו לה לצאת איתן לחצר בית הספר
היא חששה
וגימגמה וכמעת לא נפלה מהכיסה

בא בחור שרמנטי לכיתה ומשך בידה הפיל אותה מהכיסה,הרים אותה והוציא החוצה,היא הייתה בעלם ולא הגיבה,הבנות צו אחרייו לחצר,ואמרו לו תודה,:" בילעדייך לא היינו מוציאות אותה,קורי"
קורינה אמה בהיסוס רב ובשקט:" קורי? זה דומה לשמי"
קורי צחק ואמר טוב לדעת
אז אניקורי ואת קורין?
קורינה ענתה:" לא! שמי הוא…" וליליאנה נידחפה לשיחה:" שמך מהיום יהיה בישבילינו קורין ..הכי מתאים לך"
הבנות צחקו וקורי שאל:" בת כמה את קורין?"
קורינה ענתה:" היום יהיה לי 14"
הבנות צעקו מזל טוב ברחבי החצר,קורי קרה לכמה בחורים להרים את קורינה ולשאת אותה רחבי החצר
בזמן הזה,כמה בנות מהכיתה חיטטו לקורינה בתיק ומצאו יומן,והתחילו לקרוא ו ללא בושה,הן צחקו והתלחשו בינהן,וקראו הכל,לקחו את היומן לחצר והתחילו לקרוא בכל:"אני מרגישה מדהים כמו פייה שעפה בשדה פרחים,פיות קסומות אלווי והייי פייה" קורינה שמעה והתעניינה,היא חשבה שייש ילדה בדיוק כמוה,היא באה והקשיבה ,והבנות המשיכו לקרוא:" פיות אני קורינה רוצה להיות כמוכן"
קורינה השתתקה ובכתה,אחת הבנות שקראה מין היומן הציגה את קורינה בטיפשות:" זאת קורינה המילדותית התינוקת זה היומן שלה" כל הילדים שהיו בחצר החלו לצחוק ולהצביע על קורינה,היא בכתה ורצה מי שם,בזמן שהיא רצה היא נתקלה בבחור שהיה עם השומר,הבחור אמא בתוקף:" היי תינוקת שמעתי עלייך,הפרחות קראו את כל הסודות שלך חח,צחק, אבל עזבי בישביל זה יש פרחות שיצחקו על חננות כמוך" קורינה ברחה מישם,תפסו אותה 2 הבות הפרחות וכמה בנים ,ומשכו אותה וקיללו,"חנונית,תינוקת,ילדונת,מטומטמת"
ליליאניטה באה מהר והחלה לריב עם אותן בנות ובנים,שיר קראה למורות לעזרה

הכל ניגמר כולם היו בחדר המנהלת

המנהלת השעתה את הבנות ואותם בנים קיבלו ריתוק
ליליאנה ושיר חזרו לכיתה ואחריהן קורינה הולכת ובוכה,השיעור השני אחל
וכך כל השיעורים קורינה בכתה
בסוף היום קורינה בדרכה חזרה לבית,רואה את ליליאניטה שיר בילייאה וקורי מתחמקים מימנה ובורחים ,היא כל כך ניפגע ולא דיברה גם שחזרה הבייתה,אמא לה לא היו בבית והיא הייתה לבד בביתה החדש ביום הולדתה
הגיעה השעה 17:00 ואמא שלה קוראת לה החוצה
קורינה יצאה
ואמא אמרה לה שהן צריכות ללכת לסידורים
הסידורים נימשכו די הרבה זמן,וקורינה מתה מעייפות ואמא מסמיקה ומתרגשת

