פאנפיק מיינקראפט: שובו של הדרקון – הקדמה: חלק ג’

קישור לחלק ב': https://www.tale.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%9b%d7%99%d7%9d/%d7%a4%d7%90%d7%a0%d7%a4%d7%99%d7%a7-%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%a4%d7%98-%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a7%d7%93-2.html/
בהסתכלות בוחנת יותר, גילינו שהמערה המוזרה הזאת מלאה, בנוסף למדפי ספרים, בקורי עכביש. אבל לא היה זמן לחקור אותה. הירובריין נעלם והמפלצות המשיכו להתקרב.
"מה אנחנו יכולים לעשות?" שאלתי בקול לחוץ. לא הייתה תגובה. "ג'ב?" לא הייתה תגובה. הסתכלתי מסביב. גם ג'ב נעלם!
לא הייתה ברירה אחרת. קפצתי אל המערה וסתמתי את הפתח מאחוריי.
* * *
נחתתי על מדף ספרים.
המערה הייתה קטנה להפתיע, הרבה יותר קטנה ממערות אחרות שיצא לנו לראות. היא גם הייתה מוארת, כאילו מישהו כבר ביקר בה. הסתכלתי בזהירות – שום סימן לעכבישים או למפלצות אחרות. אבל גם לא לג'ב או להירובריין.
ירדתי מהמדף והתחלתי ללכת. חיפשתי בכל פינה, אך לא מצאתי אותם. מדפי הספרים נראו מסודרים בתבנית כלשהי – כאילו מישהו בנה את המקום במיוחד. אבל למה? אני יודע שמדפי ספרים נחוצים לכישוף, אבל לא היה שום שולחן כשפים. מה המקום הזה יכול להיות?
הגעתי לקצה המערה- או אולי החדר? אני אפילו לא יודע כבר איך לקרוא למקום הזה. הכל נעשה מוזר יותר כשהתברר כשבקצה החדר-מנהרה עומדת – דלת ברזל.
הצצתי בזהירות בחלון ההצצה הקטן. "אההה!" קפצתי אחורה לקול רחשי עכבישים. החדר מעבר היה מלא בהם!