עץ החיים-פרק 3

חזרתי לכפר שלי..המום! הנמרה הזאת…שראיתי, זאת שברחה מהקרב. היא הייתה כל כך יפה! אפילו שהיא נמרה..אני לא מאמין. אני חייב לגלות מי היא,ולמה דווקא היא נמרה..אם היא היית זאבה זה היה מושלם! אפילו שזה אסור ליצור קשר עם נמרים,אבל לא אכפת לי…אני חייב לראות אותה שוב.
החלטתי לצאת ולחפש אותה. לא בכוונה של להתגרות בנמרים,אני פשוט חייב למצוא אותה! ואז פתאום התחלתי לחשוב על עץ הירח ועץ השמש..ולמה בעצם מכנים אותם כך כאחד-עץ החיים. אני יודע את התשובה לשאלה הזאת..כל זאב ונמר יודעים..אבל עדיין זה מסקרן. אבל השאלה הגדולה ביותר..למה עושים את ההפרדה הפיזית הזאת בין הזאבים לנמרים. את התשובה לשאלה זו איני יודע.
אני חייב לשאול את תאה כמה דברים שיעזרו לי למצוא את הנמרה הזאת. אני יודע שלכל אחראי על עץ חייב להיות ספר שמראה את החיים בשבט שלנו ובשבט השני של הנמרים,בטוח אני אראה אותה שם.
התחלתי לרוץ לאזור של העץ,אני אשאל את תאה עכשיו את כל השאלות שלי…
אני רץ לאזור של עץ הירח כי אני יודע שתאה נמצא שם כל הזמן,אין לו אף אחד אחר חוץ מהעץ כי הוריו נפטרו מזקנה לא מזמן ואין לו אישה וילדים. למרות כל הדברים האלה…תאה הוא לא זאב מרוחק כמו שכולם מצפים שהוא יהיה. הוא הזאב הכי מדהים שאני מכיר.
הגעתי לעץ ועמדתי במקומי "תאה?" שאלתי וחיפשתי אותו בעיניי "מי זה?" שמעתי את קולו וראיתי את דמותו מופיעה מאוחרי העץ. "זה אני..סיזה" עניתי לו "סיזה..מה אתה עושה כאן? ובשעה כל כך מוקדמת?" שאל "אני צריך לשאול אותך כמה שאלות" עניתי "האם אביך שלך אותך לכאן?" שאל "לא..באתי מטעם עצמי" אמר "בסדר…בוא איתי" אמר,הלכתי לכיוונו ונכנסנו לתוך מערה שכנראה הוא גר בה. "מה את רוצה לשאול?" שאל אותי "קודם כל..אתה יודע על הקרב עם הנמרים אתמול?" שאלתי "כן..צפיתי בו בשקט. הוא היה שטות" אמר "אני חושב בדיוק כמוך! לכן ברחתי" אמרתי "אתה ברחת? לא חשבתי שצעיר כמוך שרק רוצה להילחם לא מוותר על קרב כזה.." אמר "אני יודע..אבל יצא מזה משהו טוב.." אמרתי "ומהו?" שאל "שברחתי ראיתי עוד מישהי שברחה,אני רוצה לדעת מי היא,למצוא אותה." אמרתי "באמת? ומי היא ברת המזל?" שאל "תבטיח לי שלא תספר לאף אחד.." אמרתי "בסדר..אני מבטיח!" אמר "אני ראיתי..נמרה,איכשהו הייתי חייב לעצור והיא הבחינה בכך. היא הייתה כל כך יפה תאה!" אמרתי "אתה זוכר שהיא נמרה נכון?!" שאל,נראה שהוא מופתע. "תאה זה לא מעניין אותי,אני חייב לראות אותה עוד הפעם" אמרתי לו "סיזה אני מבין אותך..אבל אם יגלו שאני עוזר לך להיפגש עם נמרה יכולים להרוג אותי" אמר לי "אף אחד לא יגלה..בבקשה תאה!" התחננתי הסתכלתי בעיניו והוא בעיניי "אני אעזור לך" אמר בסוף,הרגשתי שמח לגמרי! אני יכול לקפוץ עכשיו לאגם של מים קפואים ולא להרגיש אותם אפילו. "מה תרצה לדעת עליה?" שאל אותי "לא יודע..הכל!" אמרתי "אני יודע..שאמור להיות לך ספר על הנמרים. זאת אומרת מי שחי שם היום מידע והכל" אמרתי "נכון מאוד..אני אלך להביא אותו.." אמר ונעמד על רגליו."אני מיד אחזור.." הוסיף ונכנס למערה,הוא נעלם בחשכה ואני נשארתי לחכות לו…..
"הנה מצאתי!" שמעתי את קולו,הוא הופיע פתאום וספר גדול ומאובק בפיו "פה אולי נמצא את הנמרה שלך.." אמר והניח את הספר על הרצפה "היא עדיין לא שלי" אמרתי "מקסים שאתה אומר עדיין!" אמר לי ופתח את הספר והתחיל לדפדף בו.. "אתה רואה משהו?" שאלתי "אני עכשיו בזכרים,אני מיד אגיע לנקבות.." אמר והמשיך לדפדף,כל הנמרים נראים אותו דבר..כמעט ואי אפשר לזהות. אבל אני אזהה את הנמרה הזו,אני יודע את זה כי היא מיוחדת,שונה מאחרים.
המשכתי לדפדף בספר…בשלב אחד תאה התעייף מלחפש ונתן לי להמשיך.. דפדפתי במהרה ממש רציתי למצוא אותה,לדעת מה שמה,את הגיל שלה לדעת הכל! ואז פתאום ראיתי ציור שלה..אותם פנים אותם עיניים שחורות ויפות. זאת היא! "תאה! מצאתי!" קראתי בשמחה,הוא נעמד על רגליו ועמד לצידי "אתה בטוח?" שאל אותי "כן..אי אפשר לפספס" אמר "אבל יש מלא נמרות שנראות ככה.." אמר לי,בודק אם אני בטוח "אני בטוח.." אמרתי והחזרתי את מבטי אל הדף. ניסיתי לקרוא את מה שהיה כתוב אבל לא הבנתי שום דבר,הכל היה בשפה לא מובנת. "אתה יכול להקריא לי בבקשה?" שאלתי את תאה "כן.." אמר וקרא את מה שהיה כתוב לעצמו בשקט "נו..מה יש שם?" שאלתי "כתוב שם ששמה הוא קיילה, היא בת 19 והיא הבת של.." התחיל לומר ואז הפסיק "היא הבת של?" שאלתי "היא הבת של אקירה,מנהיג הנמרים ונכדתה של סוויס" אמר "סוויס זאת מי ש..הרגה את סבא שלי" אמרתי
לא..זה לא יכול להיות!………………………….