הן חוזרות הבייתה ב 21:00 ניכנסות לדלת מדליקות את האור,והאור לא נידלק,פתאום שומעות פיצוץ,ואור נידלק כאשר אבא ליליאניטה שיר בילייאה,וסבתות וכל קרובי המשפחה עומדים וצועקים מזל טוב,מברכים ומיאים מתנות,וקורי ניכנס שביידיו עוגה מקושטת בפיות מי מרצפן ו קרמל,קורינה שמחה והחגיגה המשיכה,אחרי החגיגה ,קורינה הלכה לישון כשהיא כבר בת 14
בבוקר היא קמה מאושרת עד מאוד
יורדת מי חדרה לסלון בקומה הראשונה
רואה את אמא יושבת ואת אבא מסביב לשולחן האגול שם
אמא קראה לה לבוא לשולחן,קורינה ניגשה,ושאלה האם קרה משהו?
אבא אמר רק תשביא,ואמא הזילה דימעה וביקשה מימנה שלבת
אמא התחילה לספר לה:" קורינה בתי האהובה,כמה שקשה לי לספר לך אך אני צריכה לומר את האמת,חיקיתי עד גילך ה14 לספר לך,אך לא רציתי לספר לך אתמול בחגיגות,כדי לא לבאס אותך,אבל עכשיו אני יספר ואם תצתרכי משהו את תמיד יודעת שאנו פה,קורינה מתוקה ,את מאומצת,אני הייתי בבית החולים הייתי אמורה ללדת ,ילדתי תינוק מת,
ואחת האחיות שם אמרה שיש איזה שהיא בחורה שילדה זה עטה ורוצה למסור את ביתה,היא אמרה והוסיפה,שהבחורה באה מי שום מקום ואמרה שהיא רוצה למסור את ביתה שרק נולדה ,והיא שמעה על המקרה שלכם ורצתה והתעקשה למסור לכם את ביתה
,הסכמתי מיד לאחר ששמעתי ואז איתי אותך,תינוקת קטנה בהירת עור,בלונדינית עיינים כחולות כתכלתואבקה נוצצת על ידייך,מהר רצתי לשאול מהיא האבקה על ידייך,וענו לי ככה האם נתנה אותך,רצתי ורצתי לחפש את האם,ולא מצאתי שאלתי אנשים עלייה ואמרו לי שלא ראו אף אחת כמוהה,שאלתי את האחות והיא ענתה היא נעלמה,נישארתי בבית החולים לבדיקות שלם ושלי כי גם ילדתי אובר מת..

וזה הסיפור"
קורינה ענתה:" מה איך למה?" ההורים שאלו מה?
היא ענתה לא חשוב ,ושאלה:" מותר לי להשאר היום בבית?"
ההורים ענו בחיוב
קורינה ישר קיבלה מלא מסרונים מי חברותייה
ו6 מסרונים מקורי
אחרי הלימודים הבנות באו אלייה לשאול מה קרה,וכמובן הבינו ותמכו
קורי שמע על המיקרה מי שיר
וישר בא לעודד עם זר פרחים ויומן חדש עם מנעול

אחרי 2 שבועות קוינה התחילה לחשוב יותר על הנושא ורצתה לגלות מי הורייה הביאולוגים
היא אמרה זאת להורייה המאמצים,אמא אמרה,אבל אמרתי לך אימך נעלמה,קוינה אמרה,אך זה היה פעם אולי עכשיו ישנו מידע
הם הלכו לבית החולים ושאלו וענו להם שאין מידע
הם מצאו את אותה אחות שמבוגת ב14 שנה,ושאלו אותה,היא ענתה אין לי שום מידה על כך

קורינה שהיא ילדה מאוד סקרנית ובאלת מוטבאצייה ללימודים וחכמה מאוד החליטה
לשאול בחנות לקישוטים על הנצנצים ,שהיא נמסרה איתם,הם היו מודבקים על יומנה הישן
בחנות הקישוט היה שקט
וזקן אחד אמר כן
אני יודע של י האבקה
הוא אמא בציחקוק,של פיות.
היא לא האמינה והזמינה לחנת את החברות הן צחקו על הזקן
הוא אמ זאת האמת
היא סיפרה לו את סיפור חייה
והוא אמר תמהרי לכי לחורשת מולי,ליד העץ היפה,והגינה…
הם יצאו מהחנות
והבנות מי סקרנות רצו לחורשה,הבנות לא מצאו דבר ועזבו אבל קוינה נישאלה,ולבסוף התייאשה,מי שום מקום הופיעה אישה יפיפיה שיער בונדיני ארוך ,עיניים גדולות וכחולות וגוף דק ועור בהיר
האישה אמרה לה,סוף סוף באת,קורין שאלה מי את גבירתי
האישה ענתה אני אימך
קורינה נידהמה למרות הדימיון הגדול בינהן
האישה הורידה את הגלימה הנעליים ויצאו מי רגלייה פרפרים ומיתחת לגלימה כנפיים,קורינה נדהמה בשנית
האישה אמרה שמי לימיאה ואני פייה ואת ביתי הפייה
קורינה התעלפה
ושהיא התעוררה היא הייתה במקום קסום עם אמא לימיאה ומלא פיות ויצורי קסם וגילתה שכל מה שהיא ראתה וידעה על העולם ביכלל לא כזה ומה שהיא ראתה ו חשה יש מעבר…