עיניים באפלה-פרק 1
הוא הסתכל עליי, ממש לתוך עניי בלי פחד. עם יכולתי מזמן הייתי שורפת אותו, אבל בגלל השלשלאות המיוחדות שבהם כבל אותי לא יכולתי לעשות כלום, כל כוחי היה חסר תועלת . "איזה מבט מפחיד יש לך " אמר וצחק . " תשחרר אותי " אמרתי בקול תקיף , אך הוא לא ענה להפך הוא סובב אליי את גבו ורק המשיך לצחוק ,עוד ועוד . " מה כל כך מצחיק ?! " צעקתי . פתאום נעצר ,כתפיו שעד לפני רגע היו רועדות מצחוק הפסיקו לזוז והוא התחיל להסתובב בחזרה אליי, מבטו היה עכשיו קודר ומפחיד, צבע עיניו השתנה לאדום ואש בערה בתוכם. " את חושבת שיש לך זכות לצעוק עליי אחות קטנה ? " אמר בעודו מתקרב אלי. סובבתי את ראשי מעט והבחנתי בחרב שלו, הוא החזיק אותה בידו ומבטו נהיה מטורף. ידעתי מה הוא הולך לעשות. " אדם בבקשה אל תעשה את זה א..אני עדיין אחותך "גמגמתי. "אל תדאגי אני לא יהרוג אותך … מגיע לך לסבול קצת לפניי " אמר ובהבזק של שנייה תקע את החרב בבטני, ברגעים אלה אני מצטערת שהוא לא הורג אותי כי הכאב בלתי נסבל, הוא לא מפסיק, הוא רק מתגבר ואין לי מה לעשות .
התעוררתי בבהלה בקושי מצליחה לנשום. אני חולמת את החלום הזה כבר כל כך הרבה לילות, אבל הפעם הוא היה שונה ,הפעם הכאב היה מציאותי כל כך שגם עכשיו אחרי שהתעוררתי אני מרגישה את הכאב הנורא, חלש יותר, אבל עדיין מספיק כדי לרתק אותי למיטה. נשמתי עמוקות כמה וכמה פעמים ולבסוף הצלחתי להתרומם לישיבה. ולאט לאט גם לקום מהמיטה .נעמדתי מול המראה שהייתה תלויה על דלת החדר ובחנתי את עצמי, שערי האדום שהיה ארוך מדיי והגיע עד סוף הגב היה סתור על עיניי האפורות שנראו עייפות. הכל היה נראה רגיל לקחתי גומייה מהשולחן ואספתי את שערי לקוקו עגול ורופף, בדיוק באותו הרגע שהבחנתי בזה . כתם אדום וגדול התפשט על הגופייה הלבנה שלי , הרמתי את הגופייה בעדינות, תוך כדיי שאני מרגישה כאב צורם , ראיתי חתך גדול באמצע הבטן, שהדם לא מפסיק לזרום מימנו. לא היה לי שום מושג מאיפה הוא הגיע הרי חתכים לא נוצרים סתם כך, אבל … במצבי הנוכחי הכל יכול לקרות. אז נכנסתי לשירותים והוצאתי תחבושת גדולה וחומר מחטא ,התיישבתי על המיטה , ובדיוק כשהתכוונתי להתחיל נפתחה הדלת במהרה. בפתח עמדו אדם אחי הגדול ,שמשום מה אני תמיד ממשיכה לחלום עליו רוצח אותי. וג'ספר שעל מבטו הבעה מפוחדת. ג'ספר ואני היינו זוג כבר כל כך הרבה זמן שכבר הפסקתי לספור ואף פעם לא היינו צריכים לדאוג מהמוות שיבוא וייקח אחד, מאיתנו כי היה לשנינו את הנצח עד עכשיו … עכשיו הכל השתנה.
שניהם רצו אליי. ג'ספר התיישב לידי ועטף אותי בחיבוקו, בזמן שאדם לקח מימני את החומר המחטא והתחבושת והתחיל לחטא את הפצע. כשהחומר צרב הצטנפתי בחיבוקו של ג'ספר בגניחת כאב והוא הידק את ידיו סביבי , כעבור כמה שניות הרגשתי את התחבושת מתהדקת סביבי. ואז שמעתי את אדם אומר : " אנחנו נמצא לזה תרופה את תחזרי למי שהיית את תראי " עדיין מחובקת על ידי ג'ספר , לחשתי משו אל תוך בגדיו. " אני מפחדת " וידעתי ששניהם שמעו. ג'ספר ליטף את ראשי ואמר :" אל תפחדי. אני בחיים לא אתן שמשהו ייקרה לך, אני מבטיח " וכך המשיך עד שנרדמתי לאט לאט בזרועותיו ,בידיעה שאדם מסתכל עלינו .
תגובות (3)
הכתיבה מאוד יפה!
אבל אומרים "עדיין מגיע לך לסבול קצת לפני", לפחות בהקשר הזה..
כתבת " עדיין לא מגיע לך לסבול קצת לפני". תתקני.
מצפה להמשך!
תודה ^^ אני אתקן
מ ה מ ם !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אין לי מילים.
מתחת אותי כמו גומי!!!!!!!!!!!!